מנכ"ל בנק ישראל מגייס את החלטתו על שיעור הריבית בעיצומו של מצב עגום לגבי עתיד הכלכלה

תרגום כלכלה סדאן - בזמן שבנק ישראל הודיע על כך שיעור הריבית יישאר קבוע על 4.5% זו הפעם ה-14 ברציפות, יצא מנכ"ל הבנק, הפרופסור עמיר ירון, בכנס עיתונאים בו ביקר את מדיניותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

וסמוטריץ' אמר בתחילת החודש כי הוא יפחית מסים אם שיעור הריבית לא יופחת.

ומנכ"ל בנק ישראל ראה, כפי שתרגם מחלק כלכלה סדאן, הפחתת מסים כעת דומה לשתיית אספרסו אחרי לקיחת כדור שינה.

ובדיווח אנליטי על המצב הכלכלי בישראל, אמר אתר עיתון "קלקליסט" הכלכלי בעברית, כי בניגוד לרוב ההחלטות הקודמות, החלטה כזו לא הייתה ידועה מראש.

ורבים מהאנליסטים הכלכליים בישראל ציפו שהבנק המרכזי יתחיל בתהליך הדרגתי להפחתת שיעור הריבית.

ההחלטה של הוועדה המוניטרית לשמור על שיעור הריבית גבוה צפויה לעורר אכזבה משמעותית בקרב המגזר העסקי, שמרגיש האטה, ובקרב המשפחות החשופות לשיעור הריבית הבסיסי, ובקרב חברי הממשלה, המנהלים שנה בחירות ומעריכים את המצב בטווח הקצר.

ואנליסטים אומרים שההחלטה הנוכחית של שיעור הריבית מצורפת לתחזיות כלכליות מקיפות, שמעידות על כך שהצמיחה השנתית בשנת 2025 תעמוד על 2.5% בלבד, לעומת 3.3% מהתחזיות הקודמות.

בניין ישראל מעריך שהגירעון השנה יגיע ל-5.1% שהוא שיעור נמוך מהגירעון הגבוה החדש שצפוי להתקבל בכנסת בימים הקרובים, שהוא 5.2%, בעוד שהבנק מעריך שהאינפלציה בסוף השנה תגיע ל-3%, לעומת 2.6% בתחזיות הקודמות.

ומומחי כלכלה בבנק ישראל מפרשים את ירידת הצמיחה בגלל "הארכת מלחמה". כפי שתרגם כלכלה סדאן.

והתחזיות של הבנק המרכזי לשנת 2026 הן חיוביות יותר, שכן הן מניחות צמיחה בגובה 4.3%, אך הן מתבססות על הנחה שהקרב לא יימשך ברבעון הראשון.

ופרנסי כלכלה בבנק המרכזי ציינו לראשונה מחירים להארכת מלחמה, וכתבו כי "עוד רבעון של הארכת המלחמה יביא לירידה של רבע בנק החודשי בתוצר המקומי הגולמי, ועלייה של 0.1% באינפלציה, והאטה בירידת שיעורי הריבית, ועלייה בהוצאות הממשלה בגובה 0.15% מהתוצר המקומי הגולמי".

והמומחים מעריכים בתחזיותיהם הכלכליות המקיפות שהשיעור יעמוד על 3.75% לאחר שנה מהיום, מה שאומר ששיעורי הריבית יופחתו שלוש פעמים במהלך השנה المقبلة.

והתחזיות האלה דומות במידה רבה לתחזיות שוק ההון (3.8%) ולממוצע תחזיות המגזר הפרטי (3.7%).

ובנוגע לאינפלציה, גם הוועדה המוניטרית התעקשה כי שיעור האינפלציה של המרכיבים שאינם ניתנים למסחר עומד על 3.6%.

והוועדה המוניטרית הישראלית, כפי שתרגם כלכלה סדאן, קבעה ארבעה סיכונים אפשריים להאצת האינפלציה, שהם "התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על המשק, עלייה בביקוש לצד מגבלות בהיצע (בעיקר במגזר הבנייה), התפתחויות פיננסיות, והחמרת המצב הסחר העולמי".

והעיתון העברי מציין: הוועדה המוניטרית מודעת לכך שההחלטה שלה עשויה להיתקל בביקורת, וממשיכה להסביר את מצב חוסר הוודאות הרחב העוטף את הכלכלה הישראלית.

וכותבים חברי הוועדה: "חוסר הוודאות בתחזיות הללו משתקף במגוון רחב של תרחישים בטחוניים המהווים סכנות לתחזיות בשני הכיוונים.

ומחלקת המחקר מנתחת את סכנת ירידת התחזיות, שעלולה לנבוע מהמשך הארכת הקרב, כאשר מגבלות ההיצע ממשיכות להשפיע לרעה על המוסר כלפי ישראל, ומאזינים לכך שהמשך מצב זה יגרום לחסימת השקעות והחייאת הפעילות הכלכלית, ולכן תעמוד ירידה בצמיחה, והגירעון התקציבי יגדל, ועליית האינפלציה ושיעורי הריבית.

ועיתון בלקלץ התייחס להצהרת מנכ"ל בנק ישראל עמיר ירון, שביטא לאחר הודעת שיעור הריבית, את הכרתו בביקורות שצפויות לההואים להחלטתו שלא להפחית את הריבית.

והמנכ"ל התחיל את נאומו באומרו כי המלחמה מהווה אתגרים כלכליים, וכי הדרך להתמודד איתם היא להניח מדיניות כלכלית אחראית שמניבה צמיחה כלכלית.

והעיתון העברי, כפי שתרגם מחלק כלכלה סדאן, טוען כי בהצהרות הללו הסכים ירון להצהרות סמוטריץ' אשר הצהיר על הצורך בהפחתת שיעור הריבית כדי לעודד פעילות כלכלית, רומז בכך שירידת שיעור האינפלציה מתחת ל-3% לא מעוותת את התמונה לחלוטין, ועדיין קיימות סיכונים נוספים.

והוא ציין כי שיעור האינפלציה נמוך כיום עקב העלאת שיעור הריבית.

וגם על הביקורות מהמגזר העסקי, אמר כי "השכר במגזר העסקי עולה, וזה עשוי להשפיע שילש עליה של האינפלציה".

ולמנכ"ל, הממשלתית הישראלית פנה ואמר כי "צריך להגביר את תהליך הכנת תקציב 2026, ויש לכך בסיס על מסגרת אחראית המבטיחה את שמירת שיעור החוב לתוצר המקומי הגולמי, ושיהיה ירידה בשיעור החוב לתוצר המקומי הגולמי בתקציב 2026".

והעיתון ציין כי הממשלה הישראלית נמנעת מקידום התקציב הזה, אפילו שהחוק מחייב אותה להביא את תקציב המדינה לשולחן הכנסת עד סוף אוקטובר/נובמבר.

והוא ביקר את הצהרת נתניהו לגבי הצורך בעצמאות ולסמוך עליו, ואמר: "הרגשות כלפי ישראל הפכו שליליים יותר .. ישראל תלויה מאוד במערכת הכלכלית העולמית במגוון הבינלאומי, ולכן צריך על ישראל לעשות כל מה שביכולתה לחזק את מעמדה הבינלאומי. ישראל לא רוצה, ולא יכולה, להיות כלכלה סגורה".

והעיתון ראה בהצהרת מנכ"ל בנק ישראל קריאה לא מפורשת לסוף המלחמה.