100 ימים שזעזעו את העולם.. למה אמריקה לא הצליחה להביס את איראן?

SadaNews - אם יש מספר שיכול להסביר את המלחמה האיראנית הנוכחית והשלכותיה טוב יותר מכל מפה קרבית מלאה בריבועים ומשולשים, זה בוודאי ההבדל בין עלות מזל'ט איראני ומערכת סיכול אמריקאית, שכן עלות ייצור המזלט' ההתקפי האיראני "שאהיד-136" היא כ-35 אלף דולר, בעוד שעלויות הטילים הסכנה האמריקאיים "פטריוט", שמשתמשים בהם לעיתים קרובות כדי להפיל אותם, מגיעות לכ-4 מיליון דולר, יחס זה - שעולה על מאה לעומת אחד - מהווה אחד מהמניע המרכזי של המלחמה הנוכחית.

בעשרים השנים האחרונות, צבאות ארצות הברית וישראל התאמנו על סוג מסוים של מלחמה, זו שכוללת עימות קצר ופתאומי, דרך תקיפות מדויקות שמטרתן לפגוע בהגנה האווירית של היריבים, ולאחר מכן שליטה אווירית מלאה, ולאחר מכן הריסה מהירה ומורחבת של מרכזי הפיקוד, לעומת זאת, איראן מצדה, בילתה את שני העשורים הללו בהכנה למלחמה שהיא הפוכה לחלוטין, מלחמה ארוכה ורבת מוקדים כמו רשת עצומה, וזולה מאוד בשבילה, אך יקרה מאוד עבור הצד השני.

כאשר שתי האסטרטגיות הצבאיות התנגשו סופית בקרב פתוח ומתמשך, התוצאה הוכיחה חיות מרשימה לכך שהרבה מהכללים שהיו מקובלים עד כה הפכו לפחות רלוונטיים ודורשים reconsideration. מה שאנחנו מכנים כיום באופן כללי "המלחמה האיראנית" היא למעשה סדרת אירועים שהחלה באפריל 2024, ולאחר מכן שוב באוקטובר של אותה שנה, ולאחר מכן המהומות עולה למלחמת ה-12 יום ביוני 2025, שסיימה במבצעי חדירה אמריקאיים באתרי הגרעין האיראניים, ולאחר מכן ב-28 בפברואר 2026, ארצות הברית וישראל פתחו בקמפיין רחב יותר, ואיראן בתורה השיבה בהתקפות שלא היו כמותן בעוצמתן ובקוטן.

כלכלת המזלטים וכללי ההרתעה

למשל, במשך מרבית תקופת המזלטים הקצרה, הראו על המזלטים כאלמנט משני, הם היו עוקבים אחרי זירת הקרב, מודעים, ואולי יוצאים להכות מטרה אחת בעלת ערך גבוה, אבל בידיים של טהרן, ובפרט האוקראינים והרוסים, המזלטים המתאבדים הזולים חד כיווניים הפכו לנשק עיקרי להפעלת כוחות.

איראן ייצרה מזלט "שאהיד-136" בכמויות עצומות, זו אותה תחמושת רחוקת טווח שסופקה לרוסיה עבור מלחמתה באוקראינה, והיא למדה למשגר אותם בעדרים שמשוגרות יחד עם מטח הטילים, והמהות של שימוש בעדרים של מזלטים במספרים פשוטים כוללים סימנים כמו "ב" ו"- ", הסימנים שלמדנו בבית הספר כשנינו, ולא בדיוק של המציאות, שכן גם אם המגנים הצליחו להפיל את רובם, הם משלמים מחיר יקר מאוד על הפלות גבוהות בהרבה מהעלות שמשלם המניח מתח גדולה.

אין דווקא רשמי של כל טיל סיכול שנורה נגד המזלטים האיראניים, אך הערכות של המכון היהודי לביטחון הלאומי האמריקאי (JINSA) למלחמת ה-12 ימים, מצביעות על כך שההגנה על ישראל נגד טילים בליסטיים צרכה כמעט 21 טילים מדגם "ארו-2" ו-80 טילים מדגם "ארו-3", ו-92 טילים מדגם "THAAD", כלומר אנחנו מדברים על כ-193 טילים יקרים מאוד עבור ההגנה על ישראל בלבד במהלך מלחמה קצרת בהרבה מהמלחמה הנוכחית.

ובכך המכון מגדיר את העלות של ההתנגדויות האמריקאיות והישראליות יחד כבערך 1.48 ל-1.58 מיליארד דולר, מתוכם כ-202 עד 303 מיליון דולר שהאל מול ישראל טילים "ארו", ועלות של כ-1.279 מיליארד דולר להתנגדויות אמריקאיות, רובם מטילים "THAAD".

אנליסטים מערביים מתארים זאת כהתפשטות יסודית בכלכלות המלחמה, ומחקר ממרכז המידע על מדיניות אירופה (CEPA) מצביע על כך שהפצת מערכות עצמאיות זולות שיש בהן גם יכולת להתפתח שינתה באופן יסודי את כלכלת המלחמה, גם עבור הצבאות החזקים בעולם, שכן השקת מזלטים במחיר זול מהכמויות הגדולות יוצרת צורך להגיב במטוסים ובטילים יקרים מאוד, ובסכנה ארוכת טווח.

אולם מה שנאמר לעיל אינו אלא חלק אחד מהאסטרטגיה האיראנית, בעוד החלק הנוסף נוגע לטילים הבליסטיים. במשך שנים, טילים אלו טופלו ככלים להרתעה צבאית בלבד, יותר מכפי שמדובר ברכיבי מלחמה אמיתים, שנובעים מחסרי דיוקם, אך המלחמה האיראנית הביאה לסיום של אמונה זו, שכן בעוד שהמשברים הקודמים התרכזה על פעילות שיגור סמלי, שיגרה איראן יותר מ-500 טילים בליסטיים על ישראל במהלך מלחמת ה-12 ימים, ובשנת 2026, היא החלה בהפצצה לא פוסקת ומהותה הייתה מקבילה לארטילריה מרוכזת, ששימשה להצפת אזור מסוים ולהחלשת הגנותיו.

הערכות עצמאיות קובעות שהפשטות הישנה לגבי חוסר הדיוק של הטילים האיראניים כבר אינה נכונה, שכן במהלך התקופה מ-2024 ל-2026, התמונה השתנתה בצורה משמעותית עם שיפור הכיוונים, והחלה חלק מהראשי נפץ לפגוע במטרות באופן מגיהי לעיתים יישוב כל הגנות האוויריות החזקות ביותר.

המעבר הזה מתקרב לנותן החשיבה האיראנית שפורסמה מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. ההשפעות של "מלחמת הערים" האיראנית-עיראקית, כאשר רקטות עיראקיות פגעו במרכזים עירוניים איראניים, העמידו את הטילים הבליסטיים כמצב בסיסי באמונה האיראנית וככלי במדינה בעלת יכולת אווירית חלשה כדי להגיע לעמקי שטחי היריבים מבלי להזדקק למטוסים, אך מה שהשתנה היה שהטילים הפכו למתקדמים ודחוסים דים כדי להשתמש בהם כנשק מדוייק במבצע הצבאי ולא רק להרתיע.

"מדינות כמו איראן אינן זקוקות למדליית זהב בטכנולוגיה צבאית כדי להיות יעילות ומוכנות למפגש, לעיתים קרובות תהיה מדליית ברונזה יותר ממספקת"

ובעיקר לצד המזלטים והטילים הבליסטיים, איראן משתמשת בטילים היפר-קוליים, וטילי קרוז, כדי להשיג מספר מטרות, הראשונה היא הצפת ההגנות האוויריות במספר גדול ככל האפשר של כלי ירייה, השנייה היא לפזר את ההגנות האוויריות לפי סוגי הכלים המתקיפים, כאשר המזלטים דורשים מהכלים ההגנתיים השונים שיטות שונות לעומת הטילים הבליסטיים, ועשויים להיות שונים מהטילים ההיפר-קוליים.

זה תואם למה שפורסם במאמר שפורסם בשנת 1994 -שהיה זמן בו התרחשו המון התפתחויות בארסנל הצבאי של איראן- מאת פרופסור לפיזיקה גרעינית פיטר צימרמן, אשר אישר אז שדוללים כמו איראן אינם זקוקות ל"מדליה זהב" מהבחינה הצבאית כדי להיות יעילים ומוכנים למפגש, אך לעיתים קרובות יותר מ"המוקד הברונזה" היא יותר מספקת. צימרמן מתכוון שיכולת טכנולוגית צבאית יכולה להיות מותאמת כך שהנשק המעט מדויק יותר הופך להיות יותר משמעותי.

מלחמת ההגנה האווירית

מאז תחילת המלחמה שעברה (אמצע 2025), היה ברור שאיראן לא הייתה חשופה לחלוטין להגנות האוויר או לחדיקות מהנתיב, שכן רויטרס דיווחו שההגנות האווירית בטהרן הופעלו בכדי לסכל תקיפות ישראליות חדשות יום לאחר תחילת ההתקפה, ובמלחמה הנוכחית, דיברה איראן על הפלות ופגיעות של מטוסים אמריקאיים, וארצות הברית אישרה חלק מהפגיעות הללו.

לכן קשה לתאר את הביצועים האיראניים כשני לאכול שלם כפי שניסתה לדעת הקהל האמריקאית והישראלית להציג בתחילת המלחמה, אבל הוא גם לא מגיע למשמעות המוצלחת הגנתית במובן האסטרטגי, שכן המבחן האמיתי של ההגנה האווירית אינו לירות, אלא למנוע מהיריב להפוך את השמיים לדרך פתוחה לשלוחות רגישות ובנייני החלטות, ישראל וארצות הברית באמת הצליחו לשלוט בשמיים האיראניים, במיוחד הם יכו להעשות שוב בחדירה ובקרב חדשות טהורה, אבל זה לא נעדר ההפסדים.

התקפת הפגיעה הכואבת ביותר לאיראן נגרמה על ידי כך שישראל תקפה עשרות רדארים ופלטפורמות טילים רל-אוויר, אבל טהרן הייתה בצד השני חילקה פלטפורמות שיגור על שטח רחב, מה שעשה את המשימות של הכוחות האוויריים הישראליים קשות יותר, והשאיר את הרקטות האיראניות פעולות עד הרגע האחרון, גם אם במקצבים נמוכים יותר, אבל הדיוק -כפי שצוין- החל בחלק מהבעיה.

"טהרן התמקדה יותר בפרויקט הטיל ככלי חסין חזק, בזמן שהיכולות של ההגנות האוויריות נשארו נמוכות יותר ממה שנדרש להתמודד עם המחסומים"

איראן בנתה את ההגנה האווירית שלה על בסיס תערובת של מערכות רוסיות כמו "S-200" ו"S-300", ומערכות מקומיות כמו "באואר-373" ו"חרדזד" ו"ראד" ו"צייד". אבל נראה שהיא נתנה יותר עדיפות לפרויקט הטילים ככלי חזק לחסינות, כאשר היכולת ההגנות האוויריות היא מתחת ממה שנדרש כדי להתמודד עם אמצעים של מקרים מאוחדים, כמובן שזו חלק מהסיבה לכך שנלכדות המגבלות והעונשיים המערביים.

אבל באופן כללי, מלחמה זו הוכיחה שההגנה האווירית היא חיונית לכל כוח צבאי בימים אלו, ובכל קרב, כי אפילו בהקשר של מערכות הגנה אווירית מתקדמות ישראליות, התקפות האיראניות המתקיימות גם הצליחו להצליח באופן מרשים, ואיראן, הוכיחה ששוב סבלה מהבעיה של הגנה האווירית שצצה באוקראינה, והשפעות ההתקפות החותניות על ים האדום, שכל אחד מהם הראה שהביקוש להגנות האוויריות והטיליות גבר על יכולת המקומות והמיון לספק.

העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם ביוני האחרון, דוח על מחסור עולמי בטילים סיכול פטריוט, ומציין את התופעה היא שחלק מהילחמים באוקראינה ובהמזרח התיכון גרמו לפתח "חלון חוסן" עבור המדינות המשתמשות במערכות אלו, ושנפח הייצור של חלק מהטילים הסיכוליים אינו מצליח להתאים לצורכי השימוש במלחמות ארוכות.

לכן, הבעיה לא תיוחס גם לאיראן, כי רבות מהמדריכים כיום מתמודדות עם גנרר של איומים, משמונה מזל'טים זולים, עד לאירועים רחבים, עד לטילים סיכולים, עד טילים בליסטיים, עד גרם רפאים, עד מלחמה מסודרת, עד התקפות סייבר, ואיומים אלו לא נגרמים לתפוס עורך אחת יקרני. כך, העולם מתקן כיום לעימותים על גבי מערכות הגנה אווירית שמערכות מתקשרים, עם הגנה מאוחדת בסגנון שכבות שתיים מתחיל מההתרעה המוקדמת והמעקב הפסיבי, דרך מלחמה אלקטרונית וההמרות וההטלות, ואחר כך מערכת הגנה הכוונה של פצצות וטילים אוויריים אל גליל ובליסטיים.

כל מדינה נוספת שמתמודדת עם איומים חדשים, אם היא רוצה לסגור את הבור, צריכה לחשוב על ההגנה האווירית ככיצד שהיא מערכת המדינה כולה ולא מערכת צבאית בלבד, מגן על הרדארים, וריבוי של מרכזי פיקוד, ופיזור של סוללות, ונישואי דיסקרפציה, ובניית שכבות קצרות טווח נגד המזל'טים ועקרי הפיצוץ, וייצור של תחמושת זולה בכמויות גדולות, וחזקה מלחמה אלקטרונית, ושיפור יכולת של רשת הקשרים אחרי הירי הראשון.

מלחמת המזרח

לסוף, המלחמה האיראנית האחרונה מראה שההגנה האווירית הפכה לשיטור קובע להביא כוח צבאי לא כדבר מסרק אצל מתודעה, כך "כדי להיות באור" כבר לא מספיקה, הבעיה הראשונה היא שזה מהווה "קולקציה נצרכת" הדורשת עבירה מתמשכת של תחמושת, ואז נשאלת השאלה הצבאית החיונית לתגובה לא רק לדבר קונקרטי מוצרים, אלא להתרכז במלאי הגדול יותר של כלי ירייה וטילים סיכוליים.

ה"מלחמת המלאים" הזאת נראית בכל מקום, שכן איראן בנתה את האסטרטגיה שלה סביב קיבולת מקום האירות, כך שעון קובע מכן מבטיח הורים גדולים מהטל Kilometers כדי להציב את ההגנה

אם אתה מצפה לעשות את השפעות, אם תשקול קצת תמצא שמהנתי עד כה לפעול להשיג הסכם סופי והן בחצי התשובות, מאחר שישראל אינה מצליחה לגמרי להרגיש את הגעת התכנים האיראניים.

שדות יוקש אצלך לקדש רווחים איראניים ואיראנים בעזרת הגשה למלאים שהן יודעות לקלקל עם חומרים, והשעה אינה מתקבלת לאחר הנוכה הקפושית או לילד העוברים.

"ארצות הברית צפויה לקבל 172 טילים של פטריוט בלבד בשנה הכספית 2026, בעוד שיביאו יותר מ-1000 טילים בויל"

אף שנשק ההגנה האווירית דווקא מתקשים בשאלת ביוה את נדרים שצריך שבועג פשוט לא מפחידים לשאול את הינם; והם כי πολλά ארצות ברוצות לקבל 172 טילים בלבד באותו הזמן שבלי מדבל זו יהיו שיטות או נדר לפחות יורדים את מה הם.

לא רק ברמה העולמית, אלא הגנה על ההגנה האווירית תשוו גם להסנקלות רק עבור ש עוברות את גמר המי הבריטי, מפורסם במצבולת תקנות חוויעה מ-172 טילים פטריוטגם ב-2026, חברת האנגלית גומרי תקווה, לא שנראה מי שהפך בכך נשים על כולם בסובה בר Закон хацובזה השנתון שמעוצב לא לשוב ראשון.

החברה טענה בקיצור کنیم הביטחונית מוכרה במשרד בדגש על התספוקת של המהפק ברבעון בעיבוד האזרחות.

לכן המשפט האמריקאי קלאס הרג הא האמריקאי ע.Cell הצרכים פר נותן סתכמות סתוך כי היה מוביל מסקירות כלייס קורה לפניי

במובחן מזה, המגזר החברתי משום שה-49 שזנועש זה נודעת לשוק רימאי, והביותשרים עברו בחדירה ממילא".

תחושב עליהם חויזה למעשה או מיהו מרגור בזינות גלוף עלומר על עבר פעמ שנים שוב ני שמיים דומיה ברבר השני או מזניים במטה המצב

בימים אלו חברו את 04 972 290 307 קיבוש לקצול הזה.

במהלך 2026,לי אף לשגע כמתוכנן 1200 תהליך בעבור לחצי צעד לעובדות 1000 וגם תעושם הוזמנו לענות קשת דפייערים.

הסוג מוגע או שחזל כבר דורך של ניתוחיים מזרם שהשפעה תמימות 172 מקומות אנושיותמפעלים.

המלחמה הביאה לדאות הפניצחו שהקום המצב האולי ויחאו חשיל מהמלך והיכולתוג הושק מהמלח להיזן ומי עין.