חידוש החימוש הישראלי תחת בדיקה של השלכות עזה ועלויות המלחמה

סדה ניוז - לחצים מהמבצעים שהשתרשו מעזה לאיראן העיקו על הציוד הצבאי הישראלי, אולם האפשרויות שלה לחדש את התחמושת שלה מוגבלות. הביקורת המתרקמת על המבצע שלה בעזה והבדיקה של כמה משותפיה מאלצים אותה לבלום את אספקת הנשק, בעוד שהארצות המאוחדות - שהיא ספקית הנשק העיקרית שלה - מתמודדת עם קושי בהגברת הייצור התעשייתי ההגנתי.

כל זאת מצביע על כך שישראל עשויה להגדיל את ההשקעות שלה בתעשיית ההגנה שלה כדי לחדש את החימוש שלה. אך זה יקר ויוסיף עוד לחץ על תקציבי הממשלה שהתרחבו בעקבות ההוצאות ההגנתי הנוספות.

לישראל תעשיית הגנה מקומית חזקה אך היא תלויה ביבוא נשק זר, במיוחד מטוסים ותחמושת מתקדמת.

הארצות המאוחדות הן הספקית הגדולה ביותר של נשק לישראל, שסיפקה 66% מהיבוא הצבאי הישראלי בין השנים 2020 ל-2024 ו-3.8 מיליארד דולר של סיוע צבאי. ההגנה מפני טילים, רכבים מזוינים, תחמושת מדויקת ומטוסי קרב מתקדמים הם הייצוא העיקרי. הארצות המאוחדות סיפקו נשק נוסף מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שנע בין תחמושת של 155 מילימטר ומטוסי "אף-15".

מספקי הנשק החשובים האחרים ניתן למנות את גרמניה, איטליה ובריטניה. גרמניה מכרה צוללות לישראל, בעוד בריטניה סיפקה מטוסי קרב, ספינות ורכבים קרקעיים. שלוש המדינות סיפקו תותחים ותחמושת.

תגובות למלחמת עזה

מאז מלחמת עזה, כמה מדינות החלו לשים תנאים על זרימת הנשק לישראל או להשהות אותה לחלוטין. ספרד הודיעה שהיא השעתה את כל משלוחי הנשק לאחר 7 באוקטובר. קנדה התחייבה להפחית את משלוחי הנשק לישראל בחצי, אך לא ברור אם הממשלה קיימה זאת.

בריטניה ביטלה מספר קטן של רשיונות לייצוא ציוד צבאי לישראל בשנת 2024, כולל רכיבי מטוסים, מסוקים ומטוסים לא מאוישים. יש לציין כי רכיבים בריטים שמשמשים במטוס "אף-35" הוחרגו מהאיסור הזה.

איטליה קיימה חוזים שנחתמו לפני 7 באוקטובר אך הציבה תנאים שלא להשתמש בציוד בעזה, ולאחר מכן השעתה את הייצוא הנותר. הולנד משכה רשיונות לייצוא רכיבי ספינות. גרמניה, בעלת הברית הקרובה והשנייה בגודלה במדינת המוצעת לישראל, הודיעה כי תפסיק לשלוח ציוד צבאי לישראל לשימוש בעזה, ולא ברור איזה נשק הושעה, אך חלק מהציוד שגרמניה מספקת לישראל, כמו תחמושת ורכבים מזוינים וחלקי חילוף לנשק, קשור לפעולות בעזה.

מלחמות ויותר מלחמות

ישראל נלחמת במשך כשנתיים במלחמה עם גזרות רבות. עזה הייתה בעיקר מלחמה קרקעית, שבה השתתפו חיילי צה"ל בשטח. לעומת זאת, באיראן ובסוריה המבצעים היו אוויריים, בעוד הפעולות בלבנון שילבו בין שני הסוגים.

הרחבת המבצעים והגברת הקצב שלהם הביאה לעייפות מטוסים ורכבים קרקעיים ישראליים, והייתה צריכת תחמושת ומפוצצים בכמויות גדולות. צה"ל הודיע בשנת 2024 כי הוא סובל ממחסור בטנקים ובתחמושת. במהלך הסיבוב האחרון של מתקפות הטילים האיראניות, אזלו לישראל טילים בסיסיים להגנה אווירית, מה שהוביל לחיסכון במשאבים ולהתבססות על הגנת האוויר האמריקאית.

אולי טרם חידשו את הציוד של ישראל, אבל היא זקוקה לחדש את היכולות העיקריות כדי לתמוך במבצעים ולהתכונן למתקפות עתידיות, במיוחד כאשר סיבוב נוסף של לחימה עם איראן עשוי להיות קרוב. זה כולל שיקום טילים מונעים שנוצרו מקומית להגנה האווירית הפולימילטית שלה; המהלך הזה יקר לוקח זמן רב.

חלק מהייצור של תחמושת אמריקאית חוצה את הגבולות שלה, וחלק מהתחמושת בשימוש - כמו פצצות שמשקלן טון וייתכן וישמשו בחדירות בלבנון - הן פריטים בעלי ייצור נמוך. ספקים אחרים, כולל גרמניה, שמכרה לישראל בעבר טילים "פטריוט" להגנה, עשויים לא להיות אפשרות אם ימשיכו מגבלות החימוש.

גם שיקום נכסים פגועים ותחזוקת ציוד בשימוש אינטנסיבי היא חשובה באותה מידה. ירידה בחלקי חילוף ובמרכיבי מערכות הנשק מגרמניה ובריטניה ומדינות אחרות עשויה לעכב את המאמצים לשמור על תקינות הציוד הצבאי הישראלי.

האם ישראל יכולה לשאת את עלויות השיקום?

אם מדינות ימשיכו להגביל העברות נשק לישראל, היא עשויה להגדיל את ההשקעה בתעשיית ההגנה המקומית שלה כדי לגשר על פערים קריטיים. אולי ישראל יכולה לשאת את המאמצים האלה, אך הם יפגעו באוצר הכללי שכבר נפגע מהעלויות הגבוהות הנובעות מהמלחמה המתמשכת.

ישראל לא עומדת בפני משבר כלכלי, שכן יש לה כמויות גדולות של רזרבות מטבע חוץ, גישה לשוקי ההון ותמיכה מהארצות המאוחדות. אך המשך המלחמה עולה מחיר שכולל עלייה בהוצאות ההגנה, הוצאת חיילים משוק העבודה, פגיעות בתשתית והשגחתה, זרמים דמוגרפיים לחו"ל, מעברות, סגירת בתי ספר וחוסר ודאות מתמשך.

עלייה לחיצות נוספות עלולה להיגרם על ידי מגבלות או הפסקות השקעה, כפי שקרה כאשר קרן העושר הסודנית הנורווגית משכה את השקעותיה מ-11 חברות ישראליות, דבר שמוביל להפסקת אספקה, בריחה של הון וצרכים לרכוש יבוא יקר יותר ממדינות אחרות.

לחצים כלכליים גוברים

כל אחד מהמרכיבים הללו מצומצם בזכות עצמו אך עם הזמן ייתכן שהם יצטברו, בזמן שכבר עלייה בתקציב של 1.5% מהתוצר המקומי הגולמי והמשך ההוצאות ההגנתיות הגבוהות כבר מפעילים לחץ על הכספים של ישראל.

הלחצים הכלכליים עשויים להיות לא רק בין אם ישראל תצטרך לבחור בין הגדלת ההשקעה בייצור הגנתי לבין מחקר ופיתוח. והנהלים המתמשכים מהממשלה הישראלית לתמוך בתעשיית ההגנה שלה והצורך מחדש לחמש את צה"ל מכוונים לתשומת הלב על ייצור נשק במקום פיתוח.

סביר להניח שחברות ההגנה הישראליות יתמקדו בחידוש טנקים, רכבים מזוינים וטילים להגנה אווירית. כמו כן, סביר להניח שישראל תשקול השקעה בטכנולוגיות הגנה אווירית חדשות כגון קרני לייזר מהדור הבא שהן זולות ויכולות לפעול באופן מהיר יותר מאלו שכבר קיימות במערכת ההגנה האווירית הישראלית. נשק לייזר מספק העלות הנמוכה ביותר לכל הפסקה compared to traditional missile defense.

המאמץ לשקם את צה"ל יהיה יקר. וישראל לא נראית כאילו היא מתכוונת למזער את מאמצי המלחמה שלה בזמן קרוב ואם היא מתכוננת למתקפה אחרונה על עיר עזה, כך שאלה ההוצאות שאליהן היא עשויה להיות מוכנה לשלם. עם הזמן, יהיה קשה לבנות מחדש את היכולות ההתקפיות והדיפנסביות של ישראל בזמן המתאים.