משבר שקט.. הקלעים של שוק הטכנולוגיה הישראלי

SadaNews - ישראל מתגאה בכינוי "אומת החברות הסטארט-אפ" (Startup Nation), ובכך שהיא מרכז משגשג לטכנולוגיה וחדשנות, כאשר היא מובילה בכותרות עם סיפורי הצלחה והשקעות ענק. אבל מאחורי ההילה הטכנולוגית הזו מתהווה בשקט משבר עמוק בשוק העבודה.

המספרים שאינם מופיעים בכותרות חושפים מציאות שונה, שכן אלפי מקצוענים בעלי ניסיון מודרים מהסקטור, בזמן שחברות נראות יותר ויותר הזהירות בכל הנוגע ליעילות ומצמצמות את ההשקעה באדם. מדובר בפרדוקס חריף בין תמונה משגשגת שמופצת לעולם, לבין מציאות אפילה שחיים בה עמק התעשייה הטכנולוגית בארץ.

השקט שלפני הקריסה.. מספרים מעידים על שינוי דרסטי

דו"ח משותף שפורסם על ידי "סי טק" (CTech) ו"כלכליסט" (Calcalist) חושף נתונים מדאיגים המעידים על משבר תעסוקה המתרקם לאיטו בתחום הטכנולוגיה בישראל, למרות חזית נראית משגשגת.

המספר של מחפשי העבודה בתחום הזה הכפיל את עצמו ב-112%, מכ-7,000 בינואר 2019 לכמעט 15,000 באפריל 2025, בניגוד בולט, בזמן שמספר מחפשי העבודה בשאר הסקטורים ירד ב-4% באותה התקופה.

למרות שהמספרים הרשמיים אינם כוללים את אלו שלא רשמו לבקש דמי אבטלה, ורובם צעירים שאינם כשירים עדיין, המכה הגדולה פגעה בבעלי ניסיון, ובמיוחד באלו בגילאים 36-45, שהיו עד לא מזמן קו הגבול של הסקטור.

בהקשר הזה, תחומים טכנולוגיים בסיסיים חוו ירידה בולטת, כאשר מספר מחפשי העבודה בתחומי מסדי נתונים ורשתות עלה ביותר מ-223%, ובפיתוח תוכנה וניתוח יישומים עלה ב-147%. ושתי הקבוצות הללו מהוות מחצית מהאבטלה בתחום הטכנולוגיה עד אפריל 2025.

המסוכן מכולן הוא העלייה הגדולה בשיעור בעלי השכר הגבוה (בין 25,600 ל-43,800 שקל בחודש, כלומר כ-7,100 דולר עד 12,200 דולר) בין המובטלים, כאשר שיעורם קפץ מ-15% ב-2022 ל-40% ב-2025. מה שמעיד שהמה שמוכר כ"המעמד הבינוני החזק" של מקצוענים מיומנים כבר אינו בטוח.

הנתונים מעידים על כך שהמשבר נובע בעיקר מפיטורים ולא מהתפטרויות, שכן מספר המפוטרים הכפיל את עצמו ב-2.5 פעמים בין הרבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון של 2025.

המהפכה המשמעותית ביותר היא שינוי מאזן השוק. בשנת 2019, היו 1.6 משרות לכל מחפש עבודה, בעוד שב-2025, המספר ירד ל-0.9 בלבד, מה שמעיד שההיצע הפך גבוה מהביקוש.

למרות שסך המועסקים בתחום גדל ב-22.5% בתקופה זו, כפול מספר מחפשי העבודה חושף פער ממשי והפרת איזון המאיימת על יציבות הסקטור החיוני הזה.

מהתרחבות פרועה לדחיסה מנוהלת

הרחק מהתמונה הסטereוטיפית של פיטורים המוניים או קריסות דרמטיות, מה שקורה למעשה בשוק הטכנולוגיה הישראלי מתקרב להאטה שקטה המעצבת את השוק מבפנים.

החברות הגדולות לא חוו קריסה, אבל הן הפכו זהירות יותר וסלקטיביות, ואינן מעסיקות אלא בנחיצות לאחר בדיקה כלכלית מדויקת.

השוק השתנה משלב של התרחבות מופרזת בו המיומנויות גויסו בעוצמה רבה, לשלב של דחיסה מנוהלת, שבו כל החלטת העסקה היא אסטרטגית ונלמדת.

המכנה הזה מחדש את ההגבלות של הצלחה ויעילות, מה שגרם לכך שהניסיון הבינוני-גבוה, שהיה עמוד התווך של הצוותים הטכנולוגיים, מוצא את עצמו היום בשוליים, לא מחוסר במיומנות, אלא משום שמדדי השוק השתנו בצורה דרסטית, ומה שהיה יתרון אתמול אינו תקף היום.

למרות שתחום הטכנולוגיה עדיין שומר על שיעור גבוה של משרות פנויות בהשוואה לשאר הסקטורים, שיעור זה אינו מצביע על הזדמנויות ממשיות עבור כל מחפשי העבודה, שכן רוב המשרות דורשות מיומנויות מדויקות מאוד או ניסיון בתחומים ייחודיים שאינו זמין אלא למעטים.

זינוק כספי ושוק מצטמצם

מאחורי המספרים הקודרים, מתבלט פרדוקס לא פחות מדאיג: שגשוג כספי חסר תקדים, שאינו משתקף בהזדמנויות התעסוקה, אלא מתלווה לצמצומן. במחצית הראשונה של 2025 נרשמו רמות חסרות תקדים של גיוס השקעות בשוק הטכנולוגיה הישראלי, דבר שעלול להצביע על שגשוג מתחדש, אך האמת בשטח מספרת סיפור שונה.

התלות הגוברת בטכנולוגיות של בינה מלאכותית הובילה לקפיצה בפריון העבודה, מה ששינה את מדד ההצלחה בתוך החברות.

וההתרחבות אינה נתונה למוסד של העסקת נוספים, אלא ההפך, מספר עובדיהן מצביע על יעילות טכנולוגית. חברות גדולות כמו מיקרוסופט פיטרו אלפים, בעוד שמייסדי חברות הסטארט-אפ כיום חולמים על בניית "יוניקורן של אדם אחד" (A one-person unicorn).

המהפך העמוק הזה מאיים לא רק על בעלי הניסיון, אלא גם דוחק את הבוגרים החדשים ואת המשרות ההתחלתיות שהיו מהוות שער כניסה לצעירים לתחום.

בנוסף לכול זה, המצב החמיר עקב גלי פיטורים שביצעו חברות גלובליות בעלות מרכזי פיתוח בישראל, ולצד זאת "יוניקורנים" מקומיים שהגזימו בהעסקה במהלך שנות השגשוג, ולאחר מכן נאלצו לצמצם את הוצאותיהן עם עליית שיעורי הריבית וצמצום הנזילות.

בנוסף לכל זה, גיוס של כ-20% מהמועסקים בטכנולוגיה לשירות מילואים ארוך הביא לירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בזמן שזירות התקשורת מלאות בסיפורים על התפטרויות מוקדמות ושחיקה מקצועית.

ניסיון מבוזבז בשוק שאינו מקשיב

מהצד השני, מתבלט אופן ההעסקה עצמו כבעיה נוספת שמקשה על קליטת מיומנויות גבוהות. בהרבה חברות, מתבקשים המועמדים, אפילו למשרות ניהול, לבצע מטלות הערכה ביתיות מעייפות, מה שדוחף מספר גדול מהם לסגת.

ולפי שמואל נבון, המנכ"ל של חברת "וולט מרקט" (Wolt Market) הישראלית, כ-25% מהמועמדים נסוגים בשלב ההערכה המעשי, בין אם במשרות ניהול ובין אם אפילו בהתחלתיות.

רבים מהמועמדים רואים בהערכות הללו כאין אלא בזבוז זמן בלתי מוצדק ו"עבודה בלתי משולמת", ואף לעיתים מרגישים שזה משפיל או ממעיט מהניסיון שלהם. ומומחים סבורים שבשיטות הערכה לא מדויקות עשויות להיגרם התנענות של כשרונות ולפגוע בדימוי החברה כמוקד הסחף למיומנות.

גם בשוק השולט בו מעסיקים, חווית המועמד החיובית נותרה גורם מכריע בשמירה על התדמית המקצועית של החברה.

בניגוד לירידה הזו, בוחרים חלק מבעלי הניסיון לחפש הזדמנויות מחוץ לתחום הטכנולוגיה הקלאסית, דרך עבודה כעצמאיים או לעבור לתחומים מקבילים כמו ביוטכנולוגיה או פיננסים ואנרגיה חכמה. נתוני חברות השמה מצביעים על כך שחלק מהתחומים הללו חווים עלייה בביקוש עבור מיומנויות טכניות, אם כי בצורה סלקטיבית ומוגבלת.

מאחורי חזית השגשוג, השוק הטכנולוגי הישראלי מתכלה מבפנים. בין מיומנויות המודרות וחברות המגדירות מחדש את ההצלחה במינימום מספר אנשים, נראה שיהיו הזדמנויות לתהליך השיקום.

ואפילו התעשיות הביטחוניות, שסופגות לזמן קצר כמה ממפוטרי, עשויות להפוך לנטל נוסף אם יפחתו הביקושים הגלובליים לנשק, ויתירו פתח לגל פיטורים חדשים. האם יעמוד הסקטור הזה בזמן שהבסיס שלו מתפורר מבפנים?

המקור: אתרי אינטרנט