חוזי עבודה שנתיים ויישום החוק כהלכתו

מערכת יחסי העבודה היא מהמערכות המשפטיות הנפוצות והרגישות ביותר, כיוון שהיא אינה מתבססת רק על מחויבויות הדדיות בין המעסיק והעובד, אלא גם קשורה באופן ישיר לעקרון הצדק החברתי והכלכלי ולהגנה על הצד החלש במערכת ההתקשרות שהיא העובד ברוב המקרים 

חוק העבודה הפלסטיני נועד ליצור מסגרת וארגון ששומרים על האיזון בין זכות המעסיק לבין זכות העובד ליציבות וביטחון תעסוקתי. אני מתמקד כאן ואומר ביטחון תעסוקתי ואי הפיכת העבודה ליחסים זמניים שניתנים לסיום שרירותי תחת כל שם או לסיום זמני של מערכת העבודה.

לצערנו הרב, הופיעה ונבלטה תופעת השימוש במה שנקרא חוזים שנתיים ככלי או כאמצעי במקרים מסוימים כדי לרוקן את ההגנה החוקית על העובד מתוכנה, וזאת על ידי חתימה על חוזה לתקופה של שנה, ולאחר מכן סיום מערכת העבודה לפני תום השנה בפרק זמן קצר, וחידוש ההתקשרות עמו במטרה להימנע מההתחייבויות החוקיות הנובעות מההמשכיות המוחשית של מערכת העבודה, מתוך מחשבה של המעסיק שבאמצעות אמצעי זה הוא לא יישא בנטלים או בעלויות בסוף השנים של פיצויי פיטורין או פנסיה.

אך העיקר בחוזים אינו רק במילים הנמצאות בהם, אלא במהות מערכת היחסים וטבעה. החוזה שנקרא חוזה מוגדר לא יכול להיות אמצעי לעקוף את זכויות העובד או להתחמק מההתחייבויות שהחוק הטיל. ומתי שהוכח שהעבודה בעצם היא מתמשכת ושהצורך של המעסיק בעובד הוא מתמשך ואינו זמני, ושפרק הזמן שבו מחויב העובד להפסיק את עבודתו במשך חודש או פחות תחת כותרת הפסקה, נחשב לעקיפת חוק העבודה ואינו פוטר את המעסיק מההתחייבויות החוקיות שלו כלפי העובד ועד בכל דרך שהיא. חידוש חוזים וחידושם באופן שגרתי עשוי להוות ראיה לקיומה של מערכת עבודה יציבה ואינה מערכת זמנית אמיתית.

הגנת העובד איננה זכות שהוענקה לו, אלא יישום של עקרון שלטון החוק, כשמטרות הכללים המשפטיים הן לייסד את יסודות הצדק ולהגן על קהילות ולבנות מערכת כלכלית תקינה ולהגן על מדינות ועמים, והחוק נועד למנוע שיבוש האיזון הכוחני בין צד אחד המחזיק ביכולת הכלכלית והניהולית, וצד השני הנסמך על שכרו כמקור עיקרי למחיה.

וכאן עולה תפקידה של משרד העבודה כשם שהוא הגוף האחראי לפיקוח על יישום הוראות חוק העבודה, אשר עליו להציג דבר מה מוחשי וחומרי ביחס לתפקידו האמיתי בהפעלת פיקוחו ובתפקידו בהגנה על העובד מפני כל פגיעה או פגיעות בזכויותיו, בנוסף להעלאת מודעות לזכויות העובדים, ולהתערב כאשר קיימות פרקטיקות שמטרתן להקטין את ההגנה החוקית המוקנית להם, שהחוק אינו מתמקד בנוסח בלבד, אלא זקוק למוסדות המבטיחים את כבודו ויישומו, ידוע גם כי חוק העבודה הפלסטיני העניק למשרד העבודה סמכות להטיל עונשים, קנסות ועברות במקרה של הוכחת העבירה.

כמו כן, מערכת המשפט Labor, שחסרה לנו בארצנו וזה מה שעל כולם לעבוד כדי למצוא מערכת שיפוטית ייחודית בענייני עבודה, שהרי היא הערובה הבסיסית לשוב הדברים לנורמליות, על ידי התבוננות במהות מערכת היחסים ולא רק בצורתה, ובדיקת תנאי ההתקשרות, והבהרת האם החוזה המוגדר הוא חוזה אמיתי או סך הכל אמצעי לעקוף את זכויות העובד.

וכאן תפקידם של הארגונים העובדניים אינו מצטמצם למאבק בעבור דרישות כלכליות, אלא הוא נמשך להיות תפקיד זכויותי ומשפטי בהגנת העובד מפני כל פרקטיקות המופיעות על זכויותיו, והשתתפות בהקניית תרבות כבוד לחוק העבודה.

כיבוד החוזים אינו מתייחס רק לכיבוד הצורה בלבד, אלא לכיבוד המטרה שלשמה החוק יצר את החוזה. החוק אינו מגן על מניפולציה, ואין לאפשר להעביר את החוזים לכלי להחלשה של הזכויות שהמחוקק ביקש להגן עליהן.

בנית שוק עבודה הוגן לא תתממש אלא כאשר העובד ירגיש שהחוק עומד לצידו, וכי הביטחון התעסוקתי אינו טובה מאף אחד, אלא זכות המוסדרת על ידי כללי הצדק וההגינות.

ולסיום, אף על פי שהמצב הכלכלי הכללי קשה לכל שכבות העם הפלסטיני, אני אומר: הגנת זכויות העובדים היא חובה אמיצה ותפקיד אמיתי ולא סיסמאות, וזה חל גם על רבים מן העובדים במגזר הפרטי.

והשכר להרבה אנשים הפך מתחת למינימום לשכר המינימלי שנקבע בעבר על ידי מועצת השרים, וכאשר ההפרש בין הדולר לדינר הפך את רוב המגזרים של העובדים והעובדים משתכרים מתחת למינימום ולכן יש לאשר קבוצה של תקנות והוראות ולמשרד העבודה להפעיל את תפקידו הפיקוחי והאחראי.