חאג' - אי צומת קרדינלי לאיראן, טראמפ איים שוב על שליטתה

SadaNews - האיים הנשלטים על ידי איראן הממוקמים צפונית למפרץ הערבי ובעין מפרץ הורמוז חזרו למרכז המלחמה כהיותם חלק מהחשבונות הצבאיים הישירים.

איים אלה רוכשים משמעות נוספת כהיותם נקודות מועמדות להיכנס לשלב חדש של מלחמה שעשויה לעבור על הלחץ הצבאי הקונבנציונאלי בניסיון להכיש את ציני האנרגיה והמעבר והעיכוב האסטרטגי.

בלב המפה הזו נמצאת ג'זירת חאג', אשר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ איים על שליטתה עליה כהיותה עורק הייצוא של הנפט האיראני, כשהאיים האחרים מפוזרים לתפקידי שליטה על המעבר, חיזוק צבאי, ועיכוב מתקדם באחת מהמעברים הימיים הרגישים ביותר בעולם.

ג'זירת חאג' היא אי מחי עמיד באורך של 8 קילומטרים במפרץ הערבי, והיא מרוחקת כ-43 קילומטרים מהיבשת, נמצאת במרחק כ-500 קילומטרים צפונית-מערבית למפרץ הורמוז, והיא נקודת הסוף של קווי הצבעות הנפט המגיעים משדות הנפט האיראניים במרכז הארץ ובמערבה. היא נמסרה על ידי חברת "אמריקואו" האמריקאית ליהלום הנפט, ונכבשה על ידי איראן במהלך המהפכה של 1979.

ג'זירת חאג' נמצאת במיקום יוצא דופן במבנה האסטרטגי האיראני, כהיותה עורק החיים של רוב ייצוא הנפט האיראני. היא נמצאת בצפון המפרץ מול חוף האיראני, מה שהופך אותה קרובה מספיק לחוף האיראני כדי להישאר תחת הכיסוי של יריותיה ויכולותיה הטילים והגזירות.

חשיבותה נובעת ראשית מהמטרתה הכלכלית הישירה. האי כולל את התחנה שבה עובר כמעט כל ייצוא הנפט של איראן, ומספק את רוב הכנסות המדינה מהנפט. במהלך המלחמה ההולכת, היא הפכה במהרה למטרה נראית לעין בשיחות הצבאיות, בעקבות כך שהיא מדברת על אחת מהמקורות העיקריים למימון המדינה.

הדלת החשובה ביותר

האיים התפתחו במהלך יתרות הנפט האיראניות בשנות השישים והשבעים; כי חלקים רחבים מהחוף האיראני היו מישורים ולא אפשרו הגעה למנופים הנפט הענקיים. ולכן, האי הזה, עם המרינות והתחנות העמוקות שלו, הפך לדלת החשובה לייצוא הנפט האיראני, במיוחד לשווקים האסיאתיים, ובעיקר לסין.

תיאורטית, שליטה אמריקאית قد رخמת קו יתרת ניקוד עסקית חיונית למשטר, ותעניק לוושינגטון קלף לחיץ על טהרן לשמור את מצר הורמוז פתוח. בנוסף, האי, בשל מיקומו, עשוי להפוך במקרה כזה לבמת לחץ צבאית מוקדמת על החוף האיראני. אך הפיתוי הזה נתקל במחסומים כבדים. הכיבוש דורש ייצוב כוחות אמריקאיים על אי קטן קרוב מאוד לחוף האיראני; כלומר בתעד של טילים וטגישים וכוחות איכותיים איראניים, והסכנה להיווצרות מוקשים וסירות מהירות. בכך, הכוח התוקף יכול להפוך במהרה למטרה קבועה ומועמדת להפגעה.

כמו כן, השמירה על האי לאחר כניסת הכוחות אליו דורשת כיסוי אווירי קבוע, ומערכות הגנת אוויר מתקדמות, וקווי אספקה מוגנים בים ובאוויר. טהרן הגבירה את חיזוקיו בחאג' במהלך השבועות האחרונים, עם שליחת חמושים נוספים והפצת אמצעי הגנות אוויר, בנוסף לשיחה על מוקשים במעגל האי.

יתרונות אסטרטגיים גדולים

כמו כן, היא איימה על הכוחות האמריקניים אם יחשבו לנסות להיכנס לאי, ועל דיכוי ממדי האנרגיה של חברות שעוסקות עם ארה"ב אם יושקעו בהן מתקני הנפט.

האי כולל מיכלי אחסון, דירות לאלפי עובדים, ויש בו נוכחות אזרחית ברורה, בנוסף שיש בו מבצר פורטוגלי ישן ומסילות מוקדמות של נצרות ברחבי המפרץ.

העיתון "וושינגטון פוסט" האמריקאי טוען שכוח של החלשת אי החאג' נחשבת ליתרון אסטרטגי גדל עבור ארצות הברית, לאור חשיבותה הכלכלית והצבאית, וקשרתה ליכולת טהרן לייצא נפט ולממן את institucjí שלה, כולל תשלום למשכורות הצבא.

למרות ההתקפות האינטנסיביות שהושק בעדיפויות בין ארצות הברית וברית ישראל לשמירה על המתקנים בתוך איראן, נשאר חאג', הכוח החשוב בייצוא הנפט האיראני, מחוץ לרשימת ההתקפות הללו עד כה; מומחים מזהירים כי להכות אותו עלול לגרום לקריסה קטסטרופלית בשווקים העולמיים.

האיום להכות את האי

טראמפ איים שוב על התקפות על התשתית האנרגטית באי אם לא תפסיק טהרן את ההתקפות על הספינות במצר הורמוז, בהזהרה שאמרו מבקרים שהיא עשויה להוסיף לחוסר הויאלוקן של השווקים שסובלים כבר לקשיים לא נמשכים באספקה.

בין העיתונות, טראמפ הזכיר בזמן ההכרזות על איראן כי ארצות הברית "הרסה לחלוטין" מטרה צבאית באי. הוא הוסיף כי ההתקפות האמריקאיות לא פגעו במדינת הנפט של האיים, אך כתב: "אם איראן או כל צד אחר יעמוד על דבר מה שיתערב במעבר החופשי והבטוח של הספינות במצר הורמוז, אני אחשוב מחדש על החלטתי מייד".

מצד אחר, ראש המשרד המרכזי האמריקאי באותו זמן, ציין כי כוחותיו "פגעו בהצלחה ביותר מ-90 מטרה צבאית איראניים באי חאג' תוך שמירה על תשתית הנפט". אותה שלטון אמריקאי ציין שהתוצאה פורמת את מתקני־אחסון הימיים, מכאבצי צבאיים, ובמקומות צבאיים אחרים.