ניוזוויק: האם טראמפ איבד את השליטה על נתניהו?

SadaNews: מגזין ניוזוויק סבור כי השיח הגובר על קיום חילוקי דעות בין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו אינו בהכרח מעיד על קריסה של הברית ביניהם, אלא משקף הבדל בעדיפויות ובמטרות הפוליטיות והצבאיות לאור המלחמה המתמשכת עם איראן ובעלות בריתה באזור.

במסגרת דוח מאת טום אוקונור מצוין כי המתח בין השניים נהיה בולט יותר בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שטראמפ קרא לנתניהו מספר פעמים להימנע מהסלמה שעלולה לפגוע במשא ומתן המתקיים בין וושינגטון לטהראן.

כמו כן, הנשיא האמריקני אישר כי אירעה ביניהם רעש רם בשל העקביות של ישראל להמשיך בפעולות הצבאיות בלבנון, אשר אותה רואה איראן כאחת משדות הקרב הרגישים בכל הסכם אפשרי עם ארצות הברית.

לפי הדו"ח, התקיפות הישראליות על אתרים בפרברי ביירות, יחד עם התגובה האיראנית המידית שהגיעה בעקבותיהן, דחפה את טראמפ לבקש מהברית שלו בישראל לנהוג בריסון, אך קריאות אלו לא התקבלו לחלוטין, מה שהצריך הבדלים ברורים בניהול המשבר.

הבדל טקטי והסכמה אסטרטגית

עם זאת, עוסקים ופקידים לשעבר מזהירים שלא להפריז בפרשנות חילוקי הדעות הללו כמסמן על נתק פוליטי. דן רותם, חוקר במכון למדיניות ישראלית, אומר כי הקשר בין טראמפ לנתניהו הוכיח פעמים רבות שהוא יציב יותר ממה שחושבים רבים מהמפקחים, והדגיש כי שני הצדדים בדרך כלל חולקים חילוקי דעות טקטיים, אך נותרו עם הסכמות על מטרות אסטרטגיות רחבות.

רותם מדגיש כי כל נשיא אמריקני מחזיק בידיו כלים לדרבן את ישראל, בין אם באמצעות תמיכה צבאית או גיבוי פוליטי ודיפלומטי, אך השאלה האמיתית, על פי דבריו, איננה אם טראמפ מסוגל להפעיל את השפעתו, אלא אם הוא רואה שהשימוש בה משרת את האינטרסים הפוליטיים והאסטרטגיים שלו.

הדו"ח מציג שלבים קודמים שראו מתח בין השניים, כולל חילוקי דעות הנוגעים למלחמה בעזה. טראמפ נכנס לתקופת כהונתו השנייה כאשר הוא עוסק בהבטחת הפסקת האש עם חמאס, אך לא התנגד בצורה נחרצת לחזרה לפעולות הצבאיות הישראליות לאחר שהמשא ומתן נתקע.

אולם, התיק האיראני נשאר המורכב ביותר. הנשיא האמריקני, رغم מעורבותו במשא ומתן עם טהראן, לא התנגד למבצע הצבאי הישראלי המקיף נגד איראן, ואף ארצות הברית עצמה השתתפה בעבר במתקפה על מתקנים גרעיניים איראניים מחומשים.

הבדלים באינטרסים

הדיפלומט האמריקני לשעבר דניס רוס סבור כי החילוקי דעות בין השניים הם אמיתיים ומשקפים הבדל באינטרסים. טראמפ מתמקד בהפסקת המלחמה, פתיחת מצר הורמוז והבטחת כך שאיראן לא תהיה עם נשק גרעיני במסגרת תנאים שהוא רואה כפרטיים וכביכול ניתנים לביצוע, בעוד נתניהו שואף למטרות רחבות הרבה יותר.

לפי רוס, נתניהו רוצה לחסל לחלוטין את התשתית הגרעינית האיראנית ולמנוע את בנייתה מחדש בעתיד, בנוסף להחלשת ארסנל הטילים הבליסטיים והמל"טים האיראניים ורשת בעלות ברית אזוריות הקשורות לטהראן. לכן נתניהו רואה שהמלחמה צריכה להימשך עד שייגרם נזק אסטרטגי נוסף לאיראן.

מנגד, דניאל שפירו, השגריר האמריקני לשעבר בישראל, טוען שכבר אז האינטרסים של המדינות החלו להתרחק מאז פרוץ המלחמה. וושינגטון הפכה מעוניינת יותר בהפסקת הסכסוך ובבטחת השיט במצר הורמוז ובקבלת רווחים הקשורים לתכנית הגרעינית האיראנית, בעוד נתניהו מעדיף להמשיך בפעולות הצבאיות ולא להסתמך על כל הסכם עם טהראן.

סיכונים פוליטיים

עם זאת, שפירו מדגיש שההחלטה הסופית על סיום המלחמה תישאר בידיו של טראמפ, ונתניהו יימצא את עצמו בסופו של דבר נאלץ להסתגל לנטיית ארצות הברית, לא משנה מה יהיו חששותיו.

ניוזוויק מציינת כי נתניהו מתמודד עם סיכונים פוליטיים הולכים ומתרבים בשל הבדל זה. חלק ניכר מהדימוי הפוליטי שלו נבנה על כך שהוא מציג את עצמו כיועץ אלו ביטחון ישראל וכאיש הקשר החזק ביותר עם טראמפ. אולם, המשך החילוקי הדעות עלול להחליש את שני התכנים הללו לקראת הבחירות המתקרבות.

בעוד, מנתחים רואים שלעתיד הקשר בין שני הצדדים עשוי להיות תלוי במידה רבה בהתנהלות איראן עצמה. אם המלחמה תימשך, סביר למדי שהשיתוף פעולה האמריקני-ישראלי יימשך. ואולם אם המשא ומתן האמריקני-איראני יצליח להשיג התקדמות אמיתית, זה עלול להתגלות כמבחן הגדול ביותר לקשר בין טראמפ לנתניהו בשנים האחרונות.