הבדלים בפסיכולוגיה של העמים בהתמודדות עם איומים חיצוניים

(איראן, הישות הציונית, הערבים)

הצהרות המטרידות, הנגדיות והמעורפלות לעיתים של הנשיא טראמפ רבות, אולם ביחס למלחמה נגד איראן, השגיאה הגדולה הייתה כאשר הוא איים למחוק את התרבות האיראנית מעל פני האדמה.

הצהרה זו עוררה את רגשות כל האיראנים, כולל המתנגדים למשטר, כמו כן חשפה את השקר שבטענות טראמפ כאשר דיבר על عظם העם האיראני ודאגתו לו; כיצד ניתן להיות כך כאשר הוא מאיים למחוק את תרבותו מעל פני האדמה?! איש לא מקבל מאיראן שתרבותו שעמדה בעמקי ההיסטוריה במשך אלפי שנים תיהרס, ולכן הפופולריות של המשטר עלתה אף אם הוא דכאני בתוך ומתנשא על מדינות השכנות הערביות. במקום המשוואה שחשב טראמפ ונתניהו לקדם (העם מול משטר דכאני), היא הפכה ל(העם מול איום קיומי חיצוני).

התנהגות זו של העם האיראני, אפילו אם היא זמנית ואינה מובטחת להמשך, תואמת לתיאוריה במדע החברה הנקראת (תיאוריה של חציית הקונפליקטים) אשר הוקמה על ידי הסוציולוג הגרמני ג'ורג' זימבל ונקראת היום תופעת "ההקפה סביב הדגל" (Rally 'round the flag effect) שמשמעה שכאשר כל עם נתון לסכנה חיצונית מאיימת על קיומו הלאומי, הוא חוצה את המחלוקות הפנימיות ומתאחד מול האויב החיצוני. וזה מה שאנו חווים גם במקרה של היישות הציונית במלחמתה האחרונה וכל מלחמותיה הקודמות.

ויש ספר של הצרפתי גוסטב יוצון בשם (פסיכולוגיית ההמונים) שמנתח את ההתנהגות הפסיכולוגית הקולקטיבית של ההמונים באופן כללי כמו גם מתייחס לפסיכולוגיה של ההמונים המדוכאים, ואפילו אם הספר ישן שכן המהדורה הראשונה שלו משנת 1895, הוא עדיין תקף לניתוח ההתנהגות הקולקטיבית במקרה הערבי במיוחד.

ולשם המחשה, נתניהו וממשלתו איימו להדביר את העם הפלסטיני, ואף הכחישו את הקיום ההיסטורי של הפלסטינים בארץ שלהם, למרות זאת העם הפלסטיני לא התאחד כדי להתמודד מול הסכנה הזו שמאיימת על קיומם הלאומי. גם כאשר נתניהו וממשלתו הימנית איימו להקים את "ישראל הגדולה" מנהר הנילוס ועד הפרת, והציגו בפני העולם מפה המראה את גבולות המדינה הזו, והשתלח הוא וראשי ממשלתו הגזענים בכל התועבות נגד הערבים והאיסלאמיים, לא זזו הערבים אפילו בהקשר של קריאה לוועידה - או מה מתחת לכך - לדון באיום הזה.

ואילו במקרה הערבי, כל החוקים והמשוגע במדעי החברה לא מוצאים להם מקום ליישום ומה שמיושם מהם מתבצע בצורה מעוותת: דמוקרטיה, ליברליזם, סוציאליזם, לאומיות, לאומיות, זכויות האדם וכו' כאילו שהערבים עדיין בשלב החיפוש אחר זהות ושייכות.

לצערנו, מרבית העמים הערבים לא ייסדו אצלם (את המדינה) כבוס לכולם הלאומית שמשתבחת על המפלגות והמחלוקות הפוליטיות ומגיעה להקרבה למענה, כמו רעיון האומה כ框集〕שמתגשם זהות, תרבות והיסטוריה משותפת שנשארה רק אידיאולוגיה מנותקת מהמציאות.