(مجلس السلام) ומשמעות המערכת הבינלאומית והשאלה הפלסטינית

ביום ה-22 בינואר 2026 בעיר דודוס שבשווייץ נולד نظام בינלאומי חדש בראשות טראמפ ותחילת סופה של ממשלת האומות המאוחדות כמקור סמכות בינלאומית. המועצה לשלום עבר את המנדט שניתן לה על ידי מועצת הביטחון בנובמבר שעבר, שהוסמך רק להפסיק את הקרבות ברצועת עזה, ובאתגר עכשיו בפני הנעדרים מהמועצה הבינלאומית לשלום: רוסיה, סין, והמדינות האירופיות המתנגדות למועצה לשלום ומדינות אחרות, כמו גם האומות המאוחדות. האם מדינות אלו יכולות ליצור עוגן מקביל ומתחרה לעוגן האמריקאי? והאם האומות המאוחדות ימשיכו לפעול במטה שלהן בניו יורק כשהן יודעות שושינגטון היא סיבה עיקרית לעיכוב בביצוע תפקידיהם בפתרון סכסוכים בינלאומיים באמצעות השימוש בזכות הווטו שלה ונסיגתה מארגונים בינלאומיים רבים כמו ארגון הבריאות העולמית, יונסק"ו וסוכנות הסעד של האומות המאוחדות לפליטים פלסטינים?

גם היום יירשם ההכרזה על ההיפרדות הסופית של רצועת עזה והוצאתה מההקשר הלאומי והקמת ישות או מדינת עזה תחת חסות אמריקאית, בה נעלמה פלסטין המדינה, העם וההנהגה הפוליטית הרשמית והחוקית, ולא הוזכר מה קורה בגדה המערבית ושגשוג פרויקטים ההתנחלות בקצב מהיר על רקע הסכם בינלאומי וערבי. במקומם, עזה ו"עַם עזה" כמו שנאמר על ידי ד"ר עלי שעת, יושב ראש ועדת ניהול עזה.

מה שמתרחש חותך סופית כל אפשרות לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה ומביא לסוף פרויקט פתרון שתי המדינות, יוזמת השלום הערבית וכל החלטות האומות המאוחדות בנוגע לשאלה הפלסטינית, כמו גם החלטות הפסגה הערבית, לא לדבר על החלטות גופי הרשות הפלסטינית, המועצה הלאומית והמרכזית.
כל זאת שם את האתגר בפני ההנהגה הפלסטינית הנעדרת מהפורום בדאבוס. האם היא תמשיך להמר על החלטות החוק הבינלאומי כמקור לחזרה על זכויות פלסטיניות ולהקמת המדינה הפלסטינית?

וגם ברמה של רצועת עזה, דבריו של טראמפ וחתנו קושנר לא מבשרים טובות לתושבי עזה, לא מבחינת הנסיגה המלאה של ישראל מהרצועה או סיום הטרדות המתמשכות של תושבים והמשך סגירת מעבר רפיח וצמצום הסיוע הנכנס לרצועה. כל אלה הם הניסיון המעשי של מהימנות טראמפ בנוגע לתיק רצועת עזה.