התוכנית הבאה של צה"ל: מחר גרוע יותר

ההודעה של אגף התכנון בוועדת המטה הכללי של צה"ל על תחילת השלב הראשון של תוכנית "חוש"ן" החמש שנתית הבאה של הצבא, חושפת את מה שמתרחש במחשבות המוסד הביטחוני הישראלי בכל הנוגע למבנה הצבא בשנים הקרובות תחת השפעת המלחמה בעזה ובחזיתות אחרות, והדבר החשוב יותר הוא מה שקשור בתוכנית לבניית הכוח הצבאי לאחר המלחמה.

על פי מה שפורסם בכלי התקשורת הישראלים, התפיסה של הצבא יוצאת מנקודת הנחה שהעימות הצבאי הבא הוא דבר בלתי נמנע, ולכן יש להתרכז בהכנות הנדרשות לכך מן הצד של הצבא ולהשלים אותן. והמסקנה הברורה ביותר שצה"ל מגלה במהלך ההודעה על תחילת התוכנית החמישית החדשה הזו היא שהעתיד דורש להחזיק בכוח נוסף. יש להזכיר כי מסקנה זו הופיעה גם כאשר הכינו את התוכניות הקודמות של הצבא, אלא שהיא הלכה במקביל גם עם מסקנה אחרת, לפיה "הגנה על ישראל אפשרית גם באמצעות שלום", שהבא לידי ביטוי על ידי לא מעט אנליסטים ישראלים. אולם כיום, הרוב המכריע של האנליסטים בחרו לדבר על הסיכונים של המלחמה הבאה וטבעה הצפוי, יותר מאשר על סיכוייות לשלום. ולכן רוב זה הלך עם ההערות של המוסדות הפוליטיים והביטחוניים כי מחר גרוע יותר, בפרט מהבחינה הביטחונית.

על פי הרושם הכללי שיכול להתקבל ממה שפורסם באתר האינטרנט של צה"ל וממה שעלה באופן כלשהו בניתוחים של המומחים הצבאיים בישראל, התוכנית החמש שנתית החדשה של צה"ל כוללת, באופן כללי, את העקרונות הבסיסיים של הצבא ברמה כמעט שווה של חשיבות. ולעניין מי שבלב התוכנית, הללו הם החיילים והעמקת ההתמחות בלחימה הקרקעית, כלומר, חזרה ל"יסודות העבודה הצבאית" כפי שהתבטא אחד מהמומחים הצבאיים, לאחר שתוכניות קודמות כללו צמצום של כוחות היבשה בשל אובדן הסכנת המלחמה המסורתית בכל החזיתות של ישראל בגבולותיה, והאחרונה היא החזית הסורית, מה שדרש להגדיל את ההוצאות על פרויקטים הקשורים בעיקר למערכות המודיעין, וליכולות הלחימה המתקדמות של כוחות האוויר, היבשה והים, ועל פרויקטים הקשורים במלחמה הסייבר בכל היבטיה, ובפרט באיסוף המידע המודיעיני, ובדיפנס והתקפה. כל זאת בנוסף למה שניתן להחשיב כרעיון עדכני למלחמות העתיד המתבססות על טכנולוגיה מתקדמת, תוך שימוש בבינה מלאכותית, שילוב רובוטים ושימוש בנשק בעל הרג קטלני.

בנוגע למסקנות שתביא התוכנית החדשה לשינויים בבניית הכוח של צה"ל, הושם הדגש על שתי זירות חדשות שלא נכללו בתוכניות הקודמות: ראשונה, זירת החלל, שבה מאז ההתקפה האיראנית באפריל 2024, מקדמים תוכנית מקיפה להשקת עשרות לוויינים קטנים לחלל, המציינים ומעבירים תמונה כללית על מה שמתרחש במזרח התיכון, מהקרן האפריקאית, דרך איראן והמדינות השכנות. ישנו קידום בישראל כי המערכת הזו מאפשרת לדעת מה מתרחש בכל רחוב וכל שכונה בעזה, ומספקת אזהרה מוקדמת מדויקת לפני כל שיגור טילים מאיראן, תימן, או לבנון, ובכך מאפשרת למערכות ההגנה והרדאר לקבל "אור ירוק" מדויק יותר לפגוע בטילים ממרחקים שעלולים להיות רחוקים משטחי ישראל.

שנייה, הזירה הימית שבמלחמה האחרונה, בהתאם לטיעוני התוכנית, הוכחה כבעלת חשיבות רבה, לא רק בהגנה ובהגנה על טיסנים המגיעים מתימן, איראן ולבנון ועזה וסוריה, אלא גם בהתקפה, כאשר ספינות צבא הים במהלך תרגילים קרקעיים בעזה ולבנון שימשו ככוח אש וסטטיסטי מהצד המערבי, ובנוסף לכך, הזרוע הימית מחזיקה ביכולות טובות יותר לשלוט באש ובמוניטורינג בצורה מתמדת, ובזמן ארוך, בזירות קרב רחוקות מגבולות ישראל. ובשל כך, צה"ל מתכנן להרחיב את הצי הימי הלוחם בצורה משמעותית.