על חיסול העיר עזה

מחבר: علي حبيب الله

כל דיווח תקשורתי, בין אם מדובר בחדשות או בנאום, על המתרחש לאחרונה בעיר עזה, נותר – על אף שדי מהתיאורים הינם אמיתיים – פחות מדויק מהמציאות בתיאוריהם של תושבי עזה עצמם, שעדיין נמצאים בעיר לאחר שבועות של מבצע חיסול והגליה של תושביה דרומה, ולאחר שנתיים של אכזריות מלחמה על הרצועה באופן כללי.

ותושבי עזה, על אף קריאותיהם מכאב המלחמה, הם בלבד בעלי הזכות להפיק את הנרטיב על חיסוליהם. ייתכן ואחד מאיתנו יביע דעה נכונה על המלחמה, ותחושות חלקנו על עזה ותושביה עשויות להיות נכונות, אך האמת בעזה – ובמה שהם אומרים לבדם בלבד. שכן מלחמה זו לא חשפה את חוסר היכולת, העזיבה והבגידה, כפי שחשפו חוסר אלו מלחמות קודמות, אלא "ההכחשה" היא הדבר החשוב ביותר שחשפה מלחמה זו.

תושבי עזה לא מייצרים את נרטיב המאבק או ההפסד שלהם, זה הדיאלקטיקה שאלה שמחוץ להפקת מחיר המלחמה ושדה הקרב, מהפלסטינים והערבים בכלל, מתמידים להפיק; אלא תושבי עזה מייצרים את נרטיב הישרדותם והצלת ילדיהם, כפי שאמר לנו אחד מתושבי עזה לאחרונה.

שנתיים, ולא עמדו בהם מכונת המלחמה יום אחד. היא נעה אך ורק על ידי שיניה בשר תושבי עזה על פני השעון. על אף שהאופק להפסיק את המלחמה המלוכלכת הזו צר, במיוחד לאחר כישלון המסלול המו"מ, עם הטרדת הצוות המנהיגותי החמאסי בבירת המדינה המתווכת להפסיק את המלחמה: דוחה, עדיין יש לתושבי עזה מה לחוש אובדן פרט לנפשיהם: העיר עזה עצמה, אשר לא פחות, עבור תושבי עזה, ההפצצה על בנייניה וההיסטוריה האורבנית שלה היא כאב כה גדול כמו ההפצצה על חייהם.

עיר שעברתה וההיסטוריה שלה חוזרת לכמעט 5,000 שנים, נמחקת בנוכחות מכוונת במהלך היום והלילה של הימים האחרונים.

המלחמה הגיעה אל ג'באליה, החוף, הנציראת, המגזי ושאר המחנות וערים בצפון ובדרום הרצועה, מבית חאנון ובית לאחיה עד דיר אל-בלח וראפח. ובכל זאת, יש לתושבי עזה משהו שצורב בנפשם הסובלים מהרס העיר עזה עצמה.

אומר לנו אחד מתושבי עזה מגלותו: "כל מחנה בעזה ומרחב דמוגרפי ברצועה שפועלת המלחמה על למחות, ניתן לבנות מחדש או לפצות עליו, או אפילו לשכוח אותו במסגרת המרחב והחלל, כתכונה של 'מקום'. בעוד העיר שנפגעה מכל עקשנות מכונת המלחמה לאחרונה פוגעת קשות בעתיד תושבי עזה יותר מתמיד במהלך שניי מלחמות, שכן מלחמה זו פגעה במה שכבר לא ניתן לשחזר או לבנות מחדש מהמאפיינים שלה והעולמות החברתיים והאנושיים. מי יחזיר לנו את המסגד העומרי?".

הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את המסגד העומרי ב-8 בדצמבר 2023 והשמידו אותו לחלוטין. המסגד הזה אשר במשך מאות, ואפילו אלפים, שנים כלל את כל המורשת הרוחנית של עזה, שהתנודדה בתחושת זמן במהלך ההיסטוריה העירונית.

המוקד הלא-תקין הזה בעיר, מאז תחילת המלחמה, לא נועד ל"חיסול" עזה, אלא ל"הפוך אותה לחול" – כך ציווה אחד מנציגי הכנסת הערבים על פי מספר מנהיגים בממשלה הישראלית הפשיסטית בחודש שעבר.

מבצע ההפצצה שהשקיף חיל האוויר הישראלי על מגדלי העיר ומזרמים המגורים בשבועות האחרונים, לא פועל כדי לרוקן את העיר מהתושביה בלבד, במטרה להגליהם ולמנוע מהם לשוב, ולא בעילה ששימוש במגדלים מתבצע על ידי ההתנגדות לצפייה ומעקב אחר אתרי צבא הכיבוש, אלא במטרה להסיר ולמחוק כל מתקנים ואבן משמעותית שעדיין קיימות, והמעידות לתושבי עזה – מתוך אוהלי היישוב סביבם – על תקווה להישאר ולהשיב את המצב כפי שיהיה אם המלחמה תיפסק.

למיקוד בעיר עזה יש ממדיים שחורגים ממטרות נקמה או אבטחה-צבאית, שייכות לצד הפסיכולוגי של תושבי עזה, שמקושר בתקוות הישרדות ובאינסטינקט ההישרדות.

בין שהייה, הקשה ככל שתהיה, בדרום הרצועה הייתה אפשרית עד החודשיים האחרונים של המלחמה, כמו כן הייתה החצייה אל מחוץ הרצועה במשך השנה הראשונה מתאפשרת לחלק מתושבי עזה דרך מעבר رفح, בכסף מועט. אך סכום זה לא מספיק כעת כדי לכסות את הוצאות היישוב בתוך הרצועה עצמה, בשל עליית מחירי ההובלה, וחוסר האוהלים, אפילו את השטחים המיועדים להקמתם, שכבר שוכרים במחירים גבוהים.

ככל שהמלחמה מתארכת, כן מתמשך הדבר על רבים מתושבי עזה, פוגע בפגיעות של התומכים והמערכת הסוציאלית בה היה להם. ובתוך כך, המגלה הפכה לקשה עד שאנשים מסוימים מעדיפים את המוות על פניו.

אין דבר שמכסה את עזה אלא אפר המלחמה, שנראה כצבע המוות היומיומי בה. עיר שנשללה מכל אמצעי הישרדות, כולל הכלים לכיסוי המוות במדיה, לאחר שחתכו את רשת האינטרנט למאות אלפי תושבי עזה בימים האחרונים.

ולא קיים כיסוי מנהיגותי על עזה, לא בתוכה ולא מחוצה לה, במיוחד לאחר שהוקשה למנהיגי "חמאס" בדוחה, אשר הושמטו מהנוף התקשורתי, על אף ההבהרה על הישרדותם מההמון, לעזוב את עזה ותושביה ללא חזית מנהיגותית, שתנחה אותם באור המלחמה וגורלם.

בעוד שילד הרג, פיצוץ או יישוב, ובימים האחרונים גם צמא, מתעים על עזה. שלב הירצח בעיר הגיע להיקף שחייב בעדויות רבות בזמן, ללא סבירות.

כל מה שחשבתי שנכון יפסיק את המלחמה לא עצר אותה, כי עזה – בעמידתה נגד חיסולה – חוותה חוסר תמיכה ערבית – מוסלמית, באופן רשמי ובאופן ציבורי. והמי שעמד עם עזה, חלקם עדיין עומדים עם חלק מהערבים מאחורי ממשלת נתניהו.

עזה, הרצועה בכלל, והעיר בפרט, סובלות חיסול בכל המובנים של המילה... ללא תומך, וללא בשורה.