יוצאים מההיסטוריה

מחבר: حافظ البرغوثي

מעל 15 שנה אני מאזין להרצאות רבות של הנשיא אבו מאזן במפגשים מסודרים ובפומבי, שהיה שואל מדוע אנחנו בעימות עם אמריקה? היא אויבנו, אמר הנשיא, היא זו שחשבה לפני אחרים על הקמת התנחלויות בפלסטין באמצע המאה ה-19, כאשר רכשה בניינים בירושלים כדי ליישב יהודים שם, אך היהודים האמריקאיים לא אהבו את זה, ולכן ההתנחלות הוגבלה לקהילה דתית נוצרית אמריקאית, והפרויקט הסתיים במהרה, ונשאר ממנו מלון המושבה האמריקאית, כלומר האמריקאן קולוני, כיום בסוף רחוב סלאח א-דין עם שייח' ג'ראח. מאוחר יותר שיחקו האמריקאים תפקיד מרכזי בניסוח הצהרת בلفור הנוראה והמשיכו את עוינותם בכך ששיחקו תפקיד מכריע בהחלטת החלוקה ובהכרה בישות הזו, באמצעות רכישת קולות של מדינות מסוימות בכסף.

לאחר מכן לקחו האמריקאים אחרי בריטניה, צרפת וגרמניה על עצמם ללוש את הישות החדשה ולחמש אותה, עד לארבעה מהחשוב. כאשר ג'ון קנדי הגיע התנגד למדיניות בן גוריון לנסות להשיג נשק גרעיני, מה שהכעיס את האחרון וגרם לו לפעול בדרכים שמסתוריות עדיין בארכיון האמריקאי, כלומר רצח קנדי, ולא שוחרר על ידי טראמפ מתוך כבוד לישראל. מאוחר יותר חדר הלובי הציוני לחיים האמריקאיים והפך למילה האחרונה, אך ג'ימי קרטר הצליח להימלט מהם וטיפס האפלה הציונית בעידן של אלו שהיו לאחריו כנשיאים והפילו את קלינטון באמצעות מוניקה לוינסקי, כמה שבועות לאחר האיום של נתניהו אליו במעשה בעייתי בעניין הבית הלבן. אין צורך להזכיר את גזירות ג'ורג' בוש האב והבן לטובת ישראל, ואין צורך לפרט את הגזענות של אובמה נגד הערבים, ואת מדיניותו האויבת שהקנתה והנחתה על קבוצות קיצוניות בשם האסלאם כדי לשחוט את הקהילות הערביות בעיראק, סוריה, לוב, תוניס ותימן. ובסוף נשיאו היה במוקד להשתתפות בתוכניות נשק ומסירות הגדולות בתולדותיו.

כאשר טראמפ לקח את הנשיאות אחר כך, הוא המשיך להיות עסוק באזור ושכח את עורפו הפנימי שסובל משפל למען ישראל; תמיד תמצא שהעדיפות של כל נשיא אמריקאי היא לשרת את ישראל. טראמפ, בוגר חברות רמאות ובתי זנות, העביר חוקים שאין אפילו לכנסת הישראלית את האומץ לאשרם; מונע מינוי של כל עובד שלא מוצה את נאמנותו לישראל, ואחר כך עסקת המאה, ולאחר מכן השלום השטני שמתעלם מהיישות הפלסטינית, ויש תוכניות נוספות בקונגרס שהופכות כל ביקורת על ישראל למעשה עולמי.

בתקופת טראמפ בכהונתו הראשונה, נעצר צייד הילדים המיליארדר הציוני אפסטין, ולאחר מכן נחקר לאור תיקים קודמים ומאוחרים, ואז נאמר ש'הוא התאבד' או 'שהתאבדו אותו' בעידן טראמפ על פי הדין. אולי המסמכים הסודיים של אפסטין המפרסמים את המחדלים הנוראים שלו חיסנו את טראמפ במנות משוגעות של שנאה על העם הפלסטיני. הוא הפך לרודף כל מבקר לרצח בעזה, ולעיוור נאמן ללובי הציוני; כך הפך לתותחן בידי נתניהו, הנע לו בעזרת אצבעו, הודות למה שהוסתר במסמכי אפסטין. איש לא ציפה שטראמפ יגיד שהוא רוצה מהמנהיגים של חמאס בטורקיה ללכת לדוחה ולדון על הצעתו לעסקה כהזדמנות אחרונה, והוא מכתיב את השמות למנהיגים. כשהם הגיעו לדוחה, הם ערערו על המצב, ולא התאגדו במקום הרגיל כי הם הקדישו את הפגישה, כשהם זכרו מה שעשה עם איראן, כאשר העניק לו תקופה אחרונה במענה על ענייניה הגרעיניים ביום ראשון על מנת להכריע את העניין, ותיאר זאת כהזדמנות אחרונה; הוא הפציץ אותה יומיים לפני המועד שנקבע לפגישה במסקאט עמאן. נתניהו וטראמפ לא מעוניינים במשפחה ובעסקאות כלל; כמו שמישהו מהכיבוש גילה שהוא קיבל עדכון מאנשים בעזה שרוצים לנקום את חמאס על מקומות הימצאות אסירי הכיבוש, אך השלטונות הישראליים לא התעניינו בכך.

כאן טראמפ מצטייר כמרמה, הופך למודיע, משקר למי שמנסח איתו את ההסכם ואורג אותו מאחור, ומבצע את הוראות נתניהו. ואפילו הסרטון ביוטיוב, שבו הופיע העיתונאי המנוח קירק ומאשים את נתניהו על כך שהקל על התקיפה באוקטובר נעלם מיוטיוב; ייתכן שגם נעלם מה שנאמר על ידי הפעילה הזו לגבי כך שמסמכי אפסטין ציינו את שמו של טראמפ, ואפסטין עובד עבור המוסד. איך יכול להיות מצב עולמי עם נשיא לא ברור מאותו סוג נדיר שידיעת החיים מתקשה בהחלט לזהותו? וכיצד אובחן מר נתניהו בכל מפגש חקירה על תיקים של רמאותו, מעביר לסייעיו דפים דחופים הדורשים את הוצאתו למען להקפיא את החקירה.

הרוצחים הללו כבר יצאו מההיסטוריה לפני שיצאו מהחיים, כי ההיסטוריה לא סולחת, ולא ניתן לשכוח את הקורבנות.