עזה והשערורייה של סטנדרטים כפולים

מחבר: د.مصطفى البرغوثي

צה"ל התחיל את התקפה הברברית שלו על עיר עזה בהפצצת מגדלי מגורים והשמדתם במראה הממחיש מה קרה למגדלי הסחר העולמי בניו יורק ב-11 בספטמבר (2001), במה שהפך לתירוץ למלחמות רצופות של ארצות הברית, כיבוש מדינות, הריגת מיליונים, והשגת פיצוצים בכלכלת העולם ושינוי מבניה. ועד לכתיבת מאמר זה, מספר הקורבנות של מלחמת ההשמדה הישראלית בעזה ביניהם שיישים ופקדים על יותר מ-235 אלף פלסטינים, מהם 50 אלף ילדים, שהם יותר מ-10% מאוכלוסיית רצועת עזה. אם היינו מיישמים יחס זה על ארצות הברית, מספר ההרוגים והפצועים היה עולה על 33 מיליון אמריקאים בפחות משנתיים. תוכלו לדמיין מה הייתה ארצות הברית עושה אם מיליון אמריקאים היו נפגעים, ולא 33 מיליון. סביר להניח שהיא הייתה משמידה את העולם.

למרות הזוועה של היקף הפשע שהאוכלוסייה בעיר עזה סובלת ממנו, ומספר הקורבנות שישיים מהם הם אזרחים חסרי ישע ואחרים על פי ההכרה של העיתונות הבריטית והישראלית, שגריר ארצות הברית, מייק האקבי, וראשו אינם מרגישים בושה להמשיך להאשים את הקורבן, העם הפלסטיני, ולהמשיך לתמוך בהתקפה מדינית וצבאית, ולעודד אותה לא רק לערוף את בעלי גורל בעזה ובני משפחותיהם, אלא גם להשליך על הגדה המערבית, כולל ירושלים, בהתרבות מהגרת ועשרות של קבוצות טרוריסטיות מתיישבים.

בהודות לתמיכה האמריקאית המוחלטת, והשקט הפחדני של מנהיגים ומדינות רבות, לא מהסס בנימין נתניהו להאשים את מצרים שלא פותחת את הגבול לגלות את כל תושבי רצועת עזה, ולעזור לישראל לבצע את הפשע החמור של טיהור אתני בעידן המודרני.

לא נותר חוק בינלאומי, או חוק הומניטרי, או זכויות אדם שלא רמסה ישראל באי-נחמדות חייליה, או לא רמסה במעוקבים של טנקים ורכבים. ולא נותרה ברית הלכתית שלא הייתה מהוססת כאשר היא רהטה את בוראי עזה הנושאים מיגון וכאב ומוות וסבל מה שלא יכולים לשאת ענקים, ומה שלא נושאים בני אדם בתולדותיהם. והיום נתניהו וממשלתו הפשיסטית ממערערים את מטרותיהם ללא סתירות, עם טיהור אתני כולל של כל תושבי רצועת עזה, ומבצעים על פני הקרקע תהליך של סיפוח והיהוד של הגדה המערבית והקטע, לאחר סיפוח ירושלים ורמת הגולן.

בהתקפותיו על סוריה, לבנון, תימן ואיראן, וחטאיו בהתרסה על מצרים וירדן, נתניהו, החולה בחתון אדיקות שמזכירה את שיגעון היטלר, מתנהג כאילו שהוא השלטון האימפריאליסטי במזרח התיכון, ומכריז בגלוי שהוא מפרש את מפת האזור כל יום להחליט לאן יימשכו זרועות נשק האוויר שלו ובאיזה מדינה ייצא להריגות הבאות.

האם נותר אחר כל זה, ולאחר החטיפה הברברית של תושבי עזה, מהריגה ורעב וטיהור אתני, תירוצים להמשך הנורמליזציה עם ישראל. והאם נותר תירוץ להמשך הדחייה בהפסקת הקשרים עמה, לסלק את שגריריה ולהצטרף למערכה שלא מפסיקה להשתלט בעולם להטיל סנקציות על ישראל ולהטיל חרם כולל על עסקים צבאיים עמה ועל אספקת נשק שהיא הורגת בו את הילדים הפלסטינים? מה מחכות ממשלות המדינות הערביות והאסלאמיות 57 עד לשלוח לנשיא האמריקאי מסר האומר לו שהאינטרסים של מדינתו, ההשקעות המובטחות בה, והקשרים עמה, הפכו מותנים בהתערבותו המיידית כדי למנוע מנתניהו ולהפסיק את הטבח הברברית המתרחשת ברצועת עזה? ומה מחכה האיחוד האירופי, לאחר כל מה שקרה, כדי להפסיק את ההשתקפות הטיפולית וההפקרות של הערכים שהוא טוען בהם ולהתחיל להטיל סנקציות על ישראל, להטיל חרם כולל על עסקאות צבאיות עמה ועל אספקת הנשק שהיא הורגת בו את הילדים הפלסטיניים?

מי שנשחט בעזה, לנגד עיני העולם שמתיימר להיות מתורבת, אינו רק העם הפלסטיני, אלא כל מה שנקרא החוק הבינלאומי, החוק ההומניטרי הבינלאומי, וההסכמים של זכויות האדם, ואם יימשך השקט על כך, יבינו כל העמים בעולם שהעולם מתנהל בחוק הג'ונגל, ושאנחנו חזרנו לעידן הפשיזם שלא ניתן להפסיקו, אלא בכוח ההתנגדות בכל מחיר.