התודעה המזויפת על יכולת בעידן הבינה המלאכותית

מחבר: د. أسامة عبد الله

היום, בצל ההתפוצצות הטכנולוגית והמידעית בו זמנית, כבר לא ניתן להגיע למידע כפי שהיה. מספיק לפתוח את הטלפון שלך ולראות אלפי עמודים, סרטונים וסיכומים שטוענים שהם מסכמים לך את העולם בדקות. קלות זו יצרה תופעה מדאיגה בשדה התרבותי והספרותי, כי על אף היתרון החיובי שזמינות המידע וס rapidez בהתנהלותה מביאה, היא גם יצרה תחושת יכולת וידע מזויפת. למרבה הצער, רבים החלו לחשוב שהם מומחים רק כי קראו פרסום או צפו בסרטון קצר, בעוד שבמציאות הם לא עברו את פני השטח של הנושא.

מה שקורה היום אינו פשוט התפתחות טבעית של הטכנולוגיה, אלא הגזמה של האשליה. פלטפורמות המדיה החברתית העניקו לאנשים שאין להם מספיק ניסיון למנופים להשפעה, והפך להיות קל יותר לעלות לכותרות מישהו שמתרברב ולא מישהו שיש לו עומק. כך, הגענו לדור שמתחזק מונחים וחוזר על סיסמאות, אך חסר את כלי הניתוח וההבנה האמיתית.

בעולם הערבי, המצב לא טוב יותר, כי הסיכון הזה הוכפל עקב חולשת הפיקוח על התוכן התרבותי והידע. הרבה ספרים, רומנים ופורסומים מגיעים לקוראים בלי בדיקה אמיתית, אלא אם כן הם עברו את הקווים האדומים הפוליטיים, בעוד שהתוכן שלהן עובר ללא חקירה, גם אם הוא שטחי או מאורפל.

וכך, הפלטפורמות התמלאו ב"מומחים" ו"חושבים" ו"סופרים" שיוצרים נוכחות דיגיטלית יותר מאשר מספקים ערך ידע אמיתי.

בעבורנו כפلسطינים, תופעה זו מסוכנת הרבה יותר; המלחמה אינה צבאית בלבד, אלא מלחמת סיפור ונarrative, כי כאשר ניתנת הזדמנות לתוכן חלש או שאינו מתועד לייצג את פלסטין, אנו מפסידים סיבוב בקרב החשוב ביותר: קרב התודעה. המטרה איננה למנוע קולות, אלא להעלות את רמת המילה, ולהבטיח שהעומדים בראש יהיו מוסמכים, כנים ומחויבים לאמיתות ענייננו.
איננו זקוקים ליותר קולות רמים, אלא לקולות שיודעים מה לומר. מה שנדרש מהממשלות ומהמוסדות התקשורתיים והתרבותיים בעולם הערבי שלנו הוא להתייחס למצב ברצינות: לבדוק היטב מה מוצג כחומרים ותוכן, לא כדי לצנזר, אלא כדי להבטיח שסגרת התקשורת לא תהפוך לשוק של אשליה וזיוף.

כמו כן, תפקיד הקורא והעוקב אינו פחות חשוב: אל תתנחם בפרסום המהיר, ודרוש הוכחות, וחפש את העומק.

"ולסיום, נגיד: שזמן הרעש הדיגיטלי עשוי לשדל אותנו למחוא כפיים לכל מי שצועק, אבל מולדות ששודדות מהן האמת לא צריכות הד לעקר, אלא למילה מודעת ועלילה יציבה. נוודא שעטינו יהיו גשרים לידע ולא ערוצים לאשליה, וניצור מהטכנולוגיה אמצעי להעצמה ולא מסך המסתיר את ריקנותנו. העתיד לא נבנה בשורות מיידיות ולא בפרסומים חולפים, אלא במחשבה שנבחנת, ובמילה שבודקת, ובעלילה ששמרה כאדמה שאין להתפרק ממנה."