רשות הכספים מגייסת את הקהילה הבינלאומית לפעול לפני נקודת האל-חזור: ניתוק הקשרים הבנקאיים המסחריים מאיים על הכלכלה והחיים

כלכלת סדא ניוז - הזהיר המפקח על רשות הכספים הפלשתינית, יחיא שנאר, במהלך מפגש בינלאומי בדרגה גבוהה שאורגנה על ידי רשות הכספים במשרדיה במחוז רמלה ובית לחם, בהשתתפות שגרירים ומייצגים של מוסדות פיננסיים ובנקאיים בינלאומיים וארגונים בינלאומיים, על ההשלכות החמורות הנובעות מניתוק הקשרים הבנקאיים המסחריים, וציין כי המשך הצעדים הישראליים חוסם את הכלכלה הפלשתינית ומאיים על ביטחון המזון ועל קריסת שירותים בסיסיים, והזמין לפעולה בינלאומית דחופה ומסונפת לפני הגעה לנקודת האל-חזור.

רשות הכספים קיימה את המפגש תחת הכותרת "נקודת ההתמוטטות: מטרתנו הייתה להתריע על הסכנה לפני ההתמוטטות המוחלטת של הכלכלה אשר מאיימת על היציבות באזור", ובמפגש דיברו המפקח על הבנק המרכזי הירדני, ד. אדל שרקס, והמנהל הכללי ויו"ר הדירקטוריון של קרן המטבע הערבית, ד. פיהד מוחמד התורקי, באמצעות טכנולוגיית תקשורת וידאו, וכן המייצג המתגורר של קרן המטבע הבינלאומית בגדה המערבית וברצועת עזה, טוביאס רוי, והיועץ הראשון לתיאום המיוחד של האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון (UNSCO) בירושלים, הנסיוורג שטורמר, וראש אגודת הבנקים בפלשתין, מחר מצרי, כאשר המפגש ראה נוכחות רחבה של שגרירים ומייצגים של המוסדות הפיננסיים והבנקאיים הבינלאומיים.

שנאר קרא לקהילה הבינלאומית ולמוסדות פיננסיים בינלאומיים לפעול דחוף לפני שיהיה מאוחר מדי, והדגיש את הצורך בהתערבות הקהילה הבינלאומית לשמירה על הקשרים הבנקאיים המסחריים עם הבנקים הישראליים, כי זהו הכיוון היחיד לגישה למוצרים ושירותים ברחבי העולם תחת הסכם פאריז הכלכלי. הוא ציין כי ההגעה להסדרים בנקאיים אמינים ועמידים תבטיח את זרימת סחר ומוצרים מישראל ומחוצה לה, מה שמביא ליציבות ולשקט.

המפקח חזר והדגיש כי כל הפרעה או סיום של הקשרים הבנקאיים המסחריים ישפיעו על המגזר הפיננסי בלבד, וזה עלול להתפתח במהירות למשבר כלכלי והומניטרי רחב היקף. הוא הבהיר כי הפסקת שרשראות האספקה עשויה להוביל לחסר בדלק, אנרגיה וחומרי מזון בסיסיים, כמו גם לעליית מחירים ולהאטה חמורה בפעילות הכלכלית, ולעלייה שלא הייתה כמותה בשיעורי האבטלה והעוני, זאת בזמן שהמשבר הכלכלי הציבורי מחמיר עקב המשך ישראל בהחזקת הכנסות המפצה, מה שמקשה על הממשלה לקיים את התחייבויותיה הכספיות ולספק את השירותים הבסיסיים.

שנאר הבהיר ש-90% מהייצוא הפלשתיני מופנה לישראל, בזמן ש-100% מהייבוא הפלשתיני מגיע מישראל או דרך ישראל, כאשר כ-60% מהם מגיעים ישירות מישראל, כולל מגזרים חיוניים כמו אנרגיה, דלק, מים, תרופות ומזון. הוא הוסיף כי הקשרים הבנקאיים המסחריים טיפלו במהלך השנה 2025 בעסקאות בשווי של כ-51 מיליארד שקל, מה שמשקף את גובה התלות הגדול בערוצי התשלומים הבנקאיים להמשך פעילות הכלכלה ולזרימת סחורות ושירותים.

המפקח ציין כי המשבר עלול להניע את הפעילות הכלכלית לערוצים לא רשמיים המבוססים על עסקאות מזומנים, מה שמחליש ומוביל את המאמצים המושקעים במאבק נגד הלבנת כספים, ומגביר את הסיכון להסתגרות מרשתות התשלומים הבינלאומיות, ומגדיל את עלויות העסקאות. הוא הדגיש כי פלשתין נחשבת למדינה מתקדמת בהקפדה על הסטנדרטים והנהלים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת כספים וה financiación terror, והדגיש את מחויבות המגזר הבנקאי הפלשתיני לסטנדרטים הגבוהים ביותר של ציות ושקיפות, וכל זאת בהתאם לדרישות הבינלאומיות הרלוונטיות, מה שמשקף את רצון מדינת פלשתין לשמור על שלמות ומחוסנות המערכת הפיננסית שלה ולחזק את האמון בה ברמה האזורית והבינלאומית.

שנאר הוסיף כי הצטברות של נזילות בכסף השקל מהווה אתגר נוסף בפני המגזר הבנקאי הפלשתיני, כאשר הצטברות הנזילות בכסף השקל בקופות הבנק הגיעה ל-18 מיליארד שקל, שהם כ-6 מיליארד דולר, דבר שמגביל את יכולת המגזר הבנקאי למלא את תפקידו במימון הסחר מצד אחד ובמימון פרויקטים כלכליים ועסקים קטנים ובינוניים.

מנגד, הצהירו נציגי המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים והארגונים הבינלאומיים המשתתפים כי כל ניתוק בקשרים הבנקאיים המסחריים יביא להשלכות רחבות על הכלכלה הפלשתינית, כולל תנועת הסחר, שרשראות האספקה, ביטחון המזון ושירותים בסיסיים. הם הדגישו כי המגבלה של הזמן הזמין לפעולה הולכת ומצטמצמת, ושעל מנת להימנע ממקרה של ניתוק יש לבצע פעולה בינלאומית דחופה ומסונפת, ולעבוד על הבטחת הסדרים יציבים ועמידים המונעים את בידוד המגזר הבנקאי הפלשתיני מהמערכת הפיננסית העולמית, ומפחיתים את הסיכון להעבר את המשבר לכלכלה ולחברה.