הכלכלה הישראלית: עלייה רבה בהוצאה על היבטים חברתיים כתוצאה מהמלחמה

סאדנאוס - בהיקף יוני האחרון פרסם מרכז "תאות" את הדו"ח השנתי "תמונת מצב המדינה" לשנת 2026, העוסק בהשפעות המלחמה על המצב הכלכלי והחברתי בישראל. הדו"ח כולל נושאים מתחומים מגוונים העובדים עליהם המרכז, בהם הכלכלה, שוק העבודה, אינטליגנציה מלאכותית, דמוגרפיה, רווחה, בריאות, סביבה ובריאות, חינוך וילדות מוקדמת.

והבולט בדו"ח הזה הוא שהוא מציג את השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בצורה מפורטת ומעמיקה, ולא מסתפק במעקב אחרי ההפיכות הכוללות. מכאן הוא מספק תמונה מקיפה על השינויים העמוקים שחווה ההיבטים הכלכליים והחברתיים.

במגוון של דו"חות, אנו עוסקים בכמה מהנושאים הללו לעקוב אחרי השינויים בשנת 2026. ובדו"ח הראשון הזה, אנו עוסקים בשינויים בהוצאות ובתקציבים המיועדים להיבטים חברתיים, הכוללים את הרווחה החברתית, חינוך ובריאות.

עלייה בהוצאות החברתיות... רובם כדי לענות על הצרכים הקשורים למלחמה

בשנת 2024 הוקצו כ-400 מיליארד שקל להוצאות הממשלה על היבטים חברתיים. ההוצאה החברתית באותה שנה ראתה עלייה אמיתית של כ-38 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023. זהו התקציב החברתי הגבוה ביותר בהיסטוריה של ישראל, והעלייה בו נחשבת בין העליות הגדולות שנרשמו במהלך שנה אחת.

ניתוח של מרכז "תאות" מראה כי מרבית העלייה בהוצאה החברתית בשנת 2024 נבעה מהצורך להתמודד עם תוצאות המלחמה על האזרחים והחיילים כאחד. כאשר מנכים את העלייה בהוצאות הקשורות ישירות למלחמה, מתברר כי העלייה בתקציב ההוצאה החברתית הייתה רק כ-11 מיליארד שקל, שהיא נמוכה מהממוצע של העלייה בחמש השנים שקדמו למשבר הקורונה, שעמד על כ-16 מיליארד שקל בשנה.

מחקר ההוצאה החברתית per capita, לאחר שהסיר את ההוצאות הקשורות ישירות למלחמה, מראה שהיא נותרה דומה לרמתה בשנת הקודמת. כלומר, מרבית העלייה בתקציב נובעת מצרכים שהכתיבו תוצאות המלחמה, ולא הייתה שינוי למדיניות חברתית חדשה מצד הממשלה.

צמיחה בהוצאות החברתיות כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי

צמיחת ההוצאה החברתית בשנת 2024 הייתה גבוהה מצמיחת התוצר המקומי הגולמי באותה שנה, ולכן ההוצאה החברתית כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי עלתה לכ-20%. בחלוקת ההוצאה לפי תחומים, ההוצאה על ביטוח סוציאלי הייתה 10% מהתוצר המקומי הגולמי, בעוד שההוצאה על חינוך ובריאות הייתה כ-4.5% מהתוצר המקומי הגולמי.

ההוצאה החברתית בישראל נמוכה מרוב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

בהשוואה למדינות רווחה אחרות, ואפילו למדינות שאינן נחשבות ממדינות הרווחה המתקדמות, ההוצאה החברתית בישראל, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, נמוכה. בשנת 2023, מדינות רווחה עם הוצאות חברתיות גבוהות הקצו בין 25% ל-30% מהתוצר שלהן לעניינים חברתיים, למעט חינוך, בעוד שהממוצע במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) עמד על כ-20.8% מהתוצר.

לעומת זאת, בישראל, ההוצאה החברתית לא עלתה על 16.3% מהתוצר. ישנו מספר מאוד פצפון של מדינות בארגון הקצות לעניינים חברתיים משאבים פחות מישראל. יתרה מכך, גם במדינות שאינן נחשבות ממדינות הרווחה המתקדמות, כמו סלובניה, פולין, צ'כיה, ליטא, סלובקיה, הונגריה ואסטוניה, שיעור ההוצאה החברתית מהתוצר המקומי הגולמי גבוה מזה שבישראל.

עלייה רבה במספר נפגעי "פעולות עוינות" והפיצויים המשולמים להם

הפיצויים המוענקים לאלו שמכנים בישראל "נפגעי פעולות עוינות", שנקבעה להם אחוזי נכות, לצד הפיצויים שמשלם אגף השיקום במשרד הביטחון לנכים צבאיים ולמשפחות חללים, הם תוכניות ארוכות טווח הצפויות ללוות את מערכת הביטחון החברתי במשך שנים רבות. לכן, כל שינוי בתוכניות הללו בהקשר של המלחמה נושא חשיבות רבה ורגישה.

הנתונים מראים כי השינויים בתוכנית הפיצוי לנפגעי "פעולות עוינות", המנוהלת על ידי המוסד לביטוח לאומי, הם בולטים מאוד, הן מבחינת מספר הזכאים והן מבחינת סוג הפגיעות שלהם. בשנת 2022 עמד מספרם על 5,706 אנשים, ובתחילת המחצית השנייה של שנת 2025 חצה מספרם את ה-30,000 אנשים, ורוב המקרים נבעו מפגיעות נפשיות.

כמו כן, ישנן עשרות אלפי בקשות שעדיין נמצאות בבחינה לפני הוועדות הרפואיות التابعة למוסד לביטוח לאומי, לבחינת ההכרה בפגיעות.

זה אומר עלייה רבה במשאבים המוקצים לתוכנית סיוע לנפגעי "פעולות עוינות", הן בזמן הנוכחי והן בשנים הקרובות. בסך הכל, עלתה ההוצאה על תוכנית זו מ-631 מיליון שקל בשנת 2022 ל-2.9 מיליארד שקל בשנת 2025, כלומר ההוצאה עלתה לכ-4.6 פעמים.

עלייה גדולה בתקציב משרד הרווחה והביטחון הסוציאלי

הדו"ח מראה כי חצי מתקציבי ההיבטים החברתיים מוקדשים למשרד הרווחה החברתי. בדיקת השינויים בתקציב המשרד במהלך השנים מראה כי, לאחר עשור של עלייה מתונה, נרשמה בשנת 2024 עלייה גדולה בתקציב זה, מ-כ-5.1 מיליארד שקל בשנת 2010 ל-כ-11.7 מיליארד שקל בשנת 2024, כלומר עלתה לכ-2.3 פעמים בערכים אמיתיים.

רוב העלייה בהוצאות נצפתה בשירותים מחוץ לבית לאנשים עם מוגבלויות, כאשר כ-35% מסך העלייה נבעה מעלייה בהוצאות על שירותים אלה. ההוצאה על שירותים המוענקים לאנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה הייתה מקור בולט נוסף לעלייה, כאשר העלייה בהוצאה לכך הייתה כ-40%.

לגבי העלייה בהוצאות על שכר העובדות והעובדים הסוציאליים, ועל השירותים האישיים מחוץ לבית, היא הייתה פחות מ-10%. העלייה בהוצאות על השירותים המוקדשים לקשישים הייתה הקטנה בין כל העליות.

המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים

בנוסף לעליית התקציבים, בשנתיים האחרונות הייתה קושי גדול למלא תפקידים של עובדות ועובדים סוציאליים בשלטונות המקומיים. עד מרץ 2026, כ-18% מהתפקידים הללו לא היו מאוישים, דבר שמתבטא, במספרים מוחלטים, במחסור של כ-1,300 מומחים.

הקושי בתעסוקה הולך ומתרקם בשלטונות המקומיים המתמודדים עם לחצים חברתיים גבוהים יותר. אחוז התפקידים הלא מאוישים בשלטונות בהם שיעורי העוני גבוהים, שבהם הכנסה מ-יותר מ-25% מהמשפחות בעיירה נמוכה מקו העוני, גבוה מהאחוז שנמדד בשלטונות עם שיעורי עוני נמוכים, שבהם אחוז המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני עומד על 15% או פחות.

בדיקה של הנתונים לפי מאפייני היישובים והקטגוריות האוכלוסיות מראה פערים גדולים באחוז התפקידים הלא מאוישים. בשלטונות המקומיים היהודיים, מלבד השלטונות החרדיים, האחוז הממוצע של התפקידים הלא מאוישים באפריל 2026 עמד על כ-17%, בעוד שהיה גבוה הרבה יותר בשלטונות הערביים, במיוחד הבדואים, כאשר הוא עמד על 21% ו-26% בהתאמה.

אחוז התפקידים הלא מאוישים חווה תנודות גדולות במהלך השנים, אך המגמה הכללית מצביעה על מחסור גדול במומחים, והחמרת המחסור הזה בשלטונות המקומיים הערביים והבדואים.

כמו כן, מספר מקבלי השירותים לכל עובד סוציאלי גבוה בשלטונות העשירים יותר בהשוואה לשלטונות בהם שיעור העוני בינוני או נמוך. עבור היבט זה השפעה גדולה, הן על רמת הטיפול שניתן להעניק למקבלי השירות, והן על רמת ההתשה של המומחים.