תסריטים והודעות באש.. 5 שאלות שמסבירות את ממדי המתקפה על מפקד "אנסאר אללה" בביירות

SadaNews - במתקפת היעד הראשונה על ביירות, בירת לבנון, מאז שתחילת הסכם הפסקת האש, ישראל תקפה את אזור חארה חאריק בשכונה הדרומית של ביירות, והשיטה הייתה ממוקדת למפקד "כוח אנסאר אללה" של חיזבאללה, מלק בולט, amidst Israeli assessments estimating the success of the assassination operation.

התפתחות זאת ממקמת את ההפסקה בפני מבחן אמיתי, ומעלה שאלות ישירות לגבי חידוש הפרות הביטחוניות, והמסרים הפוליטיים שישראל שואפת להעביר לביירות, וושינגטון וטהראן בו זמנית.

כדי לענות על שאלות אלה, ניתן לפרק את התמונה וממדיה דרך הנושאים הבאים:

ראשית: מי המטרה? ומה פרטי המתקפה?

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מיהרו להודיע על המתקפה, כאשר גוף השידור הישראלי דיווח על כך שעיקר המפלגת המטרה הוציאה הוראות להפרת הפסקת האש.

לפי רדיו צה"ל, מלק בולט לקח את הפיקוד על "כוח האנשלים" - יחידת העלית ההתקפית של חיזבאללה - מזה כשנתיים, בעקבות חיסול המפקד הקודם של הכוח.

הגרסאות הלא רשמיות הישראליות בנוגע לאופן הביצוע היו סותרות, שכן בעוד רדיו הצבא דיבר על התקפה בעזרת מטוסי קרב, העיתון "ישראל היום" דיווח כי ספינת מלחמה שיגרה 3 טילים מהים התיכון.

המשמעות הראויה בהקשר ליציאה היא - לפי התקשורת הישראלית - שהיא מתרחשת ביום הראשון לתפקידו של המפקד החדש של חיל האוויר הישראלי, עומר טישלר, מה שעשוי לשקף ניסיון ישראלי להציג "הצלחה מבצעית" מהירה שהתגובה לביקורות הפנימיות על ממשלת נתניהו בנוגע להגבלה על חופש הפעולה של הצבא בלבנון.

שנית: מה החשיבות של "כוח אנשלים"?

"כוח אנשלים" נחשב ליחידת העילית ההתקפית של חיזבאללה, הוקם בזמן מלחמת 2006 ושמו היה "כוחות ההתערבות המהירה", לפני שקיבל את שמו הנוכחי בשנת 2008 על שם המפקד הצבאי אימאד מורנייה - שמה היה "החאג' רזוואן" - בעקבות חיסולו בדמשק.

משימות הכוח עוסקות בגיוס לכוננות מעבר לקווי ישראל והשגת שליטה על שטחים בתוך ישראל, וחברי הכוח עוברים הכנה אינטנסיבית בלבנון ובאיראן בהכוונת משמרות המהפכה האיראני.

סדרת החיסולים הישראליים כללה מספר מדוברים השכיחות ביניהם, מאימאד מורנייה בשנת 2008, עד וסאם טאלי בשנת 2024, עד איברהים עקל בספטמבר 2024 שהיה האחרון שניהל אותו בולט.

שלישית: האם פרצו שוב הפרות הביטחון של חיזבאללה?

התקפה זו פותחת את הדלת שוב לשאלה על עד כמה ההפרות הביטחוניות בגרעיני המפלגה.

המומחה הצבאי איליאס חנא מסביר בשיחה עם الجزيرة כי ישראל לא הייתה ב"עיוורון מודיעיני" במהלך ההפסקה, כשחיזבאללה עוסק במבצע רענון והכנה עם מערכת הנהגה חדשה, המודיעין הישראלי אסף את המידע הטקטי שלו ופיקח על מערכת זו, הוא נופל על זה תוך כדי קבלת "האור הירוק" מאנשי המודיעין האנושי הנמצאים בשטח.

למרות הדיווחים הראשוניים שעטפו את האירוע על 'פגישת' המפקדים, רדיו צה"ל ציין כי מפקד המשנה של "כוח אנשלים" לא היה נוכח במקום המתקפה, ולא נהרג.

רביעית: מה המשמעות של שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקני?

ההתקפה האחרונה לא מקבלת חשיבות רק בגלל שהיא חורגת מההתקפה המוגבלת בדרום נהר הליטאני, אלא גם כי היא התבצעה באור ירוק מוושינגטון, כפי שדווח על ידי גוף השידור הישראלי כי ההתקפה "ביצעה תוך שיתוף פעולה עם ארצות הברית".

בהודעה זו, כפי שמדגיש כותב ומומחה פוליטי ניקולה נסיף, היא הופכת את האמריקנים - אשר אמור להופיע כאחריות למנהיגות השיחות וההקפאת האש - להיראות כמו "שותפים" לישראל, המעניקים לה חופש פעולה ביטחוני וצבאי במקום לרסן אותה.

חמישית: מה ישראל רוצה מההתקפה הזו?

ההתקפה בביירות לא הייתה מבודדת מהתמונה הכללית הרחבה, הוא גם עולה בזמן גיוס התגובה בהתקפות הישראליות ומעשי חבלה בכפרים בדרום ובין העיירות, ההתפשטות של ההתקפות לכיוון בקעה מערבית וצפון הליטאני, ביציאה ברורה מהדפוס שהתפרסם בימים הקודמים.

לאור זה הזה, שלושת המעקבים של המומחים מתכוונים ל-3 רמות עיקריות:

הרמה הקודמת בדרום וביטחונית: חידוש מדיניות חיסולים מדויקים ושחרור מרכזי הכוח במפלגה, חוצה קווי ההפסקה הגיאוגרפיים.

המסלול הלבנוני-ישראלי: הכתב של الجزيرة מאזן איברהים מציין כי ישראל מנסה להעביר מסר נינוה בדורסות קבלת ההחלטות בביירות, היא תשוחח "מתחת לאש" ושומרת לעצמה חופש פעולה צבאי, ובכך זוכה לעומת ההבהרה של הצד הלבנוני אשר קובע כי עדיפות המשא ומתן היא הפסקה לפעולה, כמו גם דחיית הנשיא מההפסקה עם נתניהו.

המסלול האמריקאי-איראני: ניסיון להשפיע על השיחות הלא ישירות שמתבצעות דרך ההודעות המועברות בפקיסטן. כאן, הניסיון של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי לגבי שר החוץ האיראני מאשר כי לבנון תהיה חלק מהסכם כולל כלשהו.

בהקשר הזה האחרון, נערכים מומחים לכך שנתניהו מנסה בהרשאה זו לחסום את ההגעה להסכם אמריקאי-איראני קרוב, ולשיוע לעבור את המסלולים "בהקשריות", לשמור את הזירה הלבנונית פתוחה לפגיעה הרחק מכל עסקה אזרחית.

סיכום

ההתקפה האחרונה, ומלוויה הגוברת, מביאות את הסכם הפסקת האש הרגיש בפני המבחן הכי מסוכן שלו. עם היעדר ההתמודדות הרשמית של חיזבאללה עד כה, העיניים מופנות כלפי אופן התגובה האפשרית.

לפי המומחה הפוליטי עלי חיידר, המשוואות הקודמות מצביעות על כך שמשיבה חזקה מצידו של מפלגה, בתוך ליבת ישראל, מה שעשוי לעמוד מול תגובה ישראלית שכבר חורגת מהדרום הלבנוני.

בפני תמונה זאת המסובכת, נשאלת השאלה החשובה: האם הייתה ההתקפה הזו הקדמה להסלמה הדדית שמחזירה את האזור לגבולות מלחמה פתוחה, או שהצדדים יצליחו לבלום את המתקפה ולהציל את מסלול המשא ומתן?

מקור: الجزيرة