רציחות נתמכות בבינה מלאכותית.. איך הצליחה ישראל למקד מטרה נגד מנהיגי איראן?

SadaNews - בשעה שפקידי הצבא האמריקאים והישראליים נפגשו כדי לגבש תוכנית מלחמה נגד איראן, הם דנו כיצד לחלק את האחריות על סדרה של מטרות, כולל סוללות טילים, בסיסים צבאיים ואתרים גרעיניים.

ולפי העיתון "וושינגטון פוסט" האמריקאי, ברור כי המנהיגים הסכימו שישראל תיקח על עצמה את משימת הלכידה והרצח של מנהיגי איראן, משימה שהם ראו כ"מאמץ קשה".

אך נראה שישראל ביצעה את המשימה הזו ביעילות, לאחר שהרגה את המנהיג האיראני עלי خامנאי במתקפה הראשונה של המלחמה, ומעלה מ-250 בכירים איראניים מאז, לפי נתוני צה"ל.

המכה האחרונה הגיעה ביום חמישי כאשר ישראל הודיעה על הריגתו של עלי רזא טנגסירי, מפקד חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראני.

מערכת רצח מפותחת באמצעות בינה מלאכותית

קמפיין הרציחות הישראליות מתבסס על מערכת רציחות שישראל הקימה במשך עשורים, אך פיתחה אותה במהלך השנים האחרונות לרמות חדשות של "יעילות קטלנית", לפי בכירים צבאיים ואינטליגנטיים ישראליים בדרגת בכירות.

המערכת כוללת מקורות ויכולות מעקב בתוך איראן, כולל אלמנטים מתוך השלטון שגוייסו לרגל עבור ישראל, בנוסף לפיצוחים דיגיטליים של אלפי מטרות, כולל מצלמות רחוב ופלטפורמות תשלום, וכן מרכזי אינטרנט חיוניים אליהם השלטון שולח את התקשורת, ומסוגל דרך זה לחסום את האינטרנט על אזרחיו במידת הצורך.

הנתונים הללו ונתונים נוספים נמצאים בהליך ניתוח באמצעות מה שפקידי ישראל תיארו כפלטפורמת בינה מלאכותית חדשה סודית, מתוכננת להפקת מידע על חיי המנהיגים ותנועותיהם.

הסביר מנהל מחקר איראן במכון ללימודים לאומיים, רז זמית, לעיתון כי "ההתפתחות בבינה מלאכותית העניקה לישראל דרך להשתמש בנתונים שתמיד היו זמינים, אך היה בלתי אפשרי לעבד אותם בעבר".

חששות שהרציחות יהפכו לאסטרטגיה מתמשכת

מומחים בתחום הביטחון מעלים חששות שהשיפור ההולך ומתרגש של ישראל בפעולות הטרור הממוקדות עשוי ליצור תלות מופרזת בדרך זו, ולהוביל להרחבת מעגל האנשים שיכולים להוות מטרות.

אמר מומחה למדיניות גרעינית וביטחונית ישראלית במכון "קרנגי" לשלום עולמי, אריאל לויט: "עברנו את הגבול כששינינו את הרציחות הללו לאסטרטגיה קבועה במקום שיהיו אלו מאמצים נדרשים ארעיים".

לויט ציין כי חלוקת המשימות במלחמה הנוכחית נותנת את הרושם ש"ארצות הברית סמכה על ישראל לעשות את העבודות המלוכלכות במלחמה", והוסיף כי העמדה האמריקאית נראית כמו "לא נוכל להכות אותם, אך נשמח מאוד אם תעשו את זה".

אמר פקיד אמריקאי המכיר את פעולות הקמפיין כי אחריות ישראל לרציחות המנהיגים משקפת הסכם מעשי בין שני הצדדים, והוסיף: "אנחנו עובדים יחד, אבל לכל צד יש את מטרותיו שלו". והבהיר הפקידים כי חלוקה זו משקפת את יכולות כל צד ולא איזה מניעה משפטית, תוך הצבעה על כך שארצות הברית ביצעה בעבר פעולות רוויזיה ממוקדות בעצמה, כולל הריגתו של הגנרל קאסם סולימאני המפקד לשעבר על "דיוויזיית קדס" ב-2020.

מן הצד שלו, תיאר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ את ההתקפות שנועדו נגד מנהיגי איראן כפעולה משותפת. אמר לעיתונאים בשבוע שעבר: "הכנסנו את כל מנהיגיהם, ואז הם נפגשו כדי לבחור מנהיגים חדשים, והכנסנו את כולם". הוא הדגיש כי מטרת שינוי השלטון הושגה, כיוון ש"המנהיגים הנוכחיים הם שונים לחלוטין מאלו שהתחלנו איתם".

ניסיון ישראלי קודם

ישראל ניצלה את ניסיונה הקודם בעזה, בלבנון ובאיראן, תוך שהיא עושה שימוש במצלמות דומות ובראש מהירות הקול ואפילו מכשירים שהושארו מראש על מנת להתפוצץ מאוחר יותר.

אמר פקיד ישראלי: "מזה שנים, כל דבר שניתן לחדור ניסינו לחדור, ממוקד שיחות טלפון ועד מצלמות תנועה ועד מערכות אבטחה פנימיות".

אך על אף הדיוק של המידע הישראלי, כמה מההתקפות לא השיגו את מטרותיהן לחלוטין. במארס, הותקף מטה המועצה המייעצת של איראן בקום כאשר חברי המועצה קיימו ישיבת ארגון און-ליין, כך שלא גרם נזק לאף אחד.

ומומחים אומרים כי איראן החלה לנקוט צעדים חמורים יותר להתמודד עם ההיסטריה שהיא נתונה, כמו צמצום השימוש בטלפונים על ידי השומרים הביטחוניים, דבר המייצג אתגר זמני למודיעין הישראלי.