מה הסיבה שהבריתות של טראמפ מהססות להבטיח את מצר הורמוז?

סדא ניוז - נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לוחץ על בעלי בריתיו להשתתף בפתיחת מצר הורמוז ולפחות להקל על הלחצים על הכלכלה העולמית, אך רובם עד כה לא מגלים נכונות להגיב.

וטראמפ התקיף את בעלי ברית ארצות הברית, מאשים אותם בהפקרתו בנוגע לאבטחת השייט במצר הורמוז, וחידש את הביקורת שלו על נאט"ו (ברית הצפון האטלנטית), בזמן שהוא הודיע על דחיית הביקור המתוכנן שלו לסין, ומאשר את יכולת מדינתו לסיים את המלחמה נגד איראן בתוך שבוע אחד בלבד.

ואמר טראמפ ברמז לנאט"ו: "האם זה סביר שאנחנו מגנים עליכם כבר 40 שנה ואז אתם מסרבים להשתתף בנושא משני כזה?".

גרמניה דחתה השתתפות, בעוד שיפן ואוסטרליה ציינו שלהן סביר שלא ישלחו כוחות ימיים לסיוע.

בריטניה וצרפת אישרו שהן שוקלות אפשרויות פעולה, מבלי להתחייב על שום צעד עד להפסיק הלחימה. כל המדינות הללו נחשבות לאלופות הקרובות של ארצות הברית.

בהקשר הזה, שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטריוס סירב ביום שני להזמנת טראמפ לספק תמיכה, ושואל: "מה טראמפ מצפה להשיג עם כמה פריגטות אירופיות במצר הורמוז, מה שלא יכולה לעשות הצי האמריקאי החזק הנמצא שם לבד?"

הוסיף: "זו לא המלחמה שלנו, אנחנו לא התחלנו את זה".

טראמפ שלח במהלך סוף השבוע מסר חמור לבעלי הברית, ואמר לעיתונאים על המטוס הנשיאותי כי אם המדינות יסרבו להצטרף למאמצים לפתוח את מצר הורמוז, אז "ארצות הברית תזכור זאת". כמו כן, הוא אמר בריאיון עם עיתון "פייננשל טיימס" כי חוסר השיתוף של בעלי הברית "נאט"ו" יהיה "רע מאוד לעתיד" הברית.

מנגד, דוברת הבית הלבן קארולין לווית אמרה ביום שני, כי טראמפ "ממשיך לדבר עם בעליהם באירופה ומזמין אותם לספק תמיכה".

מה הסיבה להיסוס האירופי?

וההיסוס האירופי להשתתף במהלך הזה מעיד, בחלקו, על המתיחות הקיימת עם ממשלת ארצות הברית הנוכחית, אשר לא מהססת לבקר את בעלות הברית המסורתיות שלה, ולנצל את הכוח הכלכלי והצבאי של ארצות הברית כדי לכפות את עמדותיה.

אמר אנדריאס קריג, עוזר פרופסור לבית הספר ללימודי ביטחון במכללת קינג של לונדון, כי טראמפ "ניסה להשתמש בקשרים הכלכליים כנשק, על ידי שימוש בכוח האמריקאי להכריח שותפים ובעלי ברית לבצע מה שהוא רוצה", והוסיף כי שיטה זו "נעשה בה שימוש יתר עד כדי כך שהעולם החל, היכן שאפשר, לפנות מוושינגטון".

ובכל זאת, אף מדינה מהשותפות המסורתיות של וושינגטון אינה יכולה להתעלם לחלוטין מהלחצים שמופעלים על ידי הבית הלבן, כאשר מדינות אירופה עדיין מנסות להחזיק את טראמפ מעורב בנושא האוקראיני, ולדחוף אותו הרחק מכל חיבור אמריקאי עם רוסיה, מחשש שזה יפגע בריבונות קייב ויקל את הלחצים הכלכליים על הקרמלין.

כמו כן, אירופה נראית מושפעת ביותר מהסגירה הכמעט מוחלטת של מצר הורמוז, בזמן שרוב מדינות היבשת עדיין מתמודדות עם השפעות עליית מחירי האנרגיה מאז מלחמת אוקראינה בשנת 2022, וממשיכות באותה עת להקטין את ייבוא האנרגיה הרוסית. ההחלטה של הממשל האמריקאי בשבוע שעבר להפסיק באופן זמני את הסנקציות על יצוא הנפט הרוסי עוררה חוסר נוחות אירופאי.

עם זאת, איומי טראמפ כבר לא מחזיקים באותו מומנטום שהיה להם לפני שנה.

בעונה הקיץ שעבר, הראו מקומות אירופיים להסכים לדרישות טראמפ להעלות את ההוצאות הביטחוניות של מדינות נאט"ו ל-5% מהתוצר הכלכלי, וכמו כן הסכימו על הסכם סחר שבו הסכימו על מכסים אמריקאיים על מוצרים אירופיים.

אך הציות הזה החל להתמעט בחודשים האחרונים, כאשר רמת ההשפעה של טראמפ פוחתת. ההחלטה של הממשל האמריקאי להפסיק את כל הצורות של סיוע כספי ישיר לאוקראינה הכניסה את אירופה לפעולה כדי לפצות על חיסרון זה, תוך שהיא שומרת את קייב במרכז הקרב במקביל למאמצי הבית הלבן לסיים את העימות.

בתחנה אחרת ששקפה את גבולות הלחץ האמריקאי, המאמצים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, האי האוטונומי השייך לדנמרק, עוררו איום אירופי לבטל את הסכם הסחר שנחתם בקיץ הקודם, מה שגרם לירידת השווקים ודחף את טראמפ להתחייב.

בהקשר הזה, הממשלה הבריטית סירבה תחילה לאפשר לארצות הברית להשתמש בבסיסיה לביצוע התקפות על איראן, כאשר ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אמר שהוא לא יצטרף למלחמה אלא אם כן היא תהיה חוקית ותתבסס על "תכנית שניתן ליישם ולתכנן היטב".

אך לאחר שהממשלה הבריטית שינתה את עמדתה לאחר ימים, טראמפ כתב ברשתות החברתיות: "אין בעיה מר סטארמר, אנחנו כבר לא זקוקים להם... לא צריך זקוקים למישהו שיצטרף למלחמות אחרי שכבר ניצחנו בהם".

עם זאת, סטארמר, שדיבר עם טראמפ ביום ראשון, אמר כי הממלכה המאוחדת עובדת עם ארצות הברית, מדינות המפרץ ושותפים אירופיים על להכין תכנית להבטחת המצר, אך הדגיש שאף החלטות עדיין לא התקבלו, והסכים שאינו יכול להבטיח אם מדינתו תשתף לפני הגעה להפסקת אש בין וושינגטון ואיראן.

הוסיף: "לא נישאב למלחמה רחבה יותר... ובסופו של דבר, עלינו לפתוח את מצר הורמוז, אך זו לא משימה פשוטה".

מנגד, נשיא צרפת Эманואל מקрон שיגר שמונה פריגטות, שתי נושאות מסוקים ונושאת מטוסים לאזור, ואמר כי חלק מהספינות יפורסמו קרוב למצרים.

כמו כן, מקון מנסה להקים ברית משלו הכוללת מדינות אירופיות, אסייתיות וערביות, אך בכירים צרפתיים הבהירו כי כל פעולה אפשרית לא תתחיל אלא לאחר הפסקת הלחימה.

אמר מקון, בפוסט על פלטפורמת "איקס" ביום שני, כי שוחח עם הנשיא האיראני מסעוד פזשטקי, והודיע לו ש"חופש השייט במצר" חייב "להתאושש בהקדם האפשרי".

בבריסל, שרי החוץ של האיחוד האירופי ערכו ישיבה ביום שני, שבה דיווחו על המצב, כולל האפשרות להרחיב את הפעולה הימית הקטנה של האיחוד האירופי בים האדום לסיוע במצר הורמוז, אך הם החליטו שלא לשנות את המשימה כרגע, כי היא ממשיכה לפלוש נגד החות'ים שם.

אמרה מקורבת למדיניות החוץ של האיחוד האירופי קיה קלאס לאחר הישיבה: "אף אחד לא רוצה להיות מעורב באופן אקטיבי במלחמה הזו".

מנגד, הבחין פבריס בוטייה, בכיר לשעבר בתכנון פוליטי בנאט"ו והמנכ"ל הנוכחי של חברת "ראסמוסן גלובל", כי על המדינות האירופיות לספק מידה מסוימת של תמיכה, מה שיבטיח השארת וושינגטון בעסקה מתואמת יותר בהתמודדות עם האתגרים המשותפים.

אמר כי התגובה האירופית "לא צריכה להתבסס על התעלמות לטראמפ על מנת להעניש אותו על הגישה החד צדדית שלו, אלא לדחוף אותו לעבוד עם בעליו", כולל במקרה האוקראיני, והוסיף כי פריס או מדינות אירופיות אחרות מפעילות נכסים צבאיים באזור "יכול להיות הגיוני, וייתן לנו מידה מסוימת של השפעה".