סירופ סוכרי ותמרים.. הכירו את ההיסטוריה של המשקאות המפורסמים של رمضان במצרים

סאדא ניוז -  משקאות رمضان מוסיפים נופך ייחודי לשולחנות ההפתעה במצרים, ובין המשקאות הבולטים נמצאים קמר אלדין, חאשף, וכן סירופ סוכרי ותמרים הודים.

רבים שואלים על ההיסטוריה של משקאות אלו ואיזו זיקה יש להם לחודש رمضان.

אז מהי הסיפור מאחורי וההיסטוריה של הופעתם של משקאות אלו?

קמר אלדין

קמר אלדין הוא אחד המשקאות המפורסמים של رمضان במצרים, וישנן גרסאות רבות לגבי כינויו.

חלק מהגרסאות מצביעות על כך שהכינוי מגיע לשנת 1400, כאשר הח'ליף האומיי ולאיד בן עבד המלך הורה להוציא את משקה המשמש מיד לאחר ראיית החדשה של חודש رمضان, ומכאן הגיע השם "קמר אלדין".

גרסאות נוספות רושמות את הכינוי לאחד מיוצריו הידועים, אשר קראו לו קמר אלדין.

סוריה נחשבת לאחת המדינות הבולטות המייצרות קמר אלדין, המיוצר מפרוסות משמש מיובשות.

מדינת הלבנט הכירה את משקה קמר אלדין במהלך המאה ה-9 ההיג'רית, ומשם הוא עבר למצרים ומדינות המערב.

מאמינים שיש לו מקור מכפר לבנטיני אותו מכנים באותו שם, ולאחר מכן התפתח ל"קמר אלדין".

משקה החאשף, רוב הגרסאות מצביעות על מקורותיו הטורקיים או הפרסיים. החאשף מייצג תערובת של תרבות קרובה גיאוגרפית; המילה "חאשף" בטורקית פירושה תמרים מושרים, ובפרסית הכוונה היא למשקה מתוק או מיץ.

המילה "ימיש" היא ממצרית במקורה וחוזרת לעידן הפאטימי, ופירושה פירות מיובשים.

סירופ סוכרי

סירופ סוכרי נחשב לאחד המשקאות המוכרים בערבית, עם הבדל בדרכי הייצור ובמקורותיו.

סירופ סוכרי מצרי מתאפיין במרכיביו שמים, חלב, קוקוס, ווניל.

סירופ סוכרי נראה לראשונה בעידן הממלוכים, לפני כ-800 שנה, כאשר התנאים הכלכליים הקשים תרמו להפצת המשקה הזה, אשר יוצר משילוב של קמח, סוכר, מים וחתיכות קוקוס.

מאז, הפך לחלק בלתי נפרד מהשולחן הרמאני המצרי. משקה הסירופ סוכרי חובר למצרים מעידן הממלוכים, במיוחד בעונות העניות שבהן חולקו תרופות תזונתיות לאנשים.

האנשים השתמשו במרכיבים אלו ליצירת משקה עשיר בחומרים תזונתיים, שהפך למשקה פופולרי.

גרסאות אחרות מצביעות על כך שמקורות הסירופ סוכרי חוזרים לניסיונות של מצרים העתיקים לנצל שאריות לחם, כאשר הם הוסיפו לו שמרים וסוכר כדי ליצור משקה מרענן.

תמרים הודים

תמרים הודים נחשבים לאחד מהמשקאות הכי קשורים לחודש رمضان, ואין שולחן הפתעה בלי משקה זה.

מקורותיו נמצאים בהודו ובמזרח אפריקה הטרופית, והוא הפך למפורסם במצרים מאז עידן הממלוכים, כאשר הוא שימש תחליף ליין.

מנגד, הסביר דוקטור מוחמד עבד אלחלימום, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת עין שמס, בשיחה קודמת ל"ערביה.נט" ו"החדשות.נט", כי היסטורית משקה תמרים הודים היא מאות שנים, ומקורה הוא בהודו ובמזרח אפריקה.

לפי ספרו של דוקטור חמאזה אלג'באלי "סודות הטיפול בצמחים רפואיים ואגוזים ותבלינים", מקור המשקה הוא תמרים מהודו ומזרח אפריקה הטרופית, והוא גדל בדרום מזרח אסיה.

הערבים ייבאו את התמרים לארצם וכינו אותם "תמרים הודים".

בעידן הממלוכים, משקה זה נחבר לרמדאן בזכות יכולתו להפחית צמא, ונשמר כמשקה עיקרי במצרים עד היום.

סרופ סוכרי

סרופ סוכרי נחשב לאחד מהמשקאות הרמאניים המועדפים על רבים, והוא אחד מהמשקאות הבסיסיים בשולחן ההפתעה, נהנה מיתרונות בריאותיים רבים.

הרופא הערבי איבן אלביטאר המליץ עליו, כשהזכיר כי הוא תרופה למחלות כבד והגרון, מטפל בדלקות קיבה ובמחלות ריאות, ומפחית את תחושת הצמא.

מספר גרסאות מצביעות על כך שההיסטוריה של סירופ סוכרי במצרים חוזרת לעידן הפארוני, כאשר נמצאו זרעים שלו בקברו של המלך תות ענך אמון.

הרופאים השתמשו בו כדי להוסיף טעם מתוק לתרופות עם טעם מר, דבר שהקל על החולים לבלוע אותן.