מדענים מנסים "לIntercept את הסרטן" לפני שהוא נוצר.. הכירו את הפרטים

סאדנואס - במשך זמן רב, ההתמודדות עם הסרטן עשתה מסלול ברור, המתחיל עם הופעת תסמינים, ואז אבחון, ואז התחלת טיפול.. אבל המדענים היום חוקרים גישה שונה לחלוטין, המתבססת על "לIntercept את הסרטן" לפני שהוא נוצר, ואולי עד עשרות שנים לפני הופעתו.

גישה זו מוכרת בשם "לIntercept את הסרטן" (Cancer Interception), והיא מבוססת על מיקוד בשינויים ביולוגיים מוקדמים שמקדימים את היווצרות הגידול. מחקרים חדשים מאשרים שסרטנים אינם מופיעים פתאום, אלא מתפתחים דרך תהליך איטי ומדורג, שבו יש אותות אזהרה שניתן לזהות.

עם ההתקדמות בגיל, מתקבצות בתוך גופינו קבוצות קטנות של תאים מוטנטיים שמוכרים כ"קלונים" (clones). תאים אלה עשויים להיראות נורמליים, אך הם נושאים מוטציות שנותנות להם יתרון בצמיחה או בהתנגדות למערכת החיסונית.

מחקרים רחבים, במיוחד בדם, הראו שעקבות המוטציות הללו יכולות לעזור לחזות את הסיכון להיפגע מסרטן כמו לוקימיה. כמו כן, גורמים גנטיים, דלקות וסביבה משחקים תפקיד בהגברה של קלונים אלו עם הזמן, לפי דוח באתר "ScienceAlert" המדעי.

במחקר שנמשך 16 שנה וכלל כ-7,000 נשים, מצאו החוקרים שחלק מהמוטציות מאיצות את שכפול התאים, בעוד אחרות גורמות לתאים להיות רגישים יותר לדלקת. כאשר מתרחשת דלקת, קלונים אלו מתפשטים עוד יותר, مما מגביר את הסיכון לשינוי ממאיר.

אחד הכלים החשובים בגישה החדשה הזו הם בדיקות זיהוי מוקדם של מספר סוגי סרטן (MCEDs). בדיקות אלו מחפשות "שבבים קטנים" של DNA הנקראים "DNA ממאיר זורם" (ctDNA), שמפרישות תאים סרטניים או תאים לפני סרטניים בדם.

היתרון הוא ששבבים אלו עשויים להתגלות בדם שנים לפני שהגידול מתגלה באמצעות קרינה או הופעת תסמינים. התוצאות הראשוניות מעודדות, במיוחד בסרטן המעי הגס והרקטום, שבו שיעורי ההישרדות עולים בצורה משמעותית כאשר האבחון נעשה בשלב מוקדם.

אך בדיקות אלו אינן מושלמות; הן עשויות להיכשל בזיהוי של כמה מקרים, או לתת אזעקות שגויות שמביאות לבדיקה נוספת שעשויה לגרום לדאגה לא נחוצה.
הרעיון דומה למה שעושים רופאי הלב היום, בהערכת הסיכון להיאבק בהתקף לב בהתבסס על גיל, לחץ דם, כולסטרול והיסטוריה משפחתית, ואז התערבות מוקדמת בתרופות כמו סטטינים.

החוקרים בתחום הסרטן מקווים לבנות מודל דומה, המאגד בין מוטציות גנטיות, גורמים סביבתיים ותוצאות בדיקות דם כדי להעריך את הסיכון להיפגע ולקחת צעדים מניעתיים לפני הופעת המחלה.

אתגרים אתיים ומדעיים

למרות ההבטחות הגדולות, גישה זו מעלה שאלות מורכבות. לא כל שינוי מוקדם יהפוך לסרטן, חלק מהשינויים המוקדמים עשויים להיעלם או להישאר יציבים. יש סיכון לאבחון יתר, דבר שעשוי לחשוף אנשים בריאים ללחץ נפשי או התערבויות מיותרות. כמו כן, עלות הבדיקות הללו עלולה להחמיר את הפער הבריאותי אם לא יהיו זמינות בהיקף רחב.

אבל מה שמדגיש את המחקר הוא שהסרטן הוא תהליך ארוך שמתחיל שנים לפני היווצרות הגידול; וההימור עכשיו הוא כיצד לזהות את התהליך הזה בזמן מוקדם, ולהתערב בצורה בטוחה, הוגנת ויעילה.

אם השינוי הזה יצליח, ייתכן ונעבור מטיפול בסרטן לאחר שהוא מתגלה למניעתו לפני שהוא מתחיל.. אבל הדרך דורשת איזון מדויק בין התועלת הרפואית והזהירות האתית, כדי לא להפוך את הבדיקות המוקדמות לאבן נטל חדשה במקום כלי להצלה.