אתיקה של אירוח חכם עבור קשישים במהלך ארוחות ראמדן

SadaNews - עם הגיע זמן האיפטאר במהלך ראמדן, הבית הופך לבמה קטנה של זכרונות וצחוק, כאשר האווירה מתמלאת בנוכחות הקשישים לפני הצעירים. נוכחות הסבא והסבתא או הקרובים המבוגרים אינה פרט שולי בנוף הרמדני, אלא היא הלב הפועם ובִּרכתו הנסתרת. עם זאת, אירוח זה דורש מודעות שונה, שחורגת מאירוח מסורתי לכבוד לפרטיות הגיל, לבריאות הגוף ולרגשות הנפש. בדו"ח זה, אנו מתארים את קווי המתאר של אתיקה אנושית רמדנית, הממקמת את הקשישים באור הזרקורים, כגיבורים של הערב ולא כאורחים חולפים.

איך מכינים את מושב "הכיסא המרכזי"?

חשיבות מקום הישיבה של הקשיש אינה פחותה מאיכות האוכל שמוגש לו, שכן היא משפיעה ישירות על תחושת הנוחות שלו והנאה מהביקור מרגעיו הראשונים ועד סופו.

השלב הראשון הוא בחירת מושב מתאים מבחינת גובהו וחוזקו, שכן ספות עמוקות ורכות, למרות יופיין, עשויות להקשות על מפרקי הקשישים ויהפכו את הקימה מהן למשימה קשה, בעוד מושב גבוה ויציב יותר מספק תחושת ביטחון ועצמאות.

כמו כן, יש לשים לב לגורם האקלים, ולמקם את המושב הרחק מזרמי קירור ישירים או דלתות, מכיוון שהקשישים מתרגשים במהירות מהקור ושואפים להימנע ממה שמכונה "עיקומי עצם".

פרטים קטנים הם בעלי השפעה רבה, כגון הקניית שולחן צד סמוך למושב למטרת הנחת משקפיי קריאה, טלפון או תפילה, מה שמפחית את הצורך להתכופף שוב ושוב ומקנה להם תחושה גדולה יותר של נוחות וכבוד.

איך עובר זמן ההמתנה בשלווה?

השעה שלפני אזון המגרב היא הקשה ביותר עבור הקשיש הצמא, ולכן חשוב שהיא תעבור בנעימות ושקט, הרחק מרעש ולחצים.

הזיכרון הוויזואלי הוא כלי יעיל כאן. אלבומי תמונות משפחתיים ישנים, במיוחד מודפסים, פותחים את התיאבון לזכרונות ומזמינים לשיחה ספונטנית על העבר, ומעבירים אותם מעינוי הצום לחמימות הסיפורים.

בצד הרוחני, רבים מהקשישים מעדיפים להאזין לרדיו של קוראן או לנעימות ישנות דרך רדיו פשוט, במקום מסכים רועשים. הקול המוכר מעניק להם שלווה וחיבור רגשית עמוקה עם החודש הקדוש.

כמו כן, כדאי להכין פינת תפילה קרובה הכוללת מחצלת תפילה, קוראן בכתב גדול ותאורה טובה. פרטים אלה מאפשרים להם לקיים את טקסיהם הרוחניים בשלווה וללא טורח להסתובב בבית.

אתיקה של שיחה.. לשבור את בידידות "הדור הדיגיטלי"

אחד הדברים שמדגישים את תחושת הבידוד של הקשישים כאשר הם נמצאים ליד בני משפחתם, הוא שקיעת הצעירים בשיחות טכנולוגיות או במונחים של אינטרנט שאינם מובנים להם. כאן תפקיד בעל הבית כמתאם השיחה מתבלט.

אם מתחילים לדבר על אפליקציה חדשה או טרנד, זה ראוי להסביר בצורה פשוטה לקשיש, תוך כדי שאלתו על דעתו. בדרך זו, הוא לא ירגיש שהוא מחוץ להקשר, אלא חלק אינטגרלי מהדיון.

כמו כן, חשוב לתת להם מרחב "המספר הסיפרות". שאלות כמו: "ספר לנו, סבא, על הרמדאן הקשה ביותר שצמת בו בצעירותך", הופכות את הקשיש ממצפה פסיבי למרכז תשומת הלב, שמקשיב לו כולם בכבוד.

ביחס לטלפונים, צפוי להיות הסכם לא כתוב, במיוחד עם ילדים ונוער, לא להשתמש בטלפון במהלך שיחות הקשישים. מבט על המסך ברגעים אלה נחשב להעלבה שקטה באתיקה של תקשורת, מפחית את ערך דבריהם וגורם להם תחושת חוסר הערכה.

שולחן הביטחון

אירוח אמיתי לא נמדד רק במגוון המנות, אלא באיזו מידה מרגיש האורח ביטחון בזמן שהוא אוכל.

לחולי לחץ דם, אפשר להמיר את המלח בלימון ובצמחים כמו אורגנו או רוזמרין במרינדת מאכלי הגריל, מבלי לוותר על הטעם.

בנוגע לקינוחים, עדיף להגיש אותם בצורה חכמה: כנאפה אפויה או קטאיף, עם ריסוס קל של דבש או סוכר דיאט, במקום לשקוע בסירופ כבד.

ובמשקאות, קמומיל קר הוא אפשרות מתאימה לחולי לחץ דם, בעוד שיש להגיש לימון עם נענע ללא סוכר לחולי סוכרת. העיקר הוא להציע את האפשרויות הללו כ"בריאות לכולם", ולא "אוכל מיוחד לחולים", לשמור על מצב רוחם ותחושת ההשתתפות שלהם.

אתיקה של פרידה.. סיום הולם לאהבה

חשיבות הפרידה מהקשישים אינה פחותה מאירוחם, כיוון שדרך סיום הביקור משאירה רושם רגשי שעשוי להימשך יותר מפרטי ארוחת הערב עצמה. ראוי לשים לב לא לעכב את הערב עד שמתעייפים, ולשים לב לסימני עייפות או נימנום, במיוחד לאחר האיפטאר.

עדיף ללוות את הקשיש עד דלת הבית, תוך כדי הבטחה למוכנות אמצעי חזרתו ונוחותם בזמן זה. מילה של תודה כנה, מגע חמים, ואישור פשוט על השמחה בהימצאותם, יכולים לגרום להם לעזוב בהרגשה של הערכה וחמימות, ממתינים לביקור הבא בכיסופים ורגועות.

מקור: אתרים אלקטרוניים