ייבוש המפנה מעיד על קריסה כלכלית של הרשות הפלסטינית .. כך מדברות המספרים

מיוחד סעדה ניוז - נתונים עדכניים שפורסמו על ידי משרד האוצר והתכנון הפלסטיני מראים שסך הכספים המפנה שנרשמו עם סיום שנת 2025 הגיעו לכ-10.53 מיליארד שקל, כאשר הרשות הלאומית קיבלה מהם רק 1.95 מיליארד שקל, כלומר רק כ-18.5% מסך הכספים המפנה שנשמרו, וזאת בשל סירובה של ישראל להעביר כספים אלו, שכן הנתונים מגלים שהתשלום האחרון מכספי המפנה שהרשות הלאומית קיבלה היה במאי של השנה שעברה.

סכום זה שהגיע לאוצר הציבורי מכספי המפנה הוא הנמוך ביותר מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994.

למרות התנאים הקשים, מתברר מהנתונים שיש שיפור בסך הכספים המפנה בשנת 2025 לעומת שנת 2024, שכן סך הכספים המפנה אז היה כ-10.11 מיליארד שקל, כלומר ישנה צמיחה בכספי המפנה בשיעור של 4.1%, אך בכל מקרה הם עדיין ברמות נמוכות מהסוף שנה 2023 שבהן סך הכספים המפנה היה כ-12.23 מיליארד שקל, כלומר נמוך בכ-13.9%.

הנתונים מראים קיומו של פער גדול במקורות הכספיים מכספי המפנה שהגיעו לאוצר הציבורי במהלך השנים האחרונות, וזאת בשל הניכויים הישראליים או ההפסקות או החזקת הכספים, שכן ערך המקורות הכספיים בשנת 2024 היה כ-4.34 מיליארד שקל, כלומר הרשות קיבלה בשנתיים האחרונות כ-43% מסך הכספים לאחר הניכויים, הנחות והחזקות, בעוד שאוצר הציבורי קיבל במקורות כספיים במהלך שנת 2023 כ-7.91 מיליארד שקל מתוך 12.23 מיליארד שקל, כלומר כ-65% מסך הכספים המפנה לפני הניכויים וההנחות.

בסך הכל, סך מה שהאוצר הציבורי קיבל מכספי המפנה במהלך שנת 2025 נמוך בכ-2.39 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2024, ונמוך בכ-5.96 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023, אשר בסופה פרצה מלחמת ישראל על רצועת עזה לאחר אירועי 7 באוקטובר.

בעוד שסך המפנה הגיע בסוף שנת 2022 לכ-11.50 מיליארד שקל, ומה שהגיע לאוצר הציבורי היה כ-8.82 מיליארד שקל, כלומר מה שהגיע לרשות הלאומית מכספי המפנה אחרי סוף שנת 2025 נמוך בכ-6.87 מיליארד שקל, כלומר לו שכספי המפנה היו זורמים לאוצר הציבורי כפי שהיה בסוף שנת 2022, אז הרשות הלאומית הייתה יכולה לקבל כספים שיאפשרו לה לפחות לשלם את החובות של עובדי המגזר הציבורי שנמצאות ברמות קרובות.

המספרים המתקבלים בנוגע למפנה השפיעו על ביצועיה הכלכליים של הרשות הפלסטינית במהלך שנת 2025, שכן סך ההכנסות על בסיס מזומן היה כ-11.23 מיליארד שקל, כלומר נמוך בכ-420 מיליון שקל ביחס לשנה הקודמת (שהיה כ-11.65 מיליארד שקל) ובכ-4.75 מיליארד שקל ביחס לשנת 2023 (שהיה כ-15.98 מיליארד שקל).

סך ההכנסות על בסיס מזומן לאחר סוף שנת 2025 היה כ-11.23 מיליארד שקל, בעוד שהיה כ-11.65 מיליארד שקל בסוף שנת 2024, וכ-15.98 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, מה שמשקף ירידה ברורה בהכנסות לא רק בשל הניכויים וההפסקות הישראליות, אלא גם בשל ירידת הפעילות הכלכלית בפלסטין בעקבות השפעות המלחמה.

בנוגע להכנסות על בסיס התחייבות, הן הגיעו לכ-15.28 מיליארד שקל בסוף שנת 2025, וכ-14.57 מיליארד שקל בסוף 2024, ו-17.74 מיליארד שקל בסוף השנה 2023, כלומר סך ההכנסות אחרי סוף שנת 2025 נמוך בכ-2.46 מיליארד שקל על בסיס התחייבות, כלומר בכ-13.86% מסך ההכנסות שהתקבלו בשנת 2023.

באשר לסך ההוצאות ולבנק ההלוואות הנקי, הן הגיעו על בסיס התחייבות לכ-17.98 מיליארד שקל בסוף שנת 2025, וכ-18.43 מיליארד שקל בסוף 2024, בעוד שהן הגיעו לכ-18.34 מיליארד שקל בסוף השנה, כלומר נמוך בכ-2.44%, מה ששקף ירידה קלה בהוצאות (מבחינת התחייבות) למרות המשבר הפיננסי.

אולם גובה הסך של ההוצאות על בסיס מזומן, מראה שהרשות לא עשתה את כל התחייבויותיה טובת הנאה, הן במישור תשלום המשכורות והשכר לעובדים והן במישור עמידה בהתחייבויותיה לחובות לقطاع הפרטי ובסוגי התחייבויות נוספים, שכן סך ההוצאות על בסיס מזומן היה כ-12.36 מיליארד שקל בסוף שנת 2025 בעוד שבשנת 2024 זה היה כ-13.75 מיליארד שקל וכ-14.75 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, כלומר הרשות הלאומית הוציאה בשנת 2025 פחות בכ-1.39 מיליארד שקל מהשנה הקודמת בהשוואה ל-2024 ופחות בכ-2.39 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023.

מנהל התקשורת הממשלתית ד"ר מוחמד אבו רב שמר בתגובות תקשורתיות כי לא התחדש דבר בנוגע למפנה, בעוד שהממשלה דיברה לא אחת שהיקף הכספים המונחים ביד ישראל מכספי המפנה ומס הנמל מגיעים לכ-15 מיליארד שקל, בעוד שהיקף החובות הציבוריים וההתחייבויות עברו כ-47 מיליארד שקל.