הודו מציעה פטורים ממס עד 2047 בכדי למשוך את ענקיות הענן

SadaNews - במהלך מהלך המשקף את השאיפה שלה להפוך למרכז גלובלי לתשתיות של אינטליגנציה מלאכותית, הודו הודיעה על חבילת תמריצים חסרת תקדים שמטרתה למשוך את ענקיות הענן הגלובליות, באמצעות פטורים ממס שיימשכו עד 2047.

שרת האוצר ההודית נרמלה סיתארמן, במהלך הצגת התקציב השנתי בפני הפרלמנט, חשפה הצעה המעניקה לחברות הענן הזרות פטור ממס מלא על הכנסות המתקבלות משירותים הנמכרים מחוץ להודו, בתנאי שהשירותים הללו יפעלו ממרכזי נתונים בתוך המדינה.

לעומת זאת, השירותים המוצעים לשוק המקומי, שיווקם יתבצע באמצעות מפיצים מקומיים ויחויבו במסים הודיים, לפי דיווח שפרסם אתר "טק קראנץ'" ועמד על כך "אל ערביה ביזנס".

כן כלל התקציב הצעה של "מקלט בטוח" בשיעור של 15% בהתאם לעיקרון עלות פלוס רווח עבור מפעילי מרכזי הנתונים ההודים המעניקים שירותים לחברות זרות בהן הם קשורים, בניסיון לעודד התפשטות מהירה בתחום זה.

מרוץ גלובלי על תשתיות אינטליגנציה מלאכותית

ההצהרה הזו מגיעה בזמן שבו חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות, כמו "אמזון", "גוגל" ו"מיקרוסופט", מתחרות זו בזו על הרחבת רשתות מרכזי הנתונים ברחבי העולם כדי לענות על הביקוש ההולך וגדל לאפליקציות אינטליגנציה מלאכותית.

הודו מתבלטת כיעד אטרקטיבי בזכות שפע הכישורים ההנדסיים, הגידול בביקוש המקומי ושאיפתה להיות חלופה אסטרטגית לארצות הברית, אירופה וחלק מהשווקים האסיאטיים.

"גוגל" הודיעה באוקטובר האחרון על השקעה של 15 מיליארד דולר לבניית מרכז מפתח לאינטליגנציה מלאכותית ולהרחבת התשתיות שלה בהודו, מה שמייצג את ההתחייבות הגדולה ביותר שלה במדינה עד כה.

מנגד, "מיקרוסופט" התחייבה להשקיע 17.5 מיליארד דולר עד 2029, בעוד "אמזון" הגדילה את גובה ההשקעות המתוכננות שלה לכ-75 מיליארד דולר עד 2030.

התפשטות מקומית ושאיפות גדולות

בפנים, תחום מרכזי הנתונים ההודי חווה תעופה הולכת וגוברת.

חברת Digital Connexion, הנתמכת על ידי "ריליינס", "ברוקפילד" ו"דיגיטל ריאליטי", הכריזה על תוכנית להשקעה של 11 מיליארד דולר להקמת מסלול מרכזי נתונים ייחודי לאינטליגנציה מלאכותית בקיבולת של 1 גיגוואט במדינת אנדרה פרדש.

המפגש בין קבוצת "אדאני" לחשיפת כוונתה להשקיע עד 5 מיליארד דולר בשיתוף פעולה עם "גוגל" בפרויקט דומה.

אתגרים של אנרגיה ומים

על אף השאיפות הללו, ההרחבה נתקלת באתגרים אמיתיים, בולטים חוסר במקורות חשמל, עליית עלויות אנרגיה, וחוסר במים, שהם גורמים שיכולים להפריע לתפעול של העומסים האינטליגנטיים המצריכים צריכת אנרגיה גבוהה, ולעלות עלויות התפעול.

מומחים סבורים כי השמת מרכזי הנתונים בין התחומים האסטרטגיים מחזקת את אמון המשקיעים, אך היא דורשת טיפול מהיר באתגרים הלוגיסטיים והרגולטוריים ברמה המדינתית.

הימור ארוך טווח על "ביג טק"

בהתאם להערכות ממטות מחקר הודים, צפויה יכולת מרכזי הנתונים במדינה לעבור את ה-2 גיגוואט עד 2026, בהשוואה ליותר מ-1 גיגוואט כיום, עם פוטנציאל להכפיל את עצמה ליותר מ-8 גיגוואט עד 2030, הנובע מהשקעות העולות על 30 מיליארד דולר.

אולם כמה אנליסטים ציינו כי מתן אישור לחברות זרות להרוויח רווחים פטורים ממס עד 2047 מהווה הימור אסטרטגי על ענקיות הטכנולוגיה הגלובאליות, ועלול לשים את השחקנים המקומיים הקטנים בפני תחרות עם שוליים רווח מוגבלים.

שבבים ומינרלים נדירים

בנוסף לאינטליגנציה מלאכותית, התקציב מתמקד בהגברת תפקיד הודו בייצור אלקטרוניקה ושבבים, דרך השקת שלב שני של משימת הודו לשבבים, והגדלת ההוצאות של תוכנית ייצור רכיבי אלקטרוניקה ל-400 מיליארד רופי.

כמו כן, הממשלה הודיעה על תמיכה בהקמת מסדרונות למינרלים נדירים במספר מדינות, בניסיון להבטיח שרשרות אספקה חיוניות לתעשיות רכבים חשמליים, אלקטרוניקה והגנה, עם מגבלות גוברות על האספקה הגלובלית.

שאיפה שדורשת ביצוע מדויק

צעדים אלו מעידים על השאיפה של הודו לייצב את מעמדה כמרכז טכנולוגי עולמי ארוך טווח, הנמשך מהענן ועד לייצור מתקדם ומינרלים אסטרטגיים.

אולם הצלחת האסטרטגיה הזו, לפי הצופים, תישאר תלויה ביכולת הממשלה להמיר את התמריצים הכתובים לתשתיות ברות קיימא שיכולות לתמוך בעידן האינטליגנציה המלאכותית.