אחרי 44 שנים מהטבח.. תושבי חמה מפרסמים תמונות של קרוביהם שההסד הרג

סדא ניוז - בלילה קר של חורף בעיר חמה הסורית, התעוררו בני העיר לצלילים שלא הכירו קודם, טנקים ודיוויזיות צבאיות שלמות נכנסו לעיר, והחלה אחת מהמבצעים הצבאיים האכזריים ביותר בתולדות סוריה בשני בפברואר 1982. זה היה ידוע כטבח חמה.

ביום ההוא התחיל המשטר של הנשיא הסורי המנוח הייאפר אסד להוציא לפועל טבח נגד חמה, באמצעות הפגזה אכזרית ומסודרת שהתרכזה בעיר בראשות אחיו רפעת אסד, מפקד סריות ההגנה.

והיה תירוץ להאשים את משטר אסד האב בקבוצות חמושות שכינו את עצמן "הקדימה הלוחמת" ששלטו בשכונות בעיר, אך המבצע התפתח במהלך ימים למצור מוחלט, ניתק מהם חשמל, מים ותקשורת, והדרכים נסגרו, והפכו תושבי העיר לכודים ברחובותיהם.

הקמפיין נמשך 27 יום, בוצע על ידי מספר צוותים ודיוויזיות מצבא אסד ובראשן כוחות סריות ההגנה, במטרה לחסל את האופוזיציה בעיר, ובתגובה לפי מספר עדויות, נהרגו כ-40,000 איש ויותר מ-17,000 נעדרים, בעוד שרשת הסביבה הסורית לזכויות האדם תיעדה את מותם של כ-10,000 מהם, וכן תיעדה את שמותיהם של 4,000 נעדרים.

והיום, תושבי חמה והסורים מציינים את יום השנה ה-44 לטבח, השני לאחר נפילת משטר הנשיא הסורי המודח בשאר אסד. אפילו שחלקם פרסם תמונות של בניהם או קרוביהם שהרג צבא אסד וסריות הקרב לראשונה.

וכתבו בלוגרים: "היום, קיום זכר הטבח בפומבי ובתוך חמה ובכל הרבדים מאשר שהאמת לא מתה, ואם יש לצדק מסע, אז לצדק יש מסעות. היכן הייאפר אסד? היכן רפעת?".

ועוד אחרים הגיבו ואמרו: "הנחנו את זכר הקדושים בשקט כואב, והתחייבנו שהזיכרון יישאר חי, לזכור אותנו בזכויות האדם, וללמד את הדורות הבאים שהשלום והצדק הם הדרך היחידה לבניית עתידנו".

ואמרו פעילים מבני העיר חמה: שבעוד בפברואר 1982 לא הייתה "אום הנוערים" זירת קרב, אלא הייתה עיר שהוענשה כי רצתה להמשיך לחיות. ימים של הפגזה, רצח והיעלמות, בתים שנהרסו, ומשפחות שנמחקו מרשומות והמשיכו ללבבות התושבים.

ויציינו אלו שמטרת הקמפיין לא הייתה לשבור מרד, אלא לשבור את רוח העיר כולה. אך לאחר יותר מ-4 עשורים, חמה לא נשברה, וזכרה לא שתק.

והם אישרו שהם "אינם רק עדים להיסטוריה, אלא שומריה. רואים את הסיפור כפי שחיו אותו תושביה, כדי שלא יאסר בשפת הטובע, וכדי שלא תחזור הטרגדיה".

וסוברים סורים כי באחת מהפשע הכי בלתי נגעלים נגד האנושות בהיסטוריה הסורית המודרנית, נעשה שימוש בטבח כאמצעי לשבירת רצון ע народ שדרוש לחירות ולכבוד. לאחר 44 שנה, טבח חמה נשאר פשע שאינו מתיישן, וכתם ב سجل משטר אסד, וראיה על עמידות עיר שלא כנע בעדויות וברצח".

ואמרו: "בזמן הזה נבהיר שהזיכרון הוא חובה, שצדק הוא זכות, ודם הקורבנות הוא אמנה שלא תשכח".

ודרשו סורים להקים מוזיאון בעיר חמה לטבח ולסיבותיו, ולתעדו בצורה אמיתית וישרה, ולהציג את שמות הקורבנות ואת המסמכים המוקלטים של התושבים, עם צורך מתמיד לדרוש משפט לכל מי שנטל בזה, ואישרו שהמוזיאון לזכר ולימוד לקחים, ולמניעת כל דיכוי חדש.

המקור: רשתות החברתיות