אחרי דחייתו של מאלכי: מה הקשיים הכלכליים של טראמפ בלחץ על עיראק?

סדא ניוז - "טראמפ מציב את עיראק במצב כלכלי קשה מאוד"..

החישובים בבגדאד במקרה של חזרה אפשרית של נורי מאלכי לראשות ממשלת עיראק הפכו ב-180 מעלות לאחר שראש ממשלת ארה"ב איים על עיראק במפורש שאם מאלכי המוכר במגמותיו לטהראן ייכנס לשלטון מהדלת; ההגנה האמריקאית תצא מיד מהחלון.

טראמפ הידוע בנימת דבריו החריפה השתמש ב-3 איומים מפורשים בציוצו כהבעת כפירה בבחירת מאלכי, שהם: "אין עוד סיוע לעיראק אם ינצח, אין סיכוי להצלחת בגדאד, והמדינה עשויה לשקוע בבלגן ובעוני".

האיומים הללו לא נקראים בנפרד, אלא בהקשר כלכלי רחב הרבה יותר, כשמדינה כמו ארה"ב כבר מחזיקה בקלפים מעל ומתחת לשולחן שאפשר ללחוץ בהם - ואפילו לשתק - כל ממשלה שלא מייטיבה עם טראמפ בבגדאד, והנפט המממן כ-90% מהכנסות המדינה עומד במרכז المعادלה הזו.

מדוע ניצחון מאלכי לא משרת את האינטרסים הכלכליים של וושינגטון באזור?

זה מתברר כאשר משווים את ההשפעה הכלכלית של וושינגטון בעיראק במהלך כהונתו של ראש הממשלה הנוכחי מוחמד שיאע הסודאני ובתקופות כהונתו של מאלכי משנת 2006 ועד 2014:

הסודאני סיפק נקודת חיבור חשובה עם עדיפויות וושינגטון, במיוחד בנושא הדולר, האנרגיה והשמירה על המשטר הכלכלי. הוא הראה גמישות ביישום הקריטריונים האמריקאיים הקפדניים המייצגים חקירה מוגברת על זרימות הדולר בתוך עיראק, על ידי הטלת מגבלות קפדניות על הבנקים המקומיים, במטרה לרסן את הברחת המטבע לאיראן ולסייע לארבעים כסף. בתחום האנרגיה, הסודאני פתח את הדלת לרחבה לשיפור נוכחות החברות האמריקאיות, דרך הסכמים ומשא ומתן עם חברות כמו "שברון" ו"אקסון מוביל", מה שסיפק לוושינגטון אתיגון כלכלי דרך הרחבת השקעותיה הנפטיות, פוליטית בהפחתת תלות עיראק בייבוא אנרגיה איראנית", על פי סוכנות "רויטרס".

באופן השוואתי, כהונתו של מאלכי חוותה שינוי שלילי הדרגתי בשיתוף פעולה כלכלי עם וושינגטון. בשנותיו הראשונות, עיראק נהנתה מזרימה גבוהה של הכנסות נפט, אך חוסר הפיקוח על המערכת הבנקאית הפך את הארץ לסביבה קלה לבריחת הדולר, במיוחד לאחר שהחמרת הסנקציות האמריקאיות על איראן הגבירה את התנגדות בגדאד לאינטרסים הפיננסיים של וושינגטון, על פי העיתון "פייננשל טיימס" הבריטי. בתחום האנרגיה, למרות שהושק סבב הרישיונות הנפטיים הגדולים לאחר 2009, הממשלה נטתה לגוון את השותפויות לנסות עם חברות סיניות ורוסיות, עם המשך התמחות עיראק כמעט המוחלטת בגז ובחשמל האיראני, מה שהגביל את ההשפעה האמריקאית, והשפיע על חום הסיוע הכלכלי ועל הגיוס האיראני אז, זהו התסריט שוושינגטון חוששת לחוות אם יחזור מאלכי לשלטון.

הכלכלן עבד אלרחמן אלשכילי רואה ש"אם יישאר מאלכי", "יהיו סיבוכים" בזיהוי האמריקאים עד כמה מאלכי קשור לאיראן, דבר הנוגע לרצון האמריקאי לקטוע כל קשר בין בגדאד לטהראן.

אך עבד אלרחמן אלמשדאני, פרופסור למימון בינלאומי באוניברסיטה העיראקית חולק עליו, באומרו שמאלכי - או אחר - לנצח לא ישפיע על האינטרסים הללו. כי "מאלכי ידאג לכך שכל כוחות השלטון מצטברים בידיים של וושינגטון עכשיו, והוא לא יכול להפסיד אותם".

מה הקשיים הכלכליים שטראמפ מחזיק כדי לערער את שלטון מאלכי אם ינצח?

אפשר לומר שטראמפ יכול לשחק על עצבי עיראק ב-3 קלפים, הראשון: הכנסות הנפט העיראקי המוגנות בהחלטת הנשיא האמריקאי, כשרשויות מועצת הפדרל האמריקנית - ניהלו את הכנסות הנפט העיראקי מאז הפלישה בשנת 2003, והמטרה הזו אז הייתה להגן על בגדאד מהסנקציות והמקרים המצטברים מכהונת הנשיא המודח סדאם חוסיין.

אלמשדאני אומר: "כולם יודעים שאם הנשיא האמריקאי ייקח את ידו, כל הכספים העיראקיים ילכו לאיבוד, יש הרבה תביעות לרשויות העיראקיות של תביעות מהתקופה של סדאם, וחלק מהן כבר יוחלטו בבית המשפט האמריקאי, ואנשים אלו מחכים לרגעים כאלה כדי להשתלט על הנכסים העיראקיים".

בעוד השני: הוא הגבלה של העברות דולרים לעיראק כמו שקרה בשלוש השנים האחרונות, כאשר וושינגטון הענישה בנקים בטענה של הלבנת כספים ומימון טרור, ועד היום בנקים אלו עדיין נתונים לסנקציות שהטילה מחלקת האוצר האמריקאית והבנק הפדרלי האמריקאי. אלמשדאני העיר: "אנו סובלים מזה מאוד ויש חוסר גדול של דולרים בשוק העיראקי בגלל זה".

והשלישי: הוא ליצור באופן בלתי ישיר את קריסת הדינר העיראקי ורעיון רע מחבר על ידי הגבלה של הגישה לדולר, דבר שיביא לסיוע לאינפלציה, במיוחד כאשר עיראק במהלך שני העשורים שלאחר הפלישה לא הצליחה לבנות בסיס חקלאי או תעשייתי שיספק את צורכי השוק המקומי. וכ-90% מהצרכים בשוק מיובאים במטבע קשה, אפילו אלו המיובאים ממדינות ערביות שכנות כמו האמירויות, על פי אלמשדאני.

האלשכילי מסכם את העניין באמרו: "יהיה להם חופש להפעיל לחצים על כלכלת עיראק".

קלפים נוספים להפעיל לחצים

עם זאת, ישנם מקורות לחצים נוספים בלתי ישירים אשר יכולות וושינגטון להקיף את עיראק בהם, הבחנה החשובה ביותר היא איום על סיוע צבאי. עדיין יותר מ-70% מהחימוש של הצבא העיראקי הוא מקור אמריקאי בין אם בהסכמים חדשים או מה שהשאיר הצבא האמריקאי לאחר היציאה מעיראק, על פי אלמשדאני. הסיוע הצבאי האמריקאי מהווה צד חשוב גם בדיונים בדו"ח התקציב העיראקי השנתי כי המענק לכוחות הצבא העיראקיים נע בין מיליארד לשלושה מיליארד דולר בשנה, והחשיבות הזו גדלה לנוכח האיומים המתמשכים של קבוצות הטרור והדאעש בגבול.

נביל אלعאווי, חוקר בעניינים הפוליטיים העיראקיים אומר ל"אלשארק" כי המסגרת המתוארת שהציבה את מאלכי "צריכה לקרוא את המסר של דונלד טראמפ בתחום הכלכלה לאור המצב הקשה הנוכחי של המדינה, וצמצום האפשרויות וחסרי הקונצנזוס".

הגבלת ההשקעות העיראקיות בניירות ערך שמנוהלים על ידי הממשל האמריקאי. על פי נתוני משרד האוצר האמריקאי, החזקות עיראק בניירות ערך אלו עומדים על כ-32 מיליארד דולר עד אוקטובר 2025.

הפרעת פעולתם של הבנקים האמריקאיים הבינוניים: כגון "סיטי בנק" ו"ג'י.פי. מורגן", המקלות על תנועת הסחר העיראקי, כאשר בגדאד מסתמכת עליהם בהעברות בינלאומיות, ובהעברות כספים אל ומהארץ. כמו כן ההשקעות הזרות עשויות להיתקל בזעזועים במקרים "שהמשקיע תמיד מחפש אחר יציבות פוליטית וביטחונית שעשויה להשתבש אם מאלכי יתפוס את השלטון נגד רצונה של וושינגטון", על פי האלשכילי.

מה ההשפעה האפשרית על שוק הנפט אם יתעצמו האיומים?

עד כה, לא נראו השפעות ישירות מהאיומים של טראמפ על עיראק על שוק הנפט, למרות עליית מחירי ברנט לכ-70 דולר לחבית לאחרונה עקב הלחצים הכבדים שלו ואיומיו הצבאיים על איראן, דבר שעלול להתרחש אם עיראק תיכנס באופן עמוק יותר למאבק.

כמו כן, כל הפרעה פוטנציאלית בזרימות הנפט העיראקי עלולה להשפיע ישירות על השוק, כאשר עיראק היא היצרן השני הגדול ביותר בארגון אופ"ק אחרי ערב הסעודית, והיא בקו ההפקה הישיר אחרי ערב הסעודית ורוסיה במסגרת ההסכם "אופ"ק+".

ואם כניסת מאלכי לשלטון תגרום להפרעות בתחום, הדבר עשוי לספוג חלק מהעודף הנפט הקיים כיום בשוק, במיוחד כאשר עיראק הייתה מהמדינות שהעלו את הפקתית באופן משמעותי לאחרונה, והוטחו לה האשמות על חציית מכסת הנפט שלה באופ"ק, שהיא ניסתה לפצות עליה בשנה שעברה.

ובתחום ההשקעה, האלשכילי מדגיש כי כהונת הסודאני חוותה פעילות פעילה ומצפונית יחסית בתחומי הנפט והגז ואפילו אנרגיה מתחדשת, כמו גם בהנפקת רישיונות הנפט שהגיעו לרמה גבוהה, שיכולים להיפסק אם יתממש שינוי מדיניותו של מי שיתפוס את ראשות הממשלה החדשה, ובמיוחד מאלכי ש"לא היה לו הישגים גדולים בנקודה הזו במהלך כהונתו הקודמת".