הרזיה באור? מחקר חדש בוחן את הדרך

SadaNews - מחקר מדעי חדשגלה שחשיפה לאור בהיר לא משפיעה רק על השינה ועל מצב הרוח, אלא עשויה לשחק תפקיד ישיר בצמצום התיאבון ולהגביל את עליית המשקל, לפחות בניסויים על בעלי חיים, מה שמפתח את הדלת לגישות חדשות במאבק בשמנתיתרון, לפי דוח שפורסם באתר "MedicalXpress" המעשי.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience, נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ינן וממספר מוסדות מחקר בסין, והתמקד בהבנת האופן שבו האור החזק משפיע על התנהגות תזונתית ועל משקל באמצעות מסלולים עצביים ספציפיים במוח.

החוקרים השתמשו במודל של עכברים בוגרים, כאשר הפולגים חולקו לקבוצות שנחשפו לרמות שונות של תאורה לאורך היום, שנעו בין תאורה חלשה מאוד לתאורה חזקה של עד 5000 לוקס, שהיא עוצמה הקרובה לתאורה הפנימית החזקה.

התוצאות הראו כי העכברים שנחשפו לאור הבהיר צרכו כמות פחותה של מזון בהשוואה לקבוצות אחרות, וגם רשמו עלייה פחותה במשקל במהלך תקופת הניסוי, מבלי שהיו שינויים משמעותיים ברמת הפעילות הגופנית.

והחשוב במאמר לא היה רק התוצאה ההתנהגותית, אלא איתור המסלול העצבני האחראי על השפעה זו. החוקרים הצליחו לעקוב אחר מעגל עצבי שמתחיל מתאים מיוחדים ברשתית העין, שמעבירים את האותות מהם - דרך מסלול מיוחד - לאזור במוח הידוע בתפקידו בארגון התיאבון וההתנהגות התזונתית.

החוקרים הסבירו כי הפעלת מסלול זה - העין-עצבני מביאה לדיכוי תאי העצב הקשורים לאכילה, מה שמסביר את הירידה המשמעותית בצריכת המזון ובעליית המשקל.

טיפול באור בהיר כבר נעשה בשימוש לטיפול בכמה הפרעות נפשיות, כגון דיכאון עונתי והפרעות שינה, כאשר הוא מתבסס על חשיפה לאור מלאכותי חזק במשך פרק זמן קבוע מדי יום. מחקר זה מצביע על כך שהיתרונות של סוג זה של טיפול עשויים להרחיב כדי לכלול את ארגון המשקל ואת חילוף החומרים.

החוקרים רואים שהממצאים מציעים הסבר ביולוגי ברור להערות קודמות שקשרו בין חשיפה לאור חזק לבין ירידת משקל, אך ללא הבנה מדויקת של המנגנון העצבי עומד מאחורי זה.

כיוונים עתידיים

ואף שהמחקר בוצע על עכברים, החוקרים מדגישים שהממצאים פותחים את השטח בפני מחקרים עתידיים כדי לבדוק אם המנגנון עצמו עובד אצל בני אדם. ואם זה יתברר כנכון, טיפול באור עשוי להפוך לחלק מאסטרטגיות חדשות ולא תרופתיות למניעת שמנת היתר או לתמיכה בירידת משקל.

החוקרים מסיימים באישור כי האור, כגורם סביבתי יומיומי, עשוי להיות יותר משפיע על בריאותנו המייתית ממה שחשבנו, לא רק דרך השעון הביולוגי, אלא גם דרך מעגלים עצביים ששולטים באופן ישיר בתיאבון ובאכילה.