טולכרם: "הון פחדן" מאבד את המחוז פרויקטים בסביבות מיליארד דולר

סדה ניוז: המספרים הבנקאיים מראים כי גובה ההפקדות הבנקאיות במחוז טולכרם הגיע בסוף הרבעון השני של השנה הנוכחית (2025) לסביבות 792 מיליון דולר, וממוקם במקום השישי בין מחוזות יהודה ושומרון מבחינת גובה ההפקדות. בעוד ירושלים ורמאללה תפסו את החלק הארי בהפקדות שהגיעו לסביבות 6.73 מיליארד דולר, המהווים 41% מכלל ההפקדות ביהודה ושומרון. אחריהם מחוז נצרת עם הפקדות בשווי 2.61 מיליארד דולר, ואחריהם חברון בהפקדות בגובה 1.73 מיליארד דולר, ואחר כך בית לחם עם הפקדות בגובה 1.42 מיליארד דולר, וג'נין עם הפקדות בשווי 1.15 מיליארד דולר.

טולכרם מחזיקה בכ-4.4% מתוך כלל ההפקדות ביהודה ושומרון, בעוד שאוכלוסיית המחוז, העומדת על 200,000 תושבים, מהווה כ-5.88% מתוך כלל אוכלוסיית יהודה ושומרון. אך אם נוציא מהסכום את מחוז רמאללה וירושלים המהווה כ-41% מכלל ההפקדות, אשר לפי מומחים טוענים שהמקום הראשון הוא תוצאה של היותה המרכז הראשי של המגזר הציבורי והפרטי, ורבים מהמוסדות רושמים את הפקדותיהם שם, אז אחוז ההפקדות בטולכרם יעלה לכ-7.5% מתוך כלל ההפקדות, בעוד שתרומת מחוז חברון, אשר נחשב למרכז כלכלי ועסקי חשוב במחוזות הגדולים ביותר ביהודה ושומרון מבחינת אוכלוסייה, עומדת על כ-10.54% מתוך כלל ההפקדות, בזמן שאוכלוסיית המחוז מהווה כ-23% מתוך כלל אוכלוסיית יהודה ושומרון.

בהתחשב בכך שמבקרים מאשרים שההפקדות הבנקאיות לא משקפות בהכרח את הכוח הכלכלי של כל מחוז, ישנם סיבות תרבותיות שמונעות מקהלים מסוימים להפקיד את כספם בבנקים, במיוחד במחוז חברון אשר יש לה את הכוח הכלכלי הגדול ביותר, ייתכן, ברמת יהודה ושומרון, עם זאת, נתונים אלו מאשרים כי במחוז טולכרם ישנן הזדמנויות השקעה אבודות. אם נחשוב על כך שיש כספים המוחזקים מחוץ למערכת הבנקאית אצל חלפני כספים ואחרים, המחוז מחזיק בפועל בסביבות מיליארד דולר כ fırsות אבודות מאחר שהן מחוץ להיקף ההשקעה שיכול לשנות את המצב במחוז מבחינה פיתוחית ועירונית, ולסייע בתהליכי תעסוקה רחבים שיכולים להקל על בעיית האבטלה ולתרום לגידול בתוצר המקומי הגולמי.

סלאם מערי, איש עסקים ומזכיר לשכת המסחר והתעשייה והחקלאות בטולכרם, אומר ל"סדה ניוז" כי למחוז יש יתרונות השקעה רבים, سواء בתחומים כמו תיירות, חקלאות ותעשייה, אך בהתאם לנסיבות הביטחוניות והפוליטיות הנוכחיות שהמחוז נתון להן, אין אף איש עסקים או סוחר או משקיע שיש לו את האומץ להקים פרויקט או להיכנס להשקעות חדשות.

הוא אומר: "שלוש השנים האחרונות ומה שחווה המחוז מהכיבוש והרס התשתיות, היו מספיקים כדי לדחוף סוחרים ואנשי עסקים לחפש את האינטרסים שלהם מחוץ למחוז מסיבות הקשורות למצב הביטחוני והפוליטי, שבסופו של דבר גרם להריסת התשתיות, סגירת שערים ומעברים, הקמת מחסומים, ויצירת סביבה מלחיצה על המחוז ותושביו, מה שהוביל להטלת واقع חדש שעושה את המעבר לטולכרם למסע קשה שלוקח שעות".

ואת הדברים מביע מערי כי "ההון" באופן כללי ידוע כ"פחדן" ואינו נוטה להשקיע אלא בסביבה המאפיינת יציבות, אולם הנסיבות הנוכחיות דוחפות את אלו שיש להם כסף להעדיף להפקיד את כספם בבנקים בציפייה להזדמנויות השקעה עתידיות במקרה שיתאפשרו הסביבה הנכונה.

הוא מציין כי מחוז טולכרם באופן כללי ידוע בשנים האחרונות כי הוא מכיל מוסדות תיירות ותעשייה, והצליח למשוך מבקרים מחוץ למחוז, הן מהערים והכפרים הסמוכים ביהודה ושומרון והן מהתושבים מאזורים 48, אשר היו פוקדים את המחוז לטיולים ולרכישת צרכיהם, אך הירידה בפעילות המסחרית והתיירותית הייתה מורגשת בעקבות הנסיבות הנוכחיות.

ומערי מודה כי מחוז טולכרם מחזיק בכמה יתרונות השקעה, ישנן קרקעות חקלאיות ואחרות לא מעובדות, שמאפשרות התפשטות עירונית כמו שקרה בעשור האחרון, עם צמיחה משמעותית במגזר הנדל"ן, בנוסף להזדמנויות השקעה חקלאיות. ישנו גם רמז לכך בהתפשטות של חממות פלסטיק לחקלאות לאחר שישראל סגרה את הכניסה לעובדים חזרה לתוך הקו הירוק שגרם להם לחפש הזדמנויות חלופיות, ובנוסף ניתן להשקיע בתחום התעשייה, במיוחד שטולכרם מפורסמת בקיום של כ-11 מגרסות אבן, כך שישנה אפשרות לפתח את מגזר האבן והבנייה.

הוא מוסיף: "ישנו התפשטות אוכלוסין ועירונית ניכרת בטולכרם במהלך השנים האחרונות, והאפשרויות המושקעות בה יכולות להיטיב עם התהליך הפיתוחי, אך הנסיבות הנוכחיות שנוצרות על ידי הכיבוש במאבק נגד הקיום הפלסטיני הם הכביל הכי גדול לכל תהליך פיתוח".