מסלול כושל לשלב השני של הסכם הפסקת האש בעזה

SadaNews - מתנהלות לאחרונה שיחות הרחק מהאור על השלב השני של הפסקת האש ברצועת עזה, אך ללא התקדמות משמעותית.

בעוד ההפרות על הפסקת האש בתוקף מאז 10 באוקטובר נמשכות, נשאלות שאלות לגבי הסיבות לעיכוב בהתקדמות לשלב השני של ההסכם שסוכם על פי התוכנית של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

איפה עומד ההסכם?

לאחר לחצים אמריקאיים לסיים את מלחמת ההשמדה ברצועת עזה, הוסכם הסכם בין ישראל לחמאס, והוא נכנס לתוקף לאחר שנתיים מתחילת המלחמה בעקבות התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

עם זאת, שני הצדדים משגרים האשמות זה כלפי זה על הפרת השקט כמעט על בסיס יומי, מה שמעכב את התוכנית שהציע טראמפ בספטמבר, והפסקת האש מהווה רק את השלב הראשון שלה.

תוכנית טראמפ קובעת החזקת הפסקת האש, נסיגת כוחות צה"ל, מינוי ממשלה חדשה בעזה ושיקום הרצועה המושמדה בעקבות המלחמה.

בהתאם לשלב הראשון של ההסכם, חידשו כוחות צה"ל את הנוכחות שלהם מעבר ל"קו הצהוב" המעניק להם שליטה על יותר מ-50% משטחי עזה. כמו כן, שלב זה קובע את שחרור כל האסירים המוחזקים על ידי חמאס, חיים ונפלים. הוא גם מתכנן להגדיל את הסיוע ההומניטרי המגיע לרצועת עזה המוקפת על ידי ישראל.

חמאס החזיקה ב-48 אסירים בעזה, מתוכם 20 חיים ששוחררו בסביבות 13 באוקטובר. נותר לה רק גופת אסיר אחת.

סיבות העיכוב?

רבים מהאנליסטים מצביעים על כך שההסכם הקודם קרס במרס לפני שהחל את שלב השני שלו.

הממשלה הישראלית דורשת את השבת גופת האסיר האחרון כ条件 להתחלת מו"מ לא ישיר על השלב השני של ההסכם, שבו מתווכחות מצרים, ארצות הברית, קטר וטורקיה.

במצרים אמור להתקיים כנס לשיקום עזה שמתמקד בבעיות ההומניטריות, אך תאריך לא נקבע עדיין.

האיטיות במו"מ נובעת בעיקר מנקודות מעורפלות הכלולות בתוכנית טראמפ.

החוקר מאוניברסיטת תל אביב, מייקל מילשטין, אומר כי תל אביב "לא רוצה לחשוב על מה יכול להיות בשלב שאחרי המלחמה".

בנובמבר 2025, מועצת הביטחון האמציעה את החלטה 2803 שתומכת בתוכנית טראמפ הקובעת הקמת "רשות מעבר" בינלאומית לעזה הידועה בשם "מועצת השלום" בניהול הנשיא האמריקאי.

התוכנית כוללת הקמת "כוח שיקום בינלאומי" שיפעל על "הסרת הנשק של הקבוצה החמושה הבלתי רשמית" כולל חמאס שמסרבת להניח את הנשק, אך ללא קביעת תאריך סופי לכך.

כל הסוגיות הללו מעוררות ויכוח רחב בישראל ובין הפלסטינים, במיוחד בנוגע לדרכי ביצוען על הקרקע.

מהן ההשלכות הפוליטיות?

בעוד שמדווח כי מצרים, קטר וטורקיה יהיו בין המדינות שיבואו בקשר הכוח השכונתי בעזה, מנהיגים ישראלים חוזרים על דחייתם לכל תפקיד של אנקרה שם.

מילשטין מציין כי "נתניהו ו(שרת הביטחון יואב) קץ מדגישים את התנגדותם לאפשרות שיטור טורקי בעזה, אך אם טראמפ רואה בטורקיה שותפה טובה לכוח הבינלאומי, זה בהחלט עשוי לקרות", והוסיף כי "ישראל איבדה את מרחב התמרון, ואנחנו רחוקים ממה שנתניהו דרש לפני חודשיים".

מנגד, הארבעים ממשיכים לפעול תחת חסות מצרית להקמת "ועדת טכנוקרטים פבלסטינית בלתי תלויה המורכבת מפלסטינים מיומנים מרצועת עזה", המיועדת ל"לנהל את ענייני הרצועה" בניהול מועצת השלום, בהתאם להחלטה 2803.

אך מומחה להיסטוריה פלסטינית, מחמיר אבו סעדה, רואה כי "השם שהוסכם עליו עונה על דרישות ישראל ולא על חמאס או פתח".

מה ניתן לצפות?

יוסט הילטרמן מקבוצת המשברים הבינלאומית אומר כי "נכון לעכשיו, אנו מדברים רק על שמירה על הפסקת האש, ואנחנו עדים להתקדמות קלה, אך התהליך עוד לא הסתיים".

הוא מוסיף כי "הנחישות של ממשלת טראמפ יכולה לעורר אופטימיות כלשהי".

הביקורים החוזרים ונשנים של בכירים אמריקאיים בישראל בחודשים האחרונים מצביעים על לחצים חזקים עליה לעמוד בהתחייבות להפסקת האש, בהתאם לתמונת אבו סעדה שמראה כי "המצב עדיין לא ברור... מכיוון שגם חמאס אינה ברורה לגבי מה שהיא רוצה".