הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטאות הישראליות תחת הכותרת של חקירות ורדיפות

SadaNews: אגודת הנוער הערבי - بلدنا ערכה ביום שישי 28.11.2025 כנס ב"אולמי העוודיה" בשפרעם כדי להציג את תוצאות מחקר חדש ומקיף על חוויות הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטאות הישראליות במהלך מלחמת ההשמדה, בהשתתפות עיתונאים ואקדמיה וסטודנטים ופעילים מכמה אוניברסיטאות.

הסטודנטית מרים אבו כויידר פתחה את הכנס במילים מכובדות שהחלה בברכת שלום לעזה, ואז שיתפה את סיפורה על הפעולה הסטודנטיאלית, ואחריה נואמה מנהלת האגודה נדא נשאר, שהדגישה כי המחקר מתבצע במועד רגיש שבו מתערבב הפוליטי והאקדמי, ושייצור ידע מדויק על מציאות הסטודנטים הפלסטינים מהווה צעד בסיסי לחיזוק זכויותיהם וחופשיהם. ונשאר הדגישה את חשיבות ההמשך של העבודה לבעיית הסטודנטים, על ידי בניית תשתיות חוסן והגנה לסטודנטים הפלסטינים, כאשר היא מתארת זאת כמשימה פוליטית בסיסית וחשובה. והזכירה כי אגודת بلدنا פועלת עם קבוצת הסטודנטים האוניברסיטאיים במסגרת פרויקטים מגוונים, שמתוארים כ"חשובים ורגישים, במיוחד בשלב המכריע הזה שחיים בו החברה הערבית הפלסטינית בתוך ישראל."

כמו כן הדגישה נשאר כי הסטודנטים האוניברסיטאיים הם תפארת הכתר של החברה הערבית, כי השתקתם משמעותה חיסול הרוח המנהיגותית והביקורתית גם יחד, וזהו דבר שיש להתנהל עמו במידה המרבית של רצינות.

בהשתתפות פוליטיקאים, מחנכים ודמויות בולטות בחברה הסטודנטיאלית, נש participated dozens of university students and activists from the Negev, the Triangle and the Galilee, among them the chairman of the Democratic National Assembly Party, سامي أبو شحادة, who emphasized the need to build student organizations and להנגיש אותן, תוך התייחסותו לחשיבותה ליצירת מנהיגות פוליטית חיונית לחברה הערבית.

סשנים של הכנס: עדויות, ניתוח ומאבק עתידי

סשני הכנס חולקו לשניים, בניהול העיתונאי עמר אבו סיעם והעיתונאי וائل עווד, שאותו דאגו לייעד את הסשנים שכוללים מומחים המטפלים על תוצאות המחקר, וסטודנטים אוניברסיטאיים ש participated in its implementation, ובין דמויות בולטות בתנועה הסטודנטיאלית, בהם יוסף טח, אחראי על תיק הסטודנטים והנוער במפלגת ההתאגדות הדמוקרטית.

הסשן הראשון דן בתוצאות המחקר, בניהול העיתונאי עמר אבו סיעם, והשתתף בו החוקר הראשי خالد ענבתאוי, שהדגיש את הכנת הסטודנטים להשתתפות בארגונים סטודנטיאליים, תוך שהוא מציין את קיום "פחד מהגיוס" לגבי ההשתתפות בהפגנות פוליטיות. והמחקר נחשף כי 35% מהסטודנטים עשויים להשתתף בהפגנה פוליטית. כמו כן شاركت في الحوار الباحثة في علم الاجتماع تغريد زعيبي, التي הדגישה את הצורך לכלול את המשתלמים הערבים באוניברסיטאות הישראליות בדיון על זכויות הסטודנטים, תוך שהיא מציינת את מגבלות יכולתם לפעול לטובת הסטודנטים הערבים.

והנדסאית אייה ג'באלי, ש participated in the preparation of the research, spoke about her personal experience as a student, and pointed out a feeling of fear and insecurity that was clearly expressed in the students' interviews, which is the same one that she lived during her university experience.

על הסשן השני, הוא ש reserved for the practical experience of students, בניהול העיתונאי وائل עווד, אשר ידע על כך הוא נעל את המערכות שהתנהלו ממרתף שבו הסטודנטים הערבים נתקפו על ידי רקע של פרסומים על מדיות חברתיות. ובנוסף, ציינה מנהלת הפרויקטים במשרד שוויון ומגוון ובחירות חברתיות ביירות ותר, כי במהלך עבודתה במשרד דיקן הסטודנטים נתקלה רבות בטיוטות המתייחסות להמאשים המופקדות המיועדות לסטודנטים ערבים. כאשר שוחחה עם עורכת דין לובן תומא ממרכז "צדק" על כך ואמרה כי ועדות הממשלות באוניברסיטאות פיתחו את המושג של הדרכה מתוך ההקשר המשפטי הפלילי והשתמשו בו נגד הסטודנטים בצורה לא מקובלת. בהן גדל הדיונים סביב ניתוח ההחלטות הרשמיות שנעשו באוניברסיטאות במהלך המלחמה, ותפקיד הארגונים המנהליים בחיזוק האווירת פחד בתוך המוסד האוניברסיטאי.
הזכיר טח את הצורך המוחלט להקים גוף מייצג לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, ולעבוד על פתרון ארגון סטודנטים צודק, בנוסף להקמה הסטודנטית ברמה הלאומית.
 
תוצאות בולטות למחקר

הציג החוקר ד"ר خالد ענבתאוי מצגת מסודרת לתוצאות המחקר, הנחשב לאחת מהמחקרים הכי רחבים מסוגם, משום שהסתמך על מדגם מחקרי רחב הכולל 437 סטודנטים וסטודנטיות, בנוסף לריאיונות מעמיקים, וקבוצות מיקוד. והמחקר הסתמך על כלים כמותיים ואיכותיים בו זמנית, מה שמגביר את הכללתו ואמינותו.

וד"ר ענבתאוי הדגיש כי תוצאות המחקר מדאיגות, אך הן משקפות מצוקות אמיתיות שחווים הסטודנטים הפלסטינים, מאשר כי אי אפשר לנתק את התוצאות מההקשר הפוליטי ומהמציאות המורכבת שחי בה בחברה הפלסטינית במדינה.

והמחקר גילה כי החוויה האוניברסיטאית של הסטודנטים הפלסטינים נכנסה לשלב חסר תקדים של מתיחות; כך ש-68% מהסטודנטים האוניברסיטאיים תיארו אותה כאזור לא בטוח לביטוי של זהותם הפוליטית, בעוד ש-83% מהם אמרו שהם חשים גאווה אקדמית במוסד, מבלי שמלווים בכך תחושה של השתייכות פוליטית אליו. כמו כן עידכנות באחוזים צריכים שהם 45% מהסטודנטים חוו תחושה ישירה של פחד במהלך השנה האחרונה.

ונתוני המחקר הגיעו למסקנות כי מערכת הסטודנטים הערבים במוסדות האקדמיים מורכבת; היא משלבת בין השגרה הלימודית לרצון להתמזג עם החיים האוניברסיטאיים, ובין התחושה המתמדת של רדיפות ולחץ פוליטי וחברתי.

המלצות ברורות ומפת דרך להגנה

בסיכום המחקר, המליץ ד"ר خالد ענבתאוי על נקיטת צעדים מיידיים לה保护 הסטודנטים הפלסטינים בתוך האוניברסיטאות, שהחיזיקו את השיבוש כמה רמאויות ביישוב שלהן למשך זמן כה רב שקודח להם. והציע להקדים האוניברסיטה לתפקידה הטבעי כביטוי בטוח לביטוי, במקום להפוך אותה לגורם רושם, ולבנות מערכות תמיכה ברורות שיכללו יחידות לסיוע נפשי - הפרסונלי, וליווי חוקי קבוע, ודרכי חיי רגועים בעת המשבר.

וקרא לחידש את כך שההנהלה לא החדשה את הכנסת מתעקשת להחתים עם ועדות מנדועה, להתרחב עבודה חובה לקבוצה הסטודנטית, בנוסף תפקיד פעיל של החברה האזרחית בהקדמת האישור, וסיפוק ההגנה המשפטית ולקידום פלטפורמות למעקב ההפרות.

והדגיש ההמלצות את הצורך ליצור מרחבים בטוחים לביטוי של הזהות הפלסטינית בתוך הקמפוס האוניברסיטאי, ובניית מדיניות אקדמית שקופות שמסמנות בבירור את החירות הביטוי והרדיפות, בכך יחזיר לסטודנטים את התחושה של בטיחות ויכולת לפעול במתקנים שמהווה סכנה חמורה לפעולה הפוליטית, שהוא דבר שאי אפשר לקבל.

כנס עשיר בעדויות ובחומרים ייחודיים

הכנס כלל הצגת חומרים מחקריים ייחודיים ועדויות חיות שהעבירו את החוויות של הסטודנטים במהלך החודשים האחרונים. והמחקר הושך כי החוויה האוניברסיטאית של הסטודנטים הפלסטינים לא מוגבלת על הצד החינוכי, אלא משתתפת עם ורדיפה ופחד ובְּהוליכה של רגשות בתוך חלל מדיני עמוס.

והראה המחקר כיצד הפחד הפך למרכיב קבוע ביומיום של הסטודנטים; לא פחד מכישלון אקדמי, אלא מהפוליטאיים של כל מילה. ואמר אחד הסטודנטים בראיונות:

"הרגשתי שהשאלה האקדמית היא תמהה... אבל תשובתי עליה אפשר לחקוק אותי."

כמו כן נזהרה המחקר לתופעה "השתיקה כהשתדלות צמודה", כאשר רבים מהסטודנטים שתקו כדי להימנע מהרדיפה או מהבחינות, למרות שהאוניברסיטה אמורה להיות חלל חופשי לביטוי. ואמר אחד המשתתפים:

"למדתי ללכת בין המילים... לְלוּהות רק את מה שצריך, ואת שאר מובלות."

והשיא הקבוצות העידו לרגעים לאקדמיים וסטודנטים ופעילים שהארו את עתיד הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, ועל חשיבות המאבק המתמשך להגנה על החירויות האקדמיות.
 
לסיום הכנס, הדגישה אגודת بلدنا כי מחקר זה ישמש כבסיס ידע לפיתוח מדיניות תומכת לסטודנטים, ולחזק את המעקב החוקי בתוך המוסדות האקדמיים.

על אגודת بلدنا

אגודת הנוער הערבי - بلدنا היא מוסד מקומי הוקם בשנת 2001, פועלת למען המגבלות של הנוער הפלסטיני בתוך הקמפוס החברתי ומוסד משפטי, באמצעות תוכניות חינוכיות וחברתיות, ומחקרים העוסקים בבעיות הסטודנטים והנוער. ושואפת האגודה לקיים מחקרים תקופתיים שיעקבו אחרי בעיות הדור הצעיר, ולפתח תוכניות התערבות המבוססות על תוצאות המחקרים הללו. ניתן לעיין בכמה מהמחקרים הקודמים דרך אתר האגודה.

והאגודה תפרסם בקרוב את הדו"ח המלא של המחקר, בנוסף לחומרים הוויזואליים והדיגיטליים, דרך האתר הרשמי שלה ופלטפורמות הדיגיטליות שלה.