למה כלכלה של מרוקו אינה יוצרת מספיק מקומות עבודה?

SadaNews - למרות שיעורי הצמיחה שהשיגה כלכלת מרוקו, עדיין מספקת ההזדמנויות תעסוקה מספיקות כדי לספוג את האבטלה, במיוחד בקרב הצעירים, אתגר גדול.

המספרים משקפים את הפער בבירור: במהלך הרבעים הראשון והשני של השנה, השיגה הממלכה צמיחה של 4.8% ו-5.5% בהתאמה, זו התזרימים הגבוהה ביותר מאז 2021. עם זאת, האבטלה הגיעה ל-12.8% בסוף הרבע השני, לאחר שהוספו לשוק העבודה רק חמישה אלף משרות, לעומת 282 אלף משרות חדשות ברבע הראשון. נתון זה מראה כי הצמיחה הכלכלית אינה מתורגמת מספיק ליצירת מקומות עבודה.

העבודות בכלכלה הממלכתית מרוכזות בענפים פגיעים כגון חקלאות, שירותים ובנייה, כאשר בעיות עונתיות בתעסוקה והתפוקה נמוכה פוגעות בהם, בעוד שתורמת התעשיות המתקדמות והטכנולוגיות הדיגיטליות נשארת חלשה על אף הפוטנציאל שלהן ליצור משרות איכותיות.

סיבות לחולשה בשוק העבודה במרוקו

דו"ח שפורסם החודש מהמכסה המלכותי ללימודים אסטרטגיים מייחס את מגבלות הצמיחה על יצירת מקומות עבודה לחולשת המגוון הכלכלי, התלות של הפעילות החקלאית בגשמים, והעדר הקשר בין החינוך לשוק העבודה. המכון שהוקם ב-2007 בידי צו מלכותי עוסק בלימוד סוגיות אסטרטגיות במדינה.

נושא האבטלה, במיוחד בקרב הצעירים בוגרי אוניברסיטאות, היה אחד הסיסמאות הבולטות שעוררה תנועת "דור Z" במהלך ההפגנות בספטמבר האחרון, שהיו הראשונות מסוגן בעשור האחרון. תנועה זו הדחפה את הממשלה להעלות את מספר המשרות הממשלתיות ב-27% ל-36895 בפרויקט התקציב לשנת 2026.

ירידה בתפוקת הצמיחה ביצירת משרות

כל נקודת צמיחה אחת בתוצר המקומי הגולמי סיפקה כ-30 אלף משרות בעשור הראשון של האלף, אך כיום היא מספקת רק חצי ממספר זה, לפי הדו"ח של המכון המלכותי שחשף נתוני שוק העבודה במשך יותר משני עשורים.

תופעה זו נובעת מהחולשה במגוון הכלכלי, ומזין של הענפים בעלי הערך המוסף הנמוך שאחראים למשרות הזמינות בחקלאות ובשירותים, לפי הדו"ח. עם זאת, העבודות בענפים המתפתחים כמו רכבים ותעופה, שתרומתם לתעסוקה נשארת מוגבלת על אף הצמיחה המהירה שלהם.

יוסף קרווי, חוקר בתחום הכלכלה וראש המרכז המרוקאי לממשלת חברות, מציין כי "החולשה ביצירת מקומות עבודה בצורה מספקת נובעת מהעדר תיעוד על ערך המוסף התעשייתי ואחר חקלאי, כאשר נשים את הדגש על המגזר החקלאי שנפגע מהיובש".

לפני שנת 2019, שיעור האבטלה במרוקו היה מתחת ל-10%, אך לאחר מכן היא המשיכה לעלות בעקבות מגפת הקורונה וחזרה לרמות שנרשמו בתחילת האלף.

שיעור האבטלה בקרב הצעירים (גיל 15 עד 24) עומד על כ-35.8% בסוף הרבע השני של השנה הנוכחית, לפי נתוני המנדوبية העליונה לתכנון שהוא מכון הסטטיסטיקה הממשלתית. למרות שהשיעור נמוך מעט ביחס לרבע הראשון, הוא גבוה בהשוואה לרמת 22.9% לפני שש שנים.

תלות במגזר החקלאי המושפע מהאקלים

מרוקו סבלה שש שנים מעוני שמהם הושפעו מאוד החקלאות שהיא המעסיקה הגדולה ביותר ותורמת כ-14% לתוצר המקומי. במגזר זה מתאפיינים החקלאים הקטנים, כאשר רובם לא עולים על דונם אחד, בנוסף לחולשה בשימוש בדשנים, השקיה וניתוח קרקע והעדפת גידולים בעלי תפוקה גבוהה.

קרווי מציין כי מרוקו חווה מדי שנה 400 אלף נכנסים חדשים לשוק העבודה, ו"יש צורך ליצור יותר משרות תוך כדי שיעורי צמיחה גבוהים". הוא מציין כי "את האתגר הזה ניתן לממש על ידי השגת תחרותיות כלכלית על ידי תמיכה בחברות קטנות ובינוניות לשיפור התפוקה והגברת התעסוקה, שכן חברות אלו מהוות את עמוד השדרה של הכלכלה".

הממלכה מתכוונת להשיג את שיעור הצמיחה השני הגבוה ביותר באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה השנה של כ-4.4%, לפי התחזיות האחרונות של קרן המטבע הבינלאומית, בעוד שהממשלה מתמקדת על השגת 4.8%, שיהיה הגבוה ביותר מאז 2021.

קרווי גם מפנה לתופעה נוספת שמאחורי הפער בין הצמיחה למקומות עבודה שקשורה לחוסר התאמה בין החינוך וההכשרה לצרכי שוק העבודה, כאשר אמר: "יש לנו שיעורי אבטלה גבוהים, אבל יש צורך ביד עבודה מיומנת יותר במספר תעשיות מדויקות ומתקדמות, כלומר יש לנו היצע שאינו תואם את הביקוש". תופעה זו צויינה גם על ידי המכון המלכותי ללימודים אסטרטגיים בדו"ח שלו.

קרווי ציין כי ניתן להפחית את שיעור האבטלה בממלכה ל-7% על ידי מדיניות תעסוקה ברורה שמתחשבת בכל החולשות הנוכחיות.

מרוקו שואפת להוריד את האבטלה ל-9% עד 2030

לאחר ששיעור האבטלה הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2001 בשנים האחרונות, השיקה הממשלה בפברואר האחרון תכנית שמטרתה 1.45 מיליון משרות נוספות עד סוף העשור הנוכחי, מה שיאפשר להוריד את האבטלה ל-9%.

תכנית הממשלה קשרה את השגת היעד בתנאים מתאימים במגזר החקלאי. בתכנית יש יוזמות לעידוד יצירת מקומות עבודה, כאשר הבולטות שבהן הן תמיכה בחברות הקטנות והבינוניות דרך מערכת תמיכה לפרויקטים השקעתיים שמעריך בין מיליון ל-50 מיליון דירה, והקלות על השתתפותן במכרזים ממשלתיים וביצוא.

מלבד מגזר החקלאות, משרות בולטות במרוקו מצויות במגזר השירותים, אך הוא נקודת עיוות של המגזר הלא רשמי, כך מסר הדו"ח מהמכסה המלכותית ללימודים אסטרטגיים. בנק מרוקו המרכזי העריך את גובה "כלכלת הצל" בכ-30% מהתוצר המקומי, ומזכיר בדו"ח הקודם שלו כי העובדים במגזר זה סובלים מחוסר הגנה חברתית, כמו גם ההיבטים הקשורים לשירותים בו מאופיינים בחולשה בתפוקה.

המכסה המלכותית ציינה כי בין הסיבות לחולשה בשוק העבודה למרות שיעורי הצמיחה הם התרכזות הפעילות הכלכלית במערכות עירוניות גדולות המשקיפות על החוף, מה שמגביר את הפערים ביניהן לבין הערים בינומיות וקטנות, כאשר האזורים הפנימיים נהנים פחות מהשקעות ומקומות עבודה.

אתגרים עתידיים שמאיימים על מרוקו

בעתיד, מרוקו תתמודד עם אתגרים שיגבירו את מורכבות בעיית האבטלה, בראשם ההזדקנות כשצפוי המהלך הדמוגרפי להיסגר בשנת 2038, זו תקופה בהתפתחות החברה שבה האוכלוסייה בגיל העבודה גדולה יותר לעומת מספר התושבים המובילים, כך לפי הנתונים של המנדوبية העליונה לתכנון, הגוף הממשלתי האחראי לסטטיסטיקות.

ההזדקנות משפיעה על הצריכה, החיסכון וההוצאות על בריאות ורווחה, כמו גם על ההיצע והביקוש בשוק העבודה, מה שמקנה השפעה על ייצור הכלכלה באופן כללי. תחזיות רשמיות מצביעות כי שיעור תושבים בני 60 ומעלה יגיע ל-23.2% בשנת 2050 לעומת 12.7% בשנת 2023.

בנוסף לכך, מרוקו מתמודדת עם אתגר השפעת השינויים האקלימיים, שכן המדינה נחשבת לאחת המדינות המועדות לסיכונים הללו יותר משאר במדינות, כחלק מעליית טמפרטורות, יובש ושיטפונות, מה שמשפיע על האדם והאדמה, לא לדבר על השפעת הבינה המלאכותית על דפוסי הייצור בשורה של ענפים כלכליים, מה שדורש להסתגל כל הזמן בדפוסי הייצור.

על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, המכון המלכותי ממליץ להפנות השקעות לעבר ענפים בעלי ערך מוסף גבוה, ולעודד חברות קטנות ובינוניות, יחד עם לחזק את מדיניות החינוך וההכשרה המקצועית ולקשר אותה לשוק העבודה, להרחיב את השתתפות נשים וצעירים, כמו גם להפוך את רפורמות המוסדיות שמקטינות את גובה הכלכלה הבלתי מובנית ומספקות תנאי הגנה חברתית.

ההצלחה במסלול זה תביא לכך שמרוקו תרוויח לא רק בהשגת שיעורי צמיחה גבוהים, אלא גם להבטיח צמיחה כלכלית "מעשירה בעבודה" שמזינה את השילוב החברתי ומבטיחה יציבות מתמשכת בשוק העבודה, כך לפי המכון.