חומר הדברה נפוץ משפיע על התנהגות הדבורים ומסכן את הביטחון המזון של כדור הארץ כולו

SadaNews - בשדות חקלאיים מודרניים, מרססים חומרי הדברה כדי להילחם בצמחים לא רצויים, כך שהיבולים יגדלו באופן סדיר. אך מאחורי האיזון الظהרי הזה, מחקרי חדשות חושפים סיפור יותר מורכב, גיבורו יצור קטן שמשחק תפקיד מרכזי בביטחון המזון שלנו, זהו דבורי דבש.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת "ג'ורנל אוף אקספרימנטל ביולוגי" (Journal of Experimental Biology) הדגיש את השפעה הבלתי צפויה של אחד מחומרי ההדברה הידועים בעולם, הגליפוסאט, שאינו הורג את הדבורים ישירות, אך משפיע על הפונקציות החיוניות שלהן ברמה עמוקה יותר: המוח וההתנהגות.

הגליפוסאט נחשב במשך זמן רב לבטוח יחסית לחרקים, מכיוון שהוא מכוון למערכת חיוניות הנמצאת בצמחים ואין לה חיות. אך ההנחה הזו מתחילה להישבר בהדרגה.

פעילות הדבורים

ניסויים חדשים, חשפו החוקרים את דבורי הדבש למינונים שאינם קטלניים של חומר ההדברה הזה, ולאחר מכן עקבו אחר התנהגויות היום-יום שלהן. התוצאה הייתה ירידה בפעילות האיסוף של מזון בשיעור של כ-13% תוך מספר ימים בלבד.

למרות שפרספקטיבה זו עשויה להיראות מצומצמת, במובן של הכוורת כולה זה אומר ירידה בזרימת המזון, והפרעה באיזון של המערכת החברתית המדויקת שעליה מתבססת חייה של הדבורה.

העניין אינו נפסק בהתנהגות החיצונית. בבדיקת מוח הדבורים, גילו המדענים שינויים בכימיה של מערכת העצבים, במיוחד ברכיבים המוכרים כי הם משחקים תפקיד קרדינלי בארגון התנועה, ההנעה והתגובה לפרסים.

בין רכיבים אלו, בלטו שינויים ברמות "התרמין", ורכיבים נוספים כמו "אוקטופמין", דבר שמצביע על כך שהגליפוסאט עשוי לשנות את ההודעות העצביות הקשורות לחיפוש מזון והחלטות.

שאלה מהותית

תוצאות אלו מעמידות שאלה מהותית מחדש בהערכת רעילות של חומרים כימיים: האם מספיק שהם לא הורגים את הפונדקאי כדי להיחשב לבטוחים? במקרה של דבורים, נראה כי התשובה היא לא.

יצורים חברתיים כמו דבורי הדבש תולים בתיאום מדויק בין חבריהם, וכל שיבוש קטן בהתנהגות של מספר פועלות עשוי להתרבות ולהשפיע על היעילות של הכוורת כולה, מאיסוף המאבק עד להאבקה של צמחים, ועד לייצור המזון התלוי באדם עצמו.

נושא זה מקבל חשיבות כפולה אם נשים אותו בהקשר של הירידה העולמית במספר המאביקים, שאחראיים גם לרבים מהצמחים שאנו אוכלים, מה שמסכן את הביטחון המזוני שלנו ישירות. דבורי הדבש מתמודדות כבר עם לחצים מרובים, מאובדן בתי גידול ועד מחלות ופתוגנים, ועכשיו מתווספות לכך השפעות חמקניות של חומרים כימיים בשימוש נפוץ.

מקור: אתרים מקוונים