חוב ציבורי: האם ממשלת פלסטין הפרה את החוק החדש בנוגע להגבלת החובות?

מיוחד סדנביז: הנשיא מחמוד עבאס השיק צו חוק رقم 20 לשנת 2025, הקובע שינויים מהותיים בחוק החוב הציבורי رقم 24 לשנת 2005, בצעד שמטרתו לארגן את מדיניות ההלוואות הממשלתיות ולנהל את החוב הציבורי כך שיתאים למצב הכלכלי הנוכחי.

חוק שממשלת פלסטין שאפה אליו

צעד זה שננקט בשנה שעברה נבע מהמלצה של משרד ראש הממשלה ששאף לבצע שינויים בחוק החוב הציבורי, כאשר אחד השינויים הבולטים היה הגדרה מחדש של חוב ציבורי כך שיהיה מקיף ומדויק יותר, כך שהוא יכלול את כל ההתחייבויות הממשלתיות הישירות ולא הישירות, הפנימיות והחיצוניות, שעל הממשלה לשלם במועדי הפירעון שלה.

בנוסף, החוק הכניס רעיונות פיננסיים חדשים, כמו "תקרת ההלוואות השנתיות" כדי לקבוע את גובה החובות המיועדים למימון הגירעון התקציבי או למהלך של ארגון החוב הקיים, ו"תוכנית הפירעון" שמסדירה את אופן רישום הכספים בהתאם למועדי הפירעון, בצד החלפת המושג "קרן ההחזרים" ב"חשבון ההחזרים" שמייצג מוקד מרכזי בשינויים החדשים.

בין הסעיפים הבולטים בהחלטה ניתן למצוא קביעת תקרת החוב הציבורי כך שלא תעלה על 80% מהתוצר המקומי הגולמי במחירים הנוכחיים של השנה האחרונה שעבורה קיימות הנתונים. תקרה זו נתפסת ככלי פיקוח למניעת התפשטות החוב ולשמירה על יציבות פיננסית על רקע הלחצים הכלכליים שהתקציב הפלסטיני נתון להם. האם ממשלת פלסטין אכן מחויבת למה שנקבע בשינויים החוקיים שלמענה היא עצמה הידקה?

מספרי החוב מפתיעים 

נתונים ממשרד האוצר והמתכנן, עליהם עיין "סדנביז", מצביעים על כך שגודל החובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות הלאומית עד לסוף ינואר האחרון (כלומר לאחר תום החודש הראשון של שנת 2026) הגיע ל-47.7 מיליארד שקל, שהם כ-15 מיליארד דולר, בעוד שהתוצר המקומי הגולמי בסוף שנת 2025 במחירים הנוכחיים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד על כ-17.1 מיליארד דולר, כלומר שהחוב הציבורי הגיע לרמה של לא פחות מ-87% ביחס לתוצר המקומי הגולמי במחירים הנוכחיים (מבלי לקחת בחשבון את גובה ההלוואות והקדמות במהלך חודשים פברואר ומרץ, דבר שצפוי להעלות את שיעור החוב). עם זאת, כמה בעלי תפקידים בממשלה认为ים שהחוב הציבורי לא הגיע לרמה זו, בטענה שהחוב המגיע לקרן הפנסיה ולכמה קופות הוא חוב הממתין להסדרה ולא חוב מוחלט. (עם זאת, יש לציין שחובות אלה מצטברים במשך שנים רבות).

איך מחשבים את החוב ביחס לתוצר המקומי?

ד"ר אחמד חליד, פרופסור למשפט ציבורי באוניברסיטת ביר זית, אומר ל"סדנביז" שהשינויים בחוק החדש קבעו את גובה החוב שיש להימנע מלהעפיל עליו, 80% מהתוצר המקומי הגולמי במחירים הנוכחיים בשנה האחרונה שיש עליה נתונים, כלומר שהשנה שבה מחושבת התוצר המקומי היא אותה שנה שבה מתקבל הקרקע או זו שאחריה.

הוא מוסיף: "למשל, אם מתבקשת הלוואה בשנת 2026, יש לספק את הנתונים הנוגעים לתוצר המקומי במחירים הנוכחיים של שנת 2025", ומציין כי על פי החוק אין לאפשר לחוב הציבורי לעלות בכל שנה על 80% מהתוצר המקומי הגולמי במחירים הנוכחיים.

מנגד, הכלכלן ד"ר סעיד צברי אומר: "שאלת התחייבות הממשלה בחוק החוב הציבורי צריכה להיקרא היום לאור השינוי האחרון בחוק, שהרחיב את ההגדרה של החוב הציבורי כך שיכלול לא רק הלוואות ישירות, אלא גם התחייבויות ממשלתיות שונות שלא שולמו, כמו תשלומי שכר לעובדים, ואת התחייבויות מימון לפנסיה וגורמים אחרים, עם קביעת תקרה חוקית גבוהה יותר לחוב של 80% מהתוצר המקומי הגולמי".

אין מרווח תמרון פיננסי

הוא מוסיף: "אם נתחשב רק במספרים הרשמיים המסורתיים, החוב הישיר נראה בגבולות בטוחים יחסית, שכן הוא נוגע לכ-15 עד 16 מיליארד שקל בלבד. אך קריאה זו כבר אינה מספיקה, מפני שהיא אינה משקפת את ההגדרה המקיפה המופיעה בחוק עצמו. אם ניקח בחשבון את התמונה הכוללת של ההתחייבויות הממשלתיות, בהתבסס על ההערכות המתקיימות עד סוף ינואר 2026, אנו מדברים על כ-47.7 מיליארד שקל, מחולקים בין 10.7 מיליארד שקל הלוואות מקומיות, 4.2 מיליארד שקל הלוואות חיצוניות, 7.9 מיליארד שקל כספים המגיעים לעובדים, 8.2 מיליארד שקל כספים המגיעים למגזר הפרטי, ו-16.7 מיליארד שקל חובות לקרן הפנסיה ולגורמים אחרים".

בהשוואת מספר זה עם תוצר מקומי המסתכם בין 17 ל-20 מיליארד דולר ובשער חליפין המגיע לכ-3.15 שקל לדולר, התוצר המקומי נמצא בערך בין 53 ל-63 מיליארד שקל. לפיכך, שיעור החוב ביחס לתוצר נע בין 76% ל-89%, עם ממוצע המתקרב ל-80% עד 85%.

צברי מציין כי מספרים אלה מצביעים על כך שאין עוד אפשרות לדבר על מרווח תמרון נוח, אלא על מצב פיננסי רגיש מאוד. חישוב זה שם אותנו למעשה בגבולות התקרה החוקית, ומעלה שאלה רצינית על אם אנו עדיין בטווח החוקי אם חישוב החוב נלקח בהתאם להגדרה הנרחבת שאושרה בחוק.

הסיכון טמון בטבע החוב ובשימושים שלו

כלכלית, מציין ד"ר צברי כי הסיכון לא טמון רק בהעלאת המספר, אלא בטבע החוב ובשימושיו. חלק גדול מההתחייבויות הללו נוגע למימון הוצאות שוטפות ולא להשקעות ייצרניות, מה שאומר שהחוב לא יוצר צמיחה כלכלית מספקת כדי לכסותו. כמו כן, הצטברות החובות מפעילה לחץ על המגזר הפרטי, מגבילה את הנזילות, ומחלישה את היכולת להשקיע וליצור, בעוד שהיא מגדילה את ההסתמכות על הלוואות פנימיות, מה שמגביר את חשיפת המערכת הבנקאית לממשלתית.

המציאות קשה ורגישה יותר

הוא מפרט כי הממשלה עשויה להיראות מחויבת פורמלית אם נסתפק במספר הרזה הרשמי, אבל לפי הקריאה המשפטית והכלכלית הרחבה יותר, המציאות קשה ורגישה הרבה יותר. החוק הרחיב את ההגדרה של החוב, אבל לאור היישום, התוצאות מראות שאנו כמעט בעמודות הגבול שלו, ובשום פנים ואופן לא מדובר בטלפון ריק בלבד, אלא בשאיפה הכספית שבה מדובר.

הוא מוסיף: "האחרי האותנטי אינו אינו חובתי אלא מבני ביסודו, והוא מחייב עדכון של מסלול אוצר המזון, חיזוק ההכנסות, ויסוד ההוצאות, והכוונת ההלוואות לעבר השקעה יצרנית במקום למימון הגירעון השוטף", ומציין כי ההשתמשות בהלוואות ישירות או לא ישירות למימון הוצאות שוטפות משקפת עיקום במבנה הכלכלי של הממשלתית.

העלייה בחוב הציבורי הייתה צפויה

-הנחיות היסטוריות מרכזיות בין המבנה של ההכנסות למבנה של ההוצאות לאורך שנים רבות מימי הממשלה הפלסטינית, דבר שיצר פער כלכלי שבו עומדות ההלוואות והחובות.

-המשבר הפיננסי שתקף את התקציב הכללי שהחל לצוף על פני השטח בצורה ברורה משנת 2021, אחת מתוצאתיו היא תשלום חלק משכר עובדי המגזר הציבורי, مما יידרש לצור את החובות האלה, עם הצטברות החובות במגזר הפרטי.

-חוסר בביצוע הסדרים בזמן מוקדם ואין פתרונות בנוגע להעברת קרן הפנסיה והפנסיות, مما החריף את החובות.

-המשבר הכלכלי הציבורי לאחר ה-7 באוקטובר 2023, שהכניס את התקציב הכללי לתוך משבר עמוק, שהוביל להצטברות החובות ולתהליכי ממשלתיות לפיתוח בנקאות והנחות בנקאיות, מלבד הצטברות הבטרות בעבור העובדים והמגזר הפרטי, וקופות שונות.

-הכיוון אל מימון חובות, במיוחד לאחר שישראל החזיקה בהכנסות כלליות מאז חודש 5/2025, דבר שהגביר את החובות וההתחייבויות.

עקוב אחרי החדשות האחרונות של צדא דרך Google News

עקוב אחרי צדא ניוז דרך הרשתות החברתיות