57% מהנכסים החיצוניים של הכלכלה הפלסטינית הם במזומן ובפיקדונות

סדה ניוז - 10,720 מיליון דולר יתרת השקעה נטו בסוף הרבעון הרביעי של שנת 2025

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית ורשות הנכסים הפלסטינית פרסמו את התוצאות הראשוניות של מצב ההשקעות והחובות החיצוניים בפלסטין כפי שהיו בסוף הרבעון הרביעי של 2025, במסגרת הפרסום התקופתי על מצב ההשקעות והסטטיסטיקות של החובות החיצוניים, שמהווה המשך למאמצים המשותפים של שני הגופים. 

תוצאות אלו מצביעות על כך שהת disparity בין יתרות השקעות הכלכלה הפלסטינית המושקעות מחוץ לפלסטין לבין יתרות ההשקעות הזרות המושקעות בכלכלה הפלסטינית (נכסים חיצוניים – התחייבויות זרות) עדיין גדול, והגיע לערך של 10,720 מיליון דולר אמריקאי.

57% מסך יתרות הנכסים החיצוניים של הכלכלה הפלסטינית הם במזומן ובפיקדונות בסוף הרבעון הרביעי של 2025, וזוהי בשל חוסר במטבע לאומי פלסטיני. כמו כן, חובות ישראל מכספים להעברות עלו בכ-18% לעומת הרבעון הקודם.

במסגרת זו, תוצאות אלו מצביעות על כך שסך יתרות הנכסים של הכלכלה הפלסטינית המושקעים בחוץ הגיע ל-17,358 מיליון דולר אמריקאי, מחולקות בין השקעה זרה ישירה בשיעור של 2%, השקעות בתיק בשיעור של 10%, השקעות אחרות בשיעור של 77% (בעיקר במזומן ובפיקדונות) ונכסים רזרביים בשיעור של 11%. 

75% מסך יתרות ההתחייבויות הזרות (חובות) על הכלכלה הפלסטינית בסוף הרבעון הרביעי של 2025 הם השקעה זרה ישירה

מנגד, סך יתרות ההתחייבויות הזרות (חובות) על הכלכלה הפלסטינית (יתרות לא תושבים המושקעות בפלסטין) הגיעו לכ-6,638 מיליון דולר אמריקאי, והתחלקו בין השקעה זרה ישירה בשיעור של 57% (ובעיקר בבנקים ובחברות ביטוח ובחברות תקשורת בבעלות לא תושבים, וכן בבניינים בבעלות משפחות לא תושבים, כאשר ערכם הגיע ל-3,770 מיליון דולר אמריקאי), השקעות בתיק בשיעור של 11%, והשקעות אחרות (בעיקר הלוואות ופיקדונות מחוץ) בשיעור של כ-32%. 

יתרת החוב החיצוני הממשלתית התייצבה על כ-1.3 מיליארד דולר אמריקאי בסוף הרבעון הרביעי של 2025
התוצאות הראשוניות הצביעו על כך שסך יתרת החוב החיצוני על המגזר הכלכלי הפלסטיני עומדת על כ-2,125 מיליון דולר אמריקאי בסוף הרבעון הרביעי של 2025, ירידה בשיעור של 2% בהשוואה לרבעון הקודם. הם התחלקו בין חוב למגזר הממשלתי בשיעור של 64% (לטובת מוסדות פיננסיים זרים ערביים ובינלאומיים, החשובים שבהם קרן אל-אקצא, הבנק הקטרי הלאומי והבנק העולמי), ולמגזר הבנקים בשיעור של 33% (פיקדונות לא תושבים בבנקים הפועלים בפלסטין), והמגזר האחרים (חברות פיננסיות לא בנקאיות, חברות לא פיננסיות, גופים פרטיים ומטופלים) בשיעור של 2%, והלוואות בין חברות בנות בשיעור של פחות מ-1%.    

יש לציין כי מצב ההשקעות הבינלאומיות מהווה רשומה ליתרות ההשקעות של התושבים בפלסטין (יחידים, חברות וממשלה) המושקעות בחוץ תחת הכינוי (נכסים) מצד אחד, ויתרות ההשקעות הממוקמות בתושבים מחוץ לפלסטין (יחידים, חברות וממשלות) המושקעות בפלסטין תחת הכינוי (חובות) מצד שני.   נכסים וחובות אלו (בהתבסס על "המדריך להכנת מאזן התשלומים" מהדורה חמישית שפורסמה על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1993)     מחולקים להשקעה ישירה (השקעה ב-10% ומעלה מהון של מוסד לא תושב), השקעות בתיק (השקעה בפחות מ-10% מהון של מוסד לא תושב בנוסף להשקעות באגרות חוב), והשקעות אחרות (יתרות אשראי סחר, הלוואות, מזומן ופיקדונות, וכל נכסים או חובות אחרים), בנוסף לנכסים רזרביים המוגדרים כנכסים שמחזיקות הבנקים המרכזיים/רשויות פיננסיות לצורך טיפול באי-סדרים במאזן התשלומים, והנכסים הללו נחשבים רק מצידם של הנכסים. 

בנוגע לחוב החיצוני, הוא מהווה רשומה ליתרות החוב המגיעות מהמגזר הכלכלי הפלסטיני למוסדות לא תושבים, כולל הלוואות מהלא תושבים ופקדונות לא תושבים המיועדים למגזר הפיננסי בפלסטין, ואגרות חוב פלסטיניות הנרכשות על ידי לא תושבים, ועסקאות חוב שמתבצעות בין חברות לא תושבים לבין חברות בת ופיליות בפלסטין, וכל התחייבות אחרת על הכלכלה הפלסטינית שאינה הוזכרה.   נתוני החוב החיצוני נלקחים מצידם של התחייבויות במסגרת המידע על מצב ההשקעות הבינלאומיות (סעיפי חוב), בהתבסס על מדריך הסטטיסטיקות של החובות החיצוניים שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 2003, והתואם עם מדריך מאזן התשלומים מהדורה החמישית.