הנפקת האגח... פער בין ציפיות הממשלה לבין ראיית המערכת הבנקאית

מיוחד סאדא ניוז: התגודדות לא פסקה מאז שהוכרז בחודש שעבר על הנפקת החלטת חוק מס' (20) לשנת 2025 המתוקן את חוק החוב הציבורי מס' (24) לשנת 2005. ישנם תומכים ונגדנים לתנאים המופיעים בחוק הזה, אך רעיון הנפקת אגחים על ידי הממשלה, מה שמאפשר לה לנהל את החוב הציבורי, נותר מקור לסכסוך אמיתי בין ציפיות הממשלה מצד אחד, הרואה בכך הזדמנות לניהול החוב המצטבר בעקבות המשברים הפיננסיים, ובין המבט של המערכת הבנקאית, הרואה את "הנפקת האגח" בשלב הזה כעניין ממשלתי שלא נוגע לה.

מקורות ממשלתיים כבר הודיעו מוקדם יותר שהמשרד האוצר לומד על הנפקת אגחים שמיועדים למגזר הפרטי ולעובדי המגזר הציבורי, לאחר שכשלו הניסיונות הקודמים עם הבנקים הפועלים בשוק המקומי לרכוש אותם. לפי המקורות הללו, אחד מההצעות המתקיימות היא שהמשרד האוצר ימכור את האגחים לעובדים הציבוריים המעוניינים במהלך הזה, בתמורה לחובותיהם הכספיים כלפי הממשלה, אשר מייצגים את מה שנותר מעבודותיהם החודשיות מאז נובמבר 2021.

כמו כן, המשרד יציע את האגחים למגזר הפרטי, ובפרט לחברות המעוניינות להשקיע בכלי החוב הממשלתיים, והאגח יהיה הראשון מסוגו בשוק הפלסטיני.

על אף שהנפקת האגחים עדיין נותרה רעיון שנלמד, כפי שהצהיר הכלכלן המומחה מאיד עפנה לסאדא ניוז, הוא אישר שהוטלה חברה ירדנית לחקור את הנושא ממגוון היבטים, בתוך ערפל לגבי האפשרות לבצע זאת בקרוב.

ואף שהוא מסביר את מהות האגח הממשלתי, מציין הכלכלן ד"ר סעיד צברי לסאדא ניוז כי זהו כלי חוב שבו פונה הממשלה כדי להלוות כספים מאנשים ומוסדות בתמורה לריבית מוגדרת ועם מועד פדיון ברור.

הוא הוסיף: "ממשלות מנפיקות אגחים כדי לממן את הגירעון הפיננסי או לבצע פרויקטים פיתוחיים או לגוון את מקורות המימון הרחק מהלואות חוץ. כמו כן נעשה שימוש באגחים לניהול הנזילות בשוק ולחזק את היכולת לכסות את ההתחייבויות מבלי להיעזר בהשאלה ישירה לחזור על עצמה."

לגבי האם המצב הפלסטיני הנוכחי מתאים להנפקת אגחים ממשלתיים, אומר סעיד: "הסביבה הפלסטינית נתקלת באתגרים שהופכים את הנפקת האגחים לתהליך מורכב; העיקרי שבהם הוא חוסר ריבונות מוניטרית, ההשתעשעות בשקל, והגברת הסיכונים הפוליטיים והפיננסיים."

הוא מוסיף: "על אף שיש מערכת בנקאית חזקה, גובה החוב המקומי והגירעון המתמשך מפחיתים את האטרקטיביות של האגחים עבור המשקיעים. לכן, התנאים הנוכחיים אינם מתאימים להנפקות נרחבות, אלא אם כן הם מיועדים לפרויקטים ספציפיים עם ערבויות חיצוניות שמפחיתות את הסיכונים ומבטיחות את האמון."

בנוגע לפרשנותו לשאיפה של רשות הניקוד שלא להנפיק את האגחים במקרה שיתבצעו, ציין סעיד כי عدم ההנפקה של רשות הניקוד באגחים משמעה שהיא לא תחשב נכסים נזילים שהבנקים יוכלו להמירם להון במהירות בעת הצורך.

והוא המשיך: "זה מותיר את הבנקים מול סיכון גבוה ללא (רוכש סופי) שיתמוך בהם, מה שמפחית את רצונם להשתלט. ובכך נושאת הקשר בין הממשלה למשקיע את כל הסיכונים מבלי צורך התערבות רגולטורית שתפחית את הסיכון, דבר שמגביל את האפשרות להצלחת הנפקת אגחים ממשלתיים בתנאים הנוכחיים."

והכלכלן מוחמד סלאמה תמה בראיון עם סאדא ניוז כיצד ניתן להנפיק את החלטת החוק לגבי החוב הציבורי מבלי לשאול את רשות הניקוד, ושאל: "מדוע מונעים אותה או מפייבים אותה? איך אפשר שהמדיניות הפיננסית מתפקדת מבלי לתאם עם המדיניות המוניטרית?"

הוא הוסיף: "רשות הניקוד פועלת כבנק המרכז, ותפקידה אינו מוגבל לפיקוח אלא היא הגוף שצפוי להנפיק את האגחים מטעם הממשלה והיא זו שמחליטה על התשואה ומנהלת את המכרז ואחראית על חקר האפשרויות."

שאלה ששאלה סאדא ניוז לסגן מנהל רשות הניקוד מוחמד מנצורה לגבי תפקידה של רשות הניקוד במקרה שהממשלה תנקוט בנפקת אגחים, הוא אישר שתפקידה של רשות הניקוד הוגדר בלעדית בהצגת כמה הצעות על טיוטת חוק החוב הציבורי החדש לאחר שהועלתה לנשיא מחמוד עבאס. הוא ציין כי רשות הניקוד ביקשה לערוך שינויים בגובה החוב הציבורי כדי שיעלה מ-40% לעומת התוצר המקומי הגולמי ל-80%, בנוסף להגדיר מהו החוב הציבורי שיוסיף את כל ההתחייבויות שהזמינות על הרשות הלאומית, כמו כן יצירת חשבון של הוצאות החוב.

בנוגע לאפשרות שרשות הניקוד תהיה שותפה לנושא הנפקת האגחים במקרה שתהיה הנפקה על ידי הממשלה, הוא אמר: "הנפקת האגחים היא עניין שמסור לממשלה ולא נהיה חלק מתהליכי הנפקתם בעתיד."

לפי נתונים בנקאיים, גובה ההקלות שניתנו בפלסטין בסוף המחצית הראשונה של השנה הנוכחית הגיע לכ-11.6 מיליארד דולר, מתוכם כ-3.3 מיליארד דולר הקלות למגזר הציבורי, דבר שמדגיש המפקחים שהוא הגבול המרבי שניתן להעניק לממשלה בעקבות צעדים זהירות שנועדו להגן על כספי המפקידים.

ועפ"י נתונים חדישים מטעם משרד האוצר, החובות המצטברים על הממשלה כלפי עובדים במגזר הציבורי הגיעו בסוף ספטמבר האחרון ל-6.6 מיליארד שקל, בעוד שסך החוב הציבורי והעיכובים חצה את רף ה-(47) מיליארד שקל, בתוך משבר כלכלי קשה שסובלת ממנו הרשות הלאומית תחת החזקת ישראל בכ-13 מיליארד שקל מכספי ההפקדה המהווים 68% מסך ההכנסות הציבוריות.