חוק המסחר האלקטרוני בפלסטין נכנס לתוקף בקרוב.. הגנה לצרכן ולסוחר

מיוחד לכלכלה סדנאוס - במסגרת החוק הפלסטיני הראשון שכולל הסדרה למסחר האלקטרוני, הודיעה משרד הכלכלה הלאומי על קרוב לפרסום חוק המסחר האלקטרוני ב"דין-רבים הרשמי", לאחר שהנשיא מחמוד עבאס אישר אותו לאחרונה. החוק נועד להגיב לשינויים הדיגיטליים המהירים בעדות פלסטין, במיוחד לאחר מגפת הקורונה, שהובילה לצמיחה שלא נראתה כמוה במסחר האלקטרוני, ולהופעת אתגרים משפטיים וכלכליים שמחייבים הסדרה מדויקת של המגזר החיוני הזה.

אף על פי שהאישור הנשיאותי התקבל, הצביע רשלד יוסף שאואר, אחראי למדיניות ולתכנון במשרד הכלכלה, ב"כלכלה סדנאוס", על כך שהחוק עדיין זקוק למערכת מפורטת המגדירה את ההליכים הנדרשים, בראשם מנגנוני הרישום הרשמיים למסחר האלקטרוני, דבר שמדגיש את חשיבות השלב הבא להשלים את הבסיס הארגוני לחוק הזה.

המטרה של החוק החדש היא להסדיר את סביבה של המסחר האלקטרוני כך שתשמור על זכויות הצרכנים, להשגת צדק בין הסוחרים, ולבצע פיקוח על השוק מחוץ למסגרת הרשמית, מבלי להפוך נטל על החדשנות או על הצמיחה הדיגיטלית. החוק גם נחשב לצעד חשוב לקראת שילוב הכלכלה הפלסטינית במערכת הדיגיטלית העולמית, על ידי הקמת פלטפורמת רישום דיגיטלית, מתן תמריצים, וחיזוק המוצר הלאומי ברמה המקומית והבינלאומית.

תחזיות להתחלת יישום החוק בתחילת השנה הבאה

שאואר הסביר בראיון ל"כלכלה סדנאוס", שהחוק יהיה בתוקף לאחר שלושה חודשים מתאריך פרסומו, וציפה שהיישום שלו יתחיל בהדרגה בחודשים ינואר או פברואר של השנה הבאה, כלומר לאחר ארבעה עד חמישה חודשים.

הוא ציין שהחוק, למרות האישור שניתן לו, עדיין זקוק למערכת מפורטת המגדירה את ההליכים הנדרשים, כמו מנגנוני הרישום הרשמיים למסחר האלקטרוני.

הוא הסביר שמשרד הכלכלה הלאומי, בשיתוף עם משרד התקשורת והכלכלה הדיגיטלית, החל לעבוד על הכנת החוק מאז שנת 2021, לאחר מגפת הקורונה, כתוצאה מצמיחת המסחר האלקטרוני והגברת התלונות שהתקבלו במשרד מצרכנים וסוחרים כאחד. נצפו מספר צרכנים שציינו כי הסחורות שהגיעו להם לא תואמות את המפרט המוצהר, או שהם נתקלו בבעיות בהחזר, או שהמוצרים היו מסוכנים. מצד שני, כמה סוחרים הביעו את מורת רוחם מהפצת המסחר האלקטרוני ללא התחייבויות ברורות מהעוסקים במקצוע, תוך שלחלקם מוטלות התחייבויות תפעוליות ומסוייות.

שאואר אישר שהחוק, שכולל 28 סעיפים חוקיים, נועד לשמור על זכויות הצרכנים מצד אחד, וסוחרים מצד שני, ולמדינה מצד שלישי.

האם החוק מטיל מיסים על העוסקים במסחר האלקטרוני?

בנוגע להטלת מיסים, הוסיף שאואר שהחוק אינו כולל נוסח מפורש בנושא זה, והצביע על כך שהחוקים האחרים כמו חוק המע"מ וחוק מס הכנסה עוסקים בנושאים הללו.

והוסיף שהמה שחל על המסחר המסורתי אמור להיות תקף גם על המסחר האלקטרוני, והדגיש שהמטרה העיקרית של החוק היא להגן על זכויות הצרכן ולהשיג צדק בין הסוחרים, ולא לדחוק את המסחר האלקטרוני, אלא להסדיר אותו.

הוא ציין שהחוק מחייב את העוסקים במסחר האלקטרוני להירשם דרך פלטפורמה דיגיטלית לפיקוח על הפעולות מחוץ לשוק הרשמי, עם מתן זמן לתיקון המצב לעוסקים הלא רשמים, עם אפשרות לרדוף אחרי אלו שאינם עומדים בדרישות החוקיות.

הוא הסביר שהפלטפורמה מאפשרת לחברות המנוסרות במשרד הכלכלה להשלמת פעולות רישום דיגיטלי אם הן רוצות, והיא פותחת פתח לעוסקים דרך אתרי הרשתות החברתיות לרשום את עסקיהם באופן רשמי.

איזו דרך הפלטפורמה הדיגיטלית תספק גם הזדמנויות להכשרה והכנה, יחד עם מתן תמריצים, כמו עידוד השימוש בה לקידום המוצר הלאומי בתוך פלסטין ומחוצה לה.

אין הערכות רשמיות מדויקות לגבי גודל המסחר האלקטרוני בפלסטין

ולגבי הגודל של המסחר האלקטרוני בפלסטין, אישר שאואר שאין הערכות רשמיות מדויקות בנושא זה. ואילו ביחס להטלת מיסים על חברות גדולות כמו "פייסבוק" ואחרות, המרוויחות מיליוני דולרים מהשוק הפלסטיני, הבהיר שהחוק לא עוסק בנושא זה, בעוד משרד התקשורת והכלכלה הדיגיטלית עובד על הכנת חוק מיוחד לכך.

מחקר שפורסם על ידי מכון מחקרי המדיניות הכלכליות הפלסטיני "מס" ציין שמדובר גודל המסחר האלקטרוני בעולם הגיע ל-25.6 טריליון דולר בשנת 2018, שהשוותה ל-30% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי, לפי הערכות של כנס האומות המאוחדות למסחר ופיתוח (אונקטד). פריחה זו יצרה אתגרים גדולים עבור המערכות המס רכוש הגורמות להסתמך על המסחר במוצרים פיזיים הניתנים למעקב, והציבה אתגרים כפולים לממשלות ברוב המדינות.

המחקר הצביע על כך שהאתגרים האלה מתייחסים לשמירה על הכנסות הממשלות ממסים מצד אחד, ולא לחסום את הצמיחה של השוק האלקטרוני והפיתוח הקשור לטכנולוגיות המידע ולכלכלה הדיגיטלית מצד שני, תוך קריאה לקבוע מדיניות מס ייחודית למסחר האלקטרוני המהווה איזון בין המטרות הפיננסיות והכלכליות, שזה נחשב לנושא מרכזי במדינות מפותחות ומדינות מתפתחות כאחד.

כמו כן, המחקר הצביע על התרחבות של המסחר האלקטרוני בפלסטין בשנים האחרונות, שמשתקפת בצמיחה הגדולה במספר החבילות המיילים שהגיעו מחו"ל דרך הדואר הפלסטיני, שהן עוברות 900 אלף פריטי דואר במהלך שנת 2019, גידול של 44% מהשנה הקודמת. נתוני סקר טכנולוגיות המידע והתקשורת בפלסטין לשנת 2019, שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, אישרו כי 8.1% מהאנשים (18 שנים ומעלה) רכשו מוצרים או שירותים דרך האינטרנט, בעוד הנתונים של "אונקטד" הראו שהאחוז של הקונים דרך האינטרנט (15 שנים ומעלה) בפלסטין עמד על 8% מסך כל משתמשי האינטרנט בשנת 2017, ו-4% מכלל האוכלוסייה.

והמסחר האלקטרוני בפלסטין חווה עלייה ניכרת במהלך מגפת הקורונה, כתוצאה ממצב החירום והצעדים הממשלתיים שצמצמו את התנועה בין אזורים, מה שהניע מספר גדל של צרכנים לרכוש את צורכיהם דרך אתרי הקניות האלקטרוניים המקומיים והעולמיים, שהמספר שלהם גבר באופן ניכר בתקופה הזו.