תשלום אלקטרוני מפחית את העמלות של סוחרי הכסף בעזה

כלכלה סעדה- כשמטיילים בשווקים של רצועת עזה בימים אלה, שומעים יותר מידי פעמים את השאלה "האם יש לך מכירה באפליקציה?" על לשונות הקונים, לאור המשבר החריף בכסף המזומן שסובל ממנו האזור המוקף מאז ההתקפה הישראלית ב-7 באוקטובר 2023.

עזתים שיגעו על ידי רעב מחפשים חנויות שמציעות מכירות המאפשרות לקנות באמצעות תשלום אלקטרוני דרך האפליקציה הבנקאית על מכשירי הטלפון הניידים, על מנת לעבור את משבר הכסף המזומן, אשר פיתה סוחרים לעסוק בריבית ולגבות אחוזים מופקעים על מנת להמיר את המזומן.

משבר זה התגלה עם השבועות הראשונים של הלחימה כאשר הכיבוש מנע הכנסת כסף מזומן לבנקים ולשווקים, והפך למסוכן יותר, מה שפוגע בפרטי חיי היום יום של כ-2.3 מיליון פלסטינים בעקבות החמרת הכיבוש של המצור וסגירת המעברים ומניעת הכנסת סיוע הומניטרי ומגוון סוגי סחורות וצרכים ב-2 במרץ.

האפליקציה הבנקאית

בשוק חדש ברחוב הניצחון המרכזי בעיר עזה עמד מוכר מעל שולחן ברזל ומשווק למכור מיכלים של שמן בישול ורנג תוך תשלום דרך האפליקציה הבנקאית.

המוכר קרא למתהלכים והשוהים בשוק "שמור את הכסף בכיסך ובוא תשלם באפליקציה", וזוהי דרך שיווק מועילה למשוך לקוחות בשווקים של עזה בתקופה הזו, כי הכסף המזומן נדיר, והמחירים כפולים וגבוהים.

סוחרים ומוכרים מעלים אחוז נוסף על מחירי הסחורות והצרכים שהם מציעים למכירה דרך תשלום באפליקציה הבנקאית, הנע בין 10 ל-30%, ולמרות זאת זה מקבל פופולריות בהתחשב שהאחוז הזה נמוך יותר מהפנייה לאלו שעזתים מכנים "סוחרי העמלות" כדי להשיג את הכסף לקנייה במזומן.

נתונים שפורסמו על ידי מרכז הסטטיסטיקה הפלסטיני על מחירי סחורות עיקריות שהמשפחות בעזה נדרשות להם:

והמחירים חסרי תקדים הללו מחילים על מגוון סוגי סחורות וצרכים.

מלחמה כלכלית

הכלכלן אברהים אבו קמר אומר "שזו מלחמה כלכלית לצד המלחמה הצבאית", וממקם זאת בהקשר של תוכנית הכיבוש להיגרש, שלא יכולה להתממש בצל יציבות כלכלית, ולכן הכיבוש מבצע להרבות משברים רבים ומורכבים, כדי להצר את הצעדים הכלכליים של האוכלוסייה דרך בעיות מזומן ורעב, ומונע הכנסת סיוע הומניטרי וסחורות.

לפי הכלכלן, בנוסף בהטלת מגבלות מחמירות על כניסת כסף מזומן לרצועה, הכיבוש מעסיק מספר מוגבל של סוחרים בעזה הפועלים בהוראות ישירות ממנו, כדי לתכנן את תוכניתו, וכלול בהוצאת חלקים מהמטבע השקלים משימוש, כדי לייבש את המזומן בשווקים, והמשבר הלך והחמיר עם הוצאת האמון מהשקל של 10 שקלים החזקים, ונדחות מהסחר בהם, ונעלמו לחלוטין לפני מספר חודשים, והקטנה מהשימוש בשטרות ה-20 שקלים, והגבלת המסחר באותם שטרות ישנים, ואין להם תחליף.

אבו קמר מעריך שזה גרם להוצאת כ-40% מהכסף המזומן הזמין בקטע מזה משימוש, וזה מה שסיפק הזדמנות לסוחרי המזומן להעלות "את האחוז של העמלות" مقابل המרת משכורות העובדים או העברות זרות שמגיעות כמובן סיוע מאנשים או גופים.

והאחוז של השגת המזומן הגיע ליותר מ-50% לפני שעבר לירידה בימים האחרונים לכ-37%, בעקבות הרשות של הכיבוש להכניס סיוע וסחורות, אם כי בכמויות זעומות, כדי להקל את הלחצים הבין לאומיים שיצרה התמונות של רעב חריף.

אבו קמר מציין שהכניסות של סיוע, והרשות של הכיבוש לסוחרי עזה לשלם את מחיר הסחורות באופן אלקטרוני, סייעו למכירת סחר בשווקים באמצעות האפליקציה הבנקאית, והובילה להפחתת הצורך בסוחרי המזומן وبالتالي להפחתת אחוז העמלות.

יתרונות ואתגרים

לפני תחילת הלחימה הייתה תשלום אלקטרוני נדיר בעזה, אך -לפי אבו קמר- הפך היום "לאופציה הכרחית", והוא מציין שהכיבוש השיג שני מטרות חשובות במלחמתו הכלכלית, ולאחר ששאף את כיסי האזרחים וחסכונותיהם עם משבר המזומן והמחירים המוגזמים, מתיר כעת לסוחרים לשלם באופן אלקטרוני לא כדי להקל את הלחץ אלא בהקשר של "המצור הכלכלי", המאפשר לו להטיל פיקוח מחמיר על התנועה הפיננסית בעזה לא משנה אם היא קטנה או גדולה, ולחתוך את הדרך להגיע לכל כספים של כוחות ההתנגדות.

בעבר מעבר למטרות הכיבוש, הכלכלן סבור שהעסקה המסחרית בתשלום אלקטרוני היא דבר חיובי, המפחית את עוצמת המשבר במזומן, ותורם להפחתת המחירים, במיוחד אם תמשך זרימת הסחורות המסחריות לשווקים ותסכים הסוחרים לתשלום דרך האפליקציות הבנקאיות.

-אבל ישנם אתגרים נוספים ומכשולים המפריעים להתקדמות הרחבה יותר לכיוון השיטה הזו, סיכם אבו קמר ב:

-חוסר בתשתית מתאימה שמכילה את המודעות והתרבות הכלכלית, שהיא מוגבלת מאוד.

-חוסר במקור אינטרנט וחשמל במקומות רבים ברצועה החרבה.

-חוסר התאמה של השיטה הזו עם שירותים חיוניים כמו תחבורה.

והמומחה לעניינים כלכליים וחברתיים רמי א-זייני מסכים עם אבו קמר שזה תשלום אלקטרוני נחשב לאחת הפתרונות החשובים והמעשיים להתגבר על משבר המזומנים המזרים, כמו גם על בעיה הקשורה לכך בקשר להשחתת הנייר, ודחייה של המוכרים והסוחרים למסחר בהם.

א-זייני אומר שהרס הכיבוש של סניפי הבנקים הקיימים ברצועה, ויציאה של סניפים אחרים משימוש בשל המצור, ואי הרשות של הכיבוש להכניס מזומן מהווים, יחד עם בעיות החשמל והאינטרנט, מכשולים שכן בשום פנים ואופן לא מונעים הפצה רחבה יותר של תרבות המסחר בתשלום דרך האפליקציה הבנקאית.

וסמכות הכסף הפלסטינית (בתור הבנק המרכזי) יכולה לשחק תפקיד חשוב בפתרון משבר המזומנים, כוועדה המסדירה את המדיניות הפיננסית, דרך לקיים את תפקידה על פי החוק הפלסטיני, ולעבוד על עידוד תשלום אלקטרוני, באמצעות שיתוף פעולה עם הגופים הנוגעים בדבר, כמו מועצות העיר והחדרים העסקיים כדי לארגן את התהליך הכלכלי והפיננסי ברצועה, להקל על פתיחת חשבונות או ארנקים בנקאיים, ולהאיץ את ההכללה הפיננסית של האזרחים, בנוסף להקלת המגבלות על הפעולות והפרוצדורות הפיננסיות ברצועה, לפי א-זייני.

מקור: כלכלה סעדה + אל-ג'זירה