תשלומים דיגיטליים מפחיתים את עמלת סוחרי המזומן בעזה

כלכלה סעדה- כאשר אתה מסתובב בשווקים של רצועת עזה, בימים אלה, אתה לא שומע יותר משאלה "האם יש לך מכירה באפליקציה?" על לשונות הקונים, לאור משבר cash חמור בו סובל האזור המוקף מאז ההתקפה הישראלית ב-7 באוקטובר 2023.

עזהים שנטלטלו רעב מחפשים מקומות למכור המאפשרים רכישה באמצעות תשלומים דיגיטליים דרך האפליקציה הבנקאית על מכשירי הטלפון הניידים, לעבור את משבר המזומן, שה诱99ה סוחרים לפעול בריבית ולקבל אחוזים מופקעים על מנת להמיר את המזומן.

המשבר הזה התגלה עם השבועות הראשונים של המלחמה כשהכיבוש מנע הכנסה של מזומן לבנקים ולשווקים של האזור, והלך והחמיר, מה שפוגע בפרטי החיים היומיים של כ-2.3 מיליון פלסטינים, על רקע ההגבלה שהטיל הכיבוש וסגירת המעברים ומניעת הכנסת סיוע הומניטרי ומגוון סוגי סחורות ובסוף מרץ האחרון.

האפליקציה הבנקאית

בשוק חדש בשכונת הניצחון המרכזית בעיר עזה עמד מוכר מעל שולחן ברזל ומקדם מכירת בקבוקי שמן בישול ואורז עם תשלום דרך האפליקציה הבנקאית.

המוכר קרא לעוברים ושבים בשוק "שמור את המזומן בכיס שלך ובוא לשלם באפליקציה", והזו שיטה פרסומית מוצלחת למשוך לקוחות בשווקים של עזה בתקופה הנוכחית, שכן המזומן נדיר, והמחירים כפולים ויקרות.

סוחרים ומוכרים מעלים את אחוזי העמלות על מחירי הסחורות והסחורות שהם מציעים למכירה דרך תשלומים באפליקציה הבנקאית שנעים בין 10 ל-30%, ועדיין יש להם תנועה ועניין מכיוון שזה נמוך מהפנייה לאנשים שהעזהים מכנים "סוחרי העמלות" כדי להשיג מזומן לרכישה במזומן.

נתונים שפורסמו על ידי מרכז הסטטיסטיקה הפלסטינית עבור מחירי  הסחורות הבולטות שנדרשות למשפחות בעזה:

והמחירים הבלתי נתפסים הללו חלים על מגוון סוגי הסחורות והסחורות.

מלחמה כלכלית

הכלכלן אחמד אבו קמר אומר "זו מלחמה כלכלית לצד המלחמה הצבאית", והוא מקשר זאת לתכנון הכיבוש להפקעה, שלא יכולה להתממש בעבודה כלכלית. לכן הכיבוש פועל ליצור משברים רבים ומסובכים, לצמצם כלכלית על האוכלוסייה מבחינת בעיות המזומן ורעב, ומניעת הכנסה של סיוע הומניטרי וסחורות.

על פי הכלכלן, לאור הגבלות שהטיל על הכנסה של מזומן לאזור, הכיבוש עושה שימוש במספר מצומצם של סוחרים בעזה העוברים עם פקודות ישירות ממנו, כדי לבצע את מזימתו, והוא מקנח חלקים מהמזומן המקטנים בשוק, ועונש על חוסר האמון של עשרות ה-10 שקלים המטבע, ומכח זה הוא לא הסכים למסחר בהן, והן נעלמו לחלוטין לפני מספר חודשים, וצמצם את העסקים עם קבוצת ה-20 שקלים שתחת המזומן, והגביל את החוזים בסוגי המטבעות האחרים הלטטיים, ואין להם חלופה אחרת.

אבו קמר מעריך שזה גרם להוצאה של כ-40% מהמזומן הזמינה באזור מסחר, שהעניק הזדמנות לסוחרי המזומן להעלות את "אחוזי העמלות" בהשוואה למרת כסף. או טובות חוץ שהגיעו עם תרומות מאנשים או גופים.

האחוז להשגה למזומן הגיע ליותר מ-50% לפני שירד בימים האחרונים ל-37%, בעקבות ההגבלה שהכיבוש בא הכנסת סיוע ומטענים, גם אם בכמויות מצומצמות, להקל על הלחץ הבינלאומי שהורר את המראות על רעב חמור.

אבו קמר אומר שהכנסת סיוע, ומכירת הסוחרים בעזה לשלם על הסחורות באופן דיגיטלי, תרם לתגביר הוצאה מסחרית בשווקים באמצעות האפליקציה הבנקאית, והוביל להפחתת הצורך בסוחרי המזומן ולכן להפחתת אחוז העמלות.

יתרונות ומכשולים

לפני פרוץ המלחמה תשלומים דיגיטליים היו נדירים בעזה, אך -לפי אבו קמר- זה הפך היום ל"בחירה הכרחית", והוא אומר שהכיבוש השיג שני יעדים חשובים במלחמתו הכלכלית, ולאחר שצמצם את כיסי האזרחים והחסכונות שלהם עם משבר המזומן והרבה מחירים, הוא מאפשר כיום לסוחרים תשלום דיגיטלי לא כדי להקל אלא במסגרת "הסגר הכלכלי", המאפשר לו להטיל פיקוח קפדני על התנועה הכספית באזור לא משנה איזו גודל, ולסנן כל כספים לגורמי ההתנגדויות.

מעבר למטרות הכיבוש, הכלכלן שוקל את המסחר המזויף בתשלומים דיגיטליים לדבר חיובי, המקל על חירוף משבר המזומן, ותורם להפחתת המחירים, במיוחד אם המשך זרימת הסחורות המסחריות לשווקים והסוחרים מקבלים תשלום דרך האפליקציות הבנקאיות.

-אבל ישנם מכשולים ואתגרים המפריעים למעבר הרחב יותר של המהות הזו, מפרט זאת אבו קמר כך:

-חוסר תשתית מתאימה אשר כוללת הסברה ותרבות כלכלית, שהיא מצומצמת מאוד.

-חוסר גישה לאינטרנט וחשמל ברוב האזורים המופצצים.

-חוסר תאימות של המהות הזו עם שירותים חיוניים כמו תחבורה.

המתמחה בנושאים כלכליים וחברתיים רמי הזייאג מסכים עם אבו קמר שהתשלומים הדיגיטליים נחשבים לאחת הפתרונות החשובים והמעשיים להתגברות על משבר המזומן המזומן, וגם על משבר הקשור אליה עם האפר של כסף הנייר, והסוחרים מסרבים לסחור בה.

הזייאג אומר שההרס של הכיבוש לסניפים הבנקאיים הנמצאים באזור, וסגירת סניפים אחרים בעטיו של ההסגר, וחוסר ההסכמה שבכיבוש על הכנסת מזומן מהווה יחד עם משבר החשמל והאינטרנט מכשולים המונעים התפשטות רחבה יותר של תרבות המסחר עם תשלום דרך האפליקציה הבנקאית.

רשות המזומן הפלסטינית (כמו הבנק המרכזי) יכולה לשחק תפקיד חשוב בפתרון משבר המזומן המתקיים, כאמור המוסד המסדיר את המדיניות הכספית, בדרך של ביצוע תפקידה על פי החוק הפלסטיני, ולעבוד על עידוד תשלומים דיגיטליים, באמצעות שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים, כמו הרשויות המקומיות והלשכות המסחריות לארגון התהליך הכספי והכלכלי באזור, והקלות על פתיחת חשבונות או ארנקים בנקאיים, והאצת געש הכספים לאזרחים, יחד עם הפחתת הכללים על הפעולות וההעלאות הקות בלתי נראות באזורים, לפי הזייאג.

מקור: כלכלה סעדה + אל-ג'זירה