האם החוק הפלסטיני מספק הגנה לעובדים בפלטפורמות דיגיטליות ושירותי משלוחים? המשרד לעבודה עונה לסעדה ניוז

סעדה ניוז - בהתחשב בעליית שיעורי האבטלה והגידול בהסתמכות על פלטפורמות דיגיטליות ושירותי משלוחים כמקור הכנסה חלופי, אלפי פלסטינים העובדים בשוק הדיגיטלי מתמודדים עם מציאות משפטית שברירית שחסרה הגנה וארגון. יחד עם העדר חוזים רשמיים וחוסר ביטחון תעסוקתי, עולה הצורך הדחוף בהתערבות חקיקתית שתשיב את הכבוד לקבוצה הזו של עובדים.

"סעדה ניוז" פתחה את הנושא עם המשרד לעבודה הפלסטיני, וחשפה פרטים שמצביעים על מגמים חדשים לשם ארגון המגזר החיוני הזה, כאשר נמסר מכללה שהעובדים בפלטפורמות דיגיטליות אינם מחוץ לתחום החוק, אך השאלות נשארות בעינן: האם ההגנה הזו מספיקה? האם החוק מתעדכן עם ההתפתחויות בשוק העבודה הדיגיטלי?

בשנים האחרונות, הפופולריות של עבודה באפליקציות תחבורה חכמות עלתה באופן משמעותי, כאשר פלטפורמות אלו מספקות הזדמנויות חלופיות לצעירים מובטלים או מחפשים לשפר את מצבם הכלכלי, במיוחד לאור עליית עלויות המחיה ודרישות ההוצאות על צרכים בסיסיים.

העבודות הדיגיטליות בגדה המערבית משתנות בין שירותי משלוח מזון וסחורות, עבודה באמצעות אפליקציות תחבורה חכמות, וכן עבודות טכנולוגיות ויצירתיות המבוצעות מרחוק, כגון תכנות, עיצוב, תרגום ושיווק דיגיטלי. אף על פי שעבודות אלו מהוות מקור הכנסה עיקרי עבור אלפי צעירים, העדר החוזים הרשמים וחוסר הכללה בחוק העבודה הפלסטיני מציב אותם בסיכון לפיטורים לא הוגנים ואובדן מקור פרנסתם ללא כל התראה או פיצוי.

דו"חות זכויות מעידים כי אלפי עובדים בגדה המערבית עוסקים בעבודות דיגיטליות ללא כל בטחונות משפטיים או חברתיים, כמו ביטוח בריאות או הגנה מפיטורים לא הוגנים. כמו כן, עובדים אלו חסרים כל מסגרת ארגונית מקצועית או unions המגנים על זכויותיהם או מייצגים אותם בניהול מו"מ, מה שמגביר את השבריריות שלהם ביחס לעובדים במגזרי העבודה המסורתיים.

פערים משפטיים בחוקים הקיימים

"סעדה ניוז" בדקה את החוק לעבודה הפלסטיני הנוכחי, והתגלה שהוא אינו כולל שום הגדרה או ארגון ספציפי לעבודה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. במילים אחרות, אין שום טקסט משפטי שמגדיר באופן מפורש את הזכויות והחובות של העובדים העובדים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות או מארגן את יחסי העבודה בסוג כזה של עבודות.

החוק הנוכחי מכסה היבטים מסורתיים של עבודה כגון חוזים, שעות עבודה, חופשות ושכר מינימלי, אך הוא אינו מתעדכן עם ההתפתחויות המהירות בשוק העבודה הדיגיטלי, מה שיוצר פער משפטי גדול בהגנה על זכויות העובדים במגזר זה.

לאור המציאות הזו, עולה הצורך הדחוף לשנות את חוק העבודה הפלסטיני או להוציא חוקים מיוחדים שמארגנים את העבודה בפלטפורמות דיגיטליות, כך שיבטיחו את זכויות העובדים, יגדירו את החובות של בעלי הפלטפורמות ויספקו להם את ההגנה המשפטית והחברתית הנדרשת במקרה של סכסוכים.

צעדי המשרד לעבודה לארגון העבודה הדיגיטלית בפלסטין

בהצהרה מיוחדת לסעדה ניוז, ענה המשרד לעבודה הפלסטיני על שאלה הנוגעת להעדר הכללה של עובדים דיגיטליים כחלק מחוק העבודה הנוכחי, והאם יש כוונה לשנותו בקרוב. המשרד ציין שהוא החל בבחינה מקיפה של חוק העבודה הפלסטיני מספר (7) לשנת 2000, אשר לא עבר שום עדכון מאז אישורו, מה שמסביר את חוסר המונחים והמובנים הקשורים לשוק העבודה הדיגיטלי בטקסטים הנוכחיים שלו.

הוא הוסיף כי התיקונים המוצעים כללו את כל סעיפי החוק, והגיעו על בסיס הערות והצעות שהוצגו על ידי צדדי ההפקות, ארגון העבודה הבינלאומי, ועמותות החברה האזרחית הרלוונטיות. נשקל לקחת את אותן דפוסי עבודה לא מסורתיים בחשבון, במיוחד אלו שהשתרשו במהלך מגפת הקורונה, כולל עבודה דרך פלטפורמות דיגיטליות.

המשרד הדגיש שיש נטייה משותפת בינו לבין שותפיו, לבצע תהליך בדיקה של טקסטי חוק העבודה ולעדכן אותם במימון ארגון העבודה הבינלאומי, ולאחר מכן יינתן אבטחה משפטית לעובדים דיגיטליים.

בהקשר של המאמצים לארגון המציאות של עובדים בפלטפורמות חכמות, בפרט בתחומי שירותי המשלוחים ועבודה חופשית בתחום טכנולוגיית המידע ועיצוב, ציין המשרד לעבודה הפלסטיני כי ההעדר של הכללת עובדים דיגיטליים בחוק העבודה הנוכחי נובע משני סיבות עיקריות, ראשית: חוק עבודה פלסטיני מספר (7) לשנת 2000 כפוף כיום לפרוצדורת שינוי מקיף כחלק משיח חברתי עם צדדי ההפקות, והתיקונים המוצעים עסקו באותם דפוסי עבודה לא מסורתיים, כפי שנאמר קודם לכן.

שנית: סוג עבודה זה מסווג תחת המושג "עבודה מרחוק", שהוא מונח רחב יותר מ"עבודה דיגיטלית", ומשקף את האינטרנט כאחת משווקי העבודה החדשים.

המשרד לעבודה אמר: "בצעדים ראשוניים לגיוס התחייבויות לאומיות כלפי קבוצה זו, מדינת פלסטין העלתה בסוף שנת 2024 המלצה לארגון העבודה הערבי לגבי ארגון עבודה מרחוק ועבודה דיגיטלית. המשרד מחכה כעת לאישור ממשלת השהמועצה על המלצה זו, כהכנה להפוך אותה למדיניות או חוקים ניתנים לאכיפה".

בהקשר לנטיית הממשלה לסקור את החוק לעבודה, המשרד עובד על בחינת החמרים ברורים ולהקצות תקנות חוקיות לעבודה דיגיטלית, הכוללים עבודה באמצעות פלטפורמות, עבודה חופשית ועבודה מרחוק. כלולה בבדיקה זו גם אפשרויות לספק הגנה חברתית לעובדים, לא לקבוע שכר מינימלי ולוודא עמידה בסטנדרטים של בטיחות ובריאות בעבודה.

המשרד עובד כיום על הצעות ראשוניות לשינוי חוק העבודה הפלסטיני מספר (7) לשנת 2000, ונמצאות בהצעות הללו מערכות הנוגעות לעובדים דיגיטליים, בהתבסס על מיטב השיטות הבינלאומיות (כגון ההסכם לעבודה מספר 177) וההמלצה מספר 198 של ארגון העבודה הבינלאומי והמלצה של ארגון העבודה הערבי.

המשרד לעבודה: האמונה הכללית כי עובדים אלה אינם מכוסים בחוק אינה נכונה

המשרד לעבודה אמר ש"החוק המתבצע חל על כל העובדים והכוללים את תנאיו כל עוד לא נמצא החרגה המנויה בסעיף (3) של החוק, כלומר, העובדים הפועלים בתחומי הטכנולוגיה והתוכנה ועל ידי חממה כפופים לחוק העבודה הקיים והם מכוסים בהגנה המשפטית כמו כל עובד אחר על פי התמונה הנורמטיבית של העובד, והקריטריון לקיום יחסי עבודה על מנת להחיל את חוק העבודה הוא (קיום אלמנט של תלות ופיקוח) והקיים אלמנט זה הוא שמכסה את העובד בחוק העבודה, והעדר אלמנט זה בכפוף את האדם לחוקים אחרים ולא לחוק העבודה, ולכן האמונה הכללית כי עובדים אלו אינם מכוסים בחוק אינה נכונה".

הוא הוסיף לסעדה ניוז: "העדר ההגנה החברתית אינו מקובל כדבר בעייתי בשמירה בו יש להניח פתרונות באמצעות כלים משפטיים ומוסדיים ותפעוליים, המשרד לעבודה מחויב לספק הגנה לכל העובדים בשוק העבודה, כולל העובדים הדיגיטליים".

תמיכה בארגון הפנקס ל עובדים בפלטפורמות דיגיטליות

המשרד לעבודה הפלסטיני הדגיש שהוא מאמין בחשיבות ארגון המגזר הלא רשמי, בראש ובראשונה מגזר העבודה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, דרך הקמה של גופים איגודיים או ארגונים מקצועיים המייצגים את העובדים בו. המשרד רואה שאיגום עובדים במסגרת קבוצות פועלות הוא צעד יסודי לקדם את יכולתם לבטא את האינטרסים שלהם, להשתתף במו"מ קבוצתי, ולתרום בעיצוב המדיניות והחקיקה הנוגעת.

חזון זה מתיישב עם ההוראות של החוק היסוד הפלסטיני שמקנה חופש איגודי, ועם חוק העבודה התומך בהקמת ארגונים מקצועיים. יחד עם זאת, המשרד הבהיר שעבודה חופשית, במידה ואינה מתקיימת על פי קריטריונים של יחסי עבודה, לא נחשבת במערכת חוקית לחוק העבודה הפלסטיני, מה שמחייב חשיבה על מנגנונים ארגוניים חדשים שיבטיחו ייצוג לקבוצה זו והגנה עליהם במסגרת חוקית מתאימה.

נתוני עובדים בכלכלה הדיגיטלית

בנוגע לגודל העובדים בכלכלה הדיגיטלית, המשרד לעבודה הצהיר לסעדה ניוז שהוא אינו מחזיק עד כה במספרים מדויקים, אך הוא עובד כיום על פיתוח בסיס נתונים לאומי הכולל את העובדים בשוק המקומי, כולל אלו המעסיקים עבודה דיגיטלית.

המשרד שואף להשיג זאת על ידי חתימת מכתבי הבנה עם האוניברסיטאות הפלסטיניות, במטרה לקבל נתוני בוגרים ולעדכן אותם באופן מתמיד, ומידע זה ישמש כדי לקשר בין בוגרים לתוכניות הכשרה ותעסוקה, והנחייתם לעבר הזדמנויות עבודה המתאימות.

המשרד הכניס את העבודה הדיגיטלית בראש סדר העדיפויות של מדיניות התעסוקה הלאומית, בהתאמה עם החזון שלו להמרה דיגיטלית כוללת, מה שנחשב לעקרון יסוד בפיתוח שוק העבודה הפלסטיני וחיזוק הזדמנויות תעסוקה ברות קיימא.

בהקשר הזה, המשרד הבהיר שהוא אינו רואה בעובדים דיגיטליים תופעה חולפת אלא חלק מהרכיב הפנימי של ההמרה הדיגיטלית הלאומית לפי מה שמתבצע בפיתוח הצעה לאומית כוללת לארגון עבודה מרחוק תוך כדי ההתבססות על המגמה שנחתמה על ידי ארגון העבודה הערבי בסוף 2024.

כמו כן, המשרד פועל לתמוך בהקמת ועדות, איגודים ואיגודים לעובדים דיגיטליים כצעד עיקרי לארגון המגזר הזה, ומקביל לכך פועל בשיתוף פעולה עם אוניברסראות כדי לבנות בסיס נתונים לאומי של עובדים העוברים דרך הפלטפורמות.

בזמן שדיבר עם סעדה ניוז, אמר המשרד לעבודה: "אנו מבינים שיצירת פלטפורמות דיגיטליות מקומיות העומדות בסטנדרטים של עבודה נאותה היא הדרך היחידה לארגון המגזר הזה, ואנחנו עושים כל מאמץ במשרד לעבודה לספק את הסביבה המשפטית, המוסדית והכלכלית המתאימה כדי לארגן מגזר זה תוך שיתוף פעולה עם רשויות ממשלתיות, המגזר הפרטי ופונדק התעסוקה הפלסטיני".

מה האתגרים שבהנפקת חוקים ספציפיים לגבי העבודה הדיגיטלית?

המשרד לעבודה הפלסטיני ענה לשאלת סעדה ניוז כי הנפקת חוקים ספציפיים לגבי העבודה הדיגיטלית עומדת מול מספר אתגרים, כגון קושי בבדיקה ובפיקוח, וחוסר נתונים נכונים ומדויקים על עובדים במגזר הזה, כמו כן רבים מהם פועלים עם מגזר לא רשמי, והכי חשוב, שהקשרים ההסכמתיים בין הצדדים מלווים באי בהירות, משום שכדי לחוקק את חוק העבודה יש לקיום את התנאים הבאים: תשלום, עבודה, יחסי תלות, זאת אומרת שהעובד יהיה תחת פיקוח המעסיק, וזה מקום הבעיה (אדם צריך להגיש את העובד על פי חוק העבודה בסוג של עבודה מרחוק), כל זה יידון על ידי הצוות שיתופס שיבנה לשינוי נוסחי חוק העבודה.

עדויות מהשטח: עתיד מעורפל

אומר "מ.מ" (30), עובד משלוחים דרך אפליקציה ידועה: רוב העובדים במגזר הזה הם תלמידי אוניברסיטאות שמקנים את רכבים שלהם בתשלומים, וחוששים מהפיטורין הפתאומיים, בעיקר מהחברות הבלתי מורשות.

מוסיף אחד בוגרי הנדסה חשמלית, שעוסק בתכנות באינטרנט: אני עובד כבר יותר משנתיים ללא שום חוזה רשמי או גוף שמבטיח המשך עבודתי, המשימות זמניות, ואפשר להפסיק את שיתוף הפעולה בכל רגע בלי התראה או פיצוי, מה שגורם לי להרגיש חוסר ביטחון תעסוקתי.

סיכום

למרות ש העבודה דרך פלטפורמות דיגיטליות מייצגת מרחב כלכלי חשוב לאלפי פלסטינים, העדר המסגרות המשפטיות והארגוניות מאיים על ביציבות המגזר הזה ומעמיק את בעיות הכלכלה הלא מאורגנת, ומייצר חוסר שוויון חברתי דיגיטלי, התאמת המהפך הזה דורשת התערבות חקיקתית דחופה שמאבטחת את זכויות העובדים ומחזקת את יציבות שוק העבודה הפלסטיני.