תרגום מיוחד: החיים בעזה קורסים .. הפן השני של מלחמה!

תרגום כלכלה סדה - סוכנות הידיעות אסושייטד פרס פרסמה דוח על מציאות החיים ברצועת עזה, בצל משברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים משמעותיים.

הדוח תיאר, כפי שתורגם על ידי מחלקת כלכלה סדה, את החיים בעזה כפושטים את רגליהם גם מבחינה כלכלית, ואמר: "מזומן הוא עורק החיים לכלכלה המתרסקת של עזה, וכמו מזון, דלק ותרופות, הפך למוצר נדיר ביותר, בשעה שכמעט כל הסניפים של הבנקים ומכונות הכספומט מקולקלות, התושבים נאלצים להסתמך על רשת רחבה של סוחרי מזומן חזקים כדי להשיג כסף לכיסוי ההוצאות היומיות שלהם, בעמלה שזינקה לכ-40%".

אמר איימן דחדוח, מנהל בית ספר בעזה, לסוכנות אסושייטד פרס: "אנשים בוכים דם בעקבות המצב הזה. זה חונק אותנו ומרעיב אותנו".

הדוח מצביע על כך שכשהאינפלציה והאבטלה גובות מחיר, המחסור החריף במזומן מגביר את הלחצים הכלכליים על המשפחות, שחלקן נאלצות למכור את רכושן כדי לרכוש את הצרכים הבסיסיים.

הומלץ גם כי השטרות הנוכחיים מאבדים גם הם מערכם, כאשר רצועת עזה משתמשת בשקל, אך לאור חוסר אספקה חדשה של שטרות מישראל, עסקים ומוסדות, סוחרים ובעלי דוכנים ועובדים בשווקים, מסרבים לקבל את השטרות הבלויים, בשוק שבו הכסף הוא תנאי חיוני לחיים, מה שהוביל לכך שהערך של השטרות הבלויים הפך לפחות מאפס.

אומרי הדוח: יסוד הבעיה טמון במלחמה ובפוליטיקה הכלכלית, דהיינו ישראל אוסרת להעביר כספים מזומנים לעזה מאז תחילת המלחמה, במטרה לצמצם את יכולת חמאס לממן נשק ולשלם למשכים שלה, באותו הזמן, משפחות עזתיות עשירות משכו את כספם מהבנקים ונטשו את הרצועה, בזמן שבעלי עסקים ודוכנים וסוחרים מסרבים למכור את מוצרים באופן דיגיטלי, ומעדיפים תשלום במזומן, וכך, עם ירידה במזומן והחמרת ייאוש כללית, עלתה עמלת הסוחרים מ-5% בתחילת המלחמה ל-כמעט 40%.

בעוד שהדוח מוסיף: ההליך פשוט אך כואב: הכספים מועברים לסוחר באופן דיגיטלי, לאחר כמה רגעים אתה מקבל כמה שטרות, ששוויים רק חלק קטן מהסכום, והדוח מציין כי הסוחרים הללו פועלים בגלוי ובסתר.

אמר מוחמד בשיר אל-פרא, פליט מחאן יונס: "אם אני זקוק ל-60 דולר, אני מעביר 100 דולר, זו הדרך היחידה בה אנחנו יכולים לקנות קמח וסוכר .. אנחנו מפסידים כמעט מחצית מהכסף, רק כדי שנוכל להשתמש בו".

הדוח מוסיף: עזה חיה על המזומן, והוא חסר לחלוטין.

על פי בנק העולמי, האינפלציה בעזה עלתה ב-230% בשנת 2024, ירדה מעט במהלך הפסקת האש בינואר, ולאחר מכן חזרה לעלות לאחר שישראל נסוגה מההסכם במרץ, ושיעור האבטלה בין האוכלוסייה עמד על 80% עד סוף 2024, ככל הנראה המספר גבוה יותר היום. כך תורגם על ידי מחלקת כלכלה סדה.

העובדים המעטים מקבלים את שכרם באמצעות העברות בנקאיות, אך כאשר הם רוצים לקנות ירקות או מים או תרופות או אפילו לנסוע, הם זקוקים למזומן.

אמרה שאד עג'ור, שהבית והחנות שלה נהרסו, נאלצה למכור את תכשיטיה כדי לקנות קמח ושימורים, ומשפחתה מוציאה עכשיו 12 דולר על קמח כל יומיים, כלומר שלושה פעמים יותר מהמחיר שלו לפני המלחמה, בעוד שמחיר הסוכר עלה יותר ויותר: לפי כמה מהתושבים, קילוגרם סוכר נמכר במחיר שנע בין 80 ל-100 דולר, בהשוואה לפחות משני דולר בעבר, ומחיר ליטר בנזין הוא כ-25 דולר (95 דולר לגלון), מחיר שגם הוא מדולל, כך שהסכומים הללו רותמים כל חיסכון לתושבים.

הדוח אומר, כפי שתורגם על ידי מחלקת כלכלה סדה, לאחר כמעט שנתיים מהמלחמה, רוב השטרות בעזה נהרסו.

אומר מוחמד אל-עוויני, שחי באוהל בדרום רצועת עזה: "המטבע שברירי מאוד, אתה מרגיש כאילו הוא יימס בידיים שלך".

בעלי העסקים נאלצים לבקש כסף תקין מהלקוחות, כי הספקים שלהם גם מבקשים מהם רק שטרות חדשים.

אומר תאיר סחויול, סוחר קמח מדיר אל-בלח, שהספקים דרשו ממנו לשלם בכסף משטרות של 200 שקל בלבד, שרק נדיר מאוד בעזה, מאידך, רוב הלקוחות משלמים בשטרות ישנים של 20 שקל, שנדחים על הסף.

הדוח מצביע על לידתה של מקצוע חדש הקשור לתיקון שטרות, כאשר מחיר השטר נע בין 3 ל-10 שקלים, בעוד שכסף של 50 דולר שווה כמעט אפס.

והדוח מבין כי השטרות המתקנים נדחים לפעמים על ידי סוחרם וסוחרים אחרים, מה ששומר את כוח האליטה הזאת בידי אנשים אלו ללא פיקוח או אחריות של אף אחד, לאחר שסניפי הבנקים סגורים מאז תחילת המלחמה, מה שהפך את בעלי המזומן למרכזי כוח.

אומר מחמוד עקל, תושב בדרום רצועת עזה שגורש מביתו: "העמים נתונים לחסד אלה.. אף אחד לא עוצר אותם".

הדוח מצביע על כך שהרשות הפלסטינית לניהול מטבע ניסתה לשבור את התלות במזומן באמצעות מערכת של תשלומים דיגיטליים המכונה "אי בערק", שהצטרפו אליה כ-500,000 אזרחים, כלומר רבע מהאוכלוסייה, אך רוב הסוחרים סירבו לקבל תשלומים דיגיטליים, מה שעיכב את הפרויקט.

והדוח שואל: מי באמת מרוויח מכל זה? לא ברור, ישראל חיזקה את המגבלות על הסיוע ההומניטרי, בהצהרה כי חמאס משתלט על חלק מהמשלוחים.

חלק מהמומחים טוענים שסוחרי המזומן גם משרתים את חמאס, אך אין לכך הוכחה ברורה. כך הדוח מסביר, על פי תרגום מחלקת כלכלה סדה.

אומר עמר שאבאן, ראש מכון בל ת'ינק למחקר בעזה: "המלחמה הפכה הכל לכהה .. אף אחד לא יודע מי מכניס את הסיגריות לעזה .. זה דומה למאפיה".

לפי דבריו, סוחרים אלה שנשארים כנראה הם מנהלי מסחר המזומן, וספקי מוצרים בסיסיים בו זמנית.

הוא הוסיף: "הם מרוויחים כסף מדמי העמלות או המטבעות שהם מקבלים".

עבור תושבי רצועת עזה, כאשר הכסף נגמר, לא נותר להם אלא הסיוע ההומניטרי, כדי להאכיל את משפחותיהם.