"כלכלה ההשמדה".. איך הפכה ישראל את מלחמת עזה לפרויקט רווחי עולמי?

סדא ניוז - שינוי שמשקף את הממד הכלכלי של אחת מהמלחמות הדמים ביותר בעידן המודרני, חשפה הממונה המיוחדת של האומות המאוחדות הנוגעת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, פרנצ׳סקה אלבאניז, את שותפותם של מאות חברות גדולות בינלאומיות בתמיכה במה שהוגדר כ"כלכלה ההשמדה" המנוהלת על ידי הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

זה היה בדו"ח של 39 עמודים שהוציאה אלבאניז, שכותרתו: "הפיכת כלכלת הכיבוש הישראלי לכלכלת השמדה", שבו מפורטות במספרים ושמות איך הפכה הבסיס הכלכלי של הכיבוש למערכת רווחית התלויה בגירוש, בהרס ובדיכוי, תחת כיסוי טכנולוגי ומימון בינלאומי.

הנתונים מראה בסיס נתונים שהכינה העובדת האמיצה לאחר שקיבלה יותר מ-200 תלונות מתועדות, שכ-1000 חברה מבעיות שונות מעורבות במישרין בתמיכה בכיבוש וביישוב, מלבד ההשמדה ההולכת ומתמשכת בעזה.

מעורבות טכנולוגיות הענק

דו"ח אלבאניז חשף את התפקיד המרכזי שמשחקות חברות הטכנולוגיה הגדולות בתמיכה בתשתית הדיגיטלית והצבאית של ישראל, דבר שמחזק את יכולותיה במלחמה בעזה.

הדו"ח הסביר שש חברות כמו גוגל, אמזון ומייקרוסופט סיפקו כלים מתקדמים לניהול נתונים, מיקוד ומעקב, אף על פי שהואשמה ישראל בביצוע הפרות חמורות של החוק הבינלאומי.

בשנת 2021 קיבלו גוגל ואמזון חוזה "נימבוס" בשווי 1.2 מיליארד דולרים לספק תשתית עננית ולמידת מכונה לממשלת ישראל, וטכנולוגיות אלו הפכו להיות תחליף חיוני לאחר שהענן הצבאי התקלקל באוקטובר 2023.

כמו כן, מייקרוסופט מפעילה, לפי אלבאניז, את מרכז המחקר הגדול ביותר שלה מחוץ לאמריקה בישראל, ומשלבת את הטכנולוגיות האזרחיות שלה בצבא מאז 2003, ורוכשת חברות ישראליות בתחום הסייבר.

בינה מלאכותית הורגת

תרומת חברות אלו לא הסתיימה בהכנת התשתית הדיגיטלית, הממונה המיוחדת של האומות המאוחדות, בדו"חה, האשימה חברות טכנולוגיות בינלאומיות בשיתוף פעולה עם הצבא הישראלי בפיתוח והשימוש במערכות בינה מלאכותית מתקדמות לניהול פעולותיו הצבאיות במהלך המתקפה על עזה, ובכלל זה בבחירת מטרות.

הדו"ח ציין כי הצבא הישראלי פיתח במהלך השנים האחרונות כלים של בינה מלאכותית כמו "לבנדר" ו"גוספל" ו"ויירז דדי", והשמשות לניתוח נתונים וליצירת רשימות מטרות אוטומטיות, דבר ששינה את מהות המלחמות המודרניות, והחזיר את מה שהוגדר על ידי אלבאניז כ"שימוש כפול" בטכנולוגיות הבינה המלאכותית בהקשרים צבאיים.

הדו"ח גם הדגיש את תפקיד החברה האמריקאית "פאלנטיר", שסיפקה לישראל כלים כדי לחזות את המצב בשטח, ותשתית להאצת פיתוח והפצת תוכניות צבאיות, יחד עם פלטפורמות למיזוג נתוני שדה הקרב ולקיחת החלטות אוטומטיות בזמן אמת.

אלבאניז ציינה כי שיתוף הפעולה של "פאלנטיר" עם ישראל נמשך במשך שנים, אך גבר לאחר אוקטובר 2023, והעריכה שהמשך התמיכה שלה למרות הראיות להפרות אפשריות עולה כדי שותפות בפשעי מלחמה.

רווחים מעפר עזה

השמדה עצומה בעזה הייתה לא רק טרגדיה אנושית, אלא גם הזדמנות רווחית עבור חברות נשק ישראליות וזרים, שהרוויחו ישירות מההסלמה הצבאית ומההשמדה המתמשכת כלפי הפלסטינים.

הדו"ח מציין כי חברות "אלביט מערכות" ותעשיות אירו-חלל ישראליות (IAI) רשמו קפיצות בולטות ברווחים השנתיים שלהן, הנעות על רקע עלייה של 65% בהוצאות הצבאיות הישראליות בין השנים 2023 ל-2024, שהגיעו ל-46.5 מיליארד דולרים, אחד מהשיעורים הגבוהים בעולם.

הדו"ח הסביר שהרווחים לא הוגבלו רק לחברות ישראליות, אלא גם כללו חברות ייצור נשק זרות, במיוחד מהמייצרות לפצצות ולריהוט צבאי, כתוצאה מהביקוש הגובר בגלל פעולות הצבא בעזה.

ישראל נהנתה גם מהשתתפותה בתוכנית המטוסים "F-35", המנוהלת על ידי "לוקהיד מרטין" בשיתוף עם 1650 חברות מ-8 מדינות, כולל "ליאונרדו" האיטלקית.

חברות בינלאומיות אלו, לפי הדו"ח, תורמות לייצור רכיבי מטוסים של "F-35" הישראליים, המיוצרים ומטופלים בשיתוף פעולה עם חברות מקומיות בתחום ההגנה, מה שהופך אותם למוצר צבאי בינלאומי. דו"ח מציין כי ישראל הייתה הראשונה שהשתמשה במטוסים אלו בקרב בשנת 2018, והיא חידשה את השימוש בהם ב"מצב פראי" במהלך מתקפתה על עזה בשנת 2025.

אחרי אוקטובר 2023, "הפכו ה-F-35 למרכז הפעולות האוויריות והשתתפו בהפלת כ-85 אלף טון של פצצות, מה שגרם ליותר מ-179 אלף הרוגים ופצועים פלסטינים, ולהרס נרחב".

הדו"ח גם ציין את המעורבות של חברות כמו IBM, HP ו-NSO בפיתוח מערכות מעקב ביומטריות וריגול, שהיו חלק מהכנסת פיקוח נרחב על הפלסטינים והחמרת האפרטהייד.

מול סטריט לתל אביב

לא רק הטכנולוגיה והנשק היו בלב כלכלה ההשמדה, אלא גם הכסף היה מרכיב מרכזי, כי למרות הטבח שגרם ישראל, המשיכו כמה בנקים וחברות השקעה לתמוך בכלכלה הישראלית.

לפי דו"ח אלבאניז, גובה ההשקעות של קרן הרווחה הסווידי הנורבגי בחברות הישראליות גדל לאחר המבצע "שיטפון אל-אקצא" ב-32 אחוזים כדי להגיע ל-1.9 מיליארד דולרים, "למרות טענתו להקפיד על קריטריונים אתיים".

עם הגדלת התקציב הצבאי בישראל מ-4.2% ל-8.3% מהתוצר המקומי בסוף 2024, התגבר הגירעון התקציבי ל-6.8%, והמהלך יוביל את הממשלה הישראלית לממן את התקציב העצום הזה על ידי הגדלת השקעת האג"חים.

כלל זאת הוציאה אג"חים בשווי 8 מיליארד דולרים במרץ 2024, וחמישה מיליארד בפברואר הקודם, כשחלק מהבנקים הגדולים בעולם כמו "BNP Paribas" ו"ברקליס" התערבו באמן את אמון השוק על ידי השקת אג״חים ממשלתיים בינלאומיים, "מה שהוביל להשתקת פרמיית הריבית על אף הורדת הדירוג האשראי".

גם לחברות ניהול נכסים הגדולות הייתה תפקיד, לפי הדו"ח, שציין כי "בלאקרוק", "וואנגארד" ו"אליאנץ" קנו את האג"חים הללו בסכומים של (68 מיליון דולרים) ו-(546 מיליון דולרים) ו-(960 מיליון דולרים) בהתאמה.

כל הנתונים הנ"ל הביאו, לפי אלבאניז, לעלייה שיא של 179% במחירי המניות של חברות הרשומות בבורסה בתל אביב, מאז החלה המתקפה על עזה, מה שהוביל לרווחים בהיקף של 157.9 מיליארד דולרים.

דחפורי ההשמדה

על הקרקע, השתמשו הדחפורים יותר מהמטוסים לעיתים רבות, כי חברת "קטפילר" האמריקאית סיפקה לישראל דחפורים צבאיים "D9" שבהם השתמשו מאז 2000 בהרס, צריכת בתי חולים, ואף לקבור את הפצועים חיים, כפי שמתועד בדו"ח, כך שהחברה קיבלה חוזה חדש בשווי מיליוני דולרים בשנה 2025.

הדו"ח ציין שחברות "וולוו" השוודית, "היונדאי" וה"דוּסָן" הקוריאניות המשיכו לספק לישראל ציוד כבד שנעשה בו שימוש בהרס רצועת עזה, הנפגעת ביותר מ-70 % מבנייניה ו-95% מאדמותיה החקלאיות לאחר אוקטובר 2023, לפי האו"ם.

שליטה על המשאבים

עקרונות החיים גם לא היו מופרדים מהכלכלה הזו, כפי שציין הדו"ח של אלבאניז כי ישראל מאלצת את הפלסטינים לרכוש מים משניים מקורות מים עיקריים בשטחים שלהם, במחירים גבוהים ובכמות מזדמנת, בעוד שחברת "מקורות" הישראלית היא המונופול על אספקת המים, דבר שמעניק לה שליטה ישירה על משאב קרדיט.

בעזה, יותר מ-97% מהמים התת קרקעיים אינם ראויים לצריכה אנושית, מה שהופך את התושבים להסתמך כמעט לחלוטין על קווי "מקורות".

לאחר אוקטובר 2023, החברה הפעילה את הקווים הללו בשיעור של 22% בלבד מהקיבולת שלהם במשך שישה חודשים, מה ששולל מהאזור מים כ-95% מהזמן, נחשב לשימוש שיטתי במים כמשא לתוך מדיניות השמדה המונית.