הבחירות הישראליות... ימים קשים לפלסטינים

מחבר: מואיד עפרנה

כשהמועד לבחירות הישראליות, המיועדות לעוד (90) ימים, בסוף חודש אוקטובר הקרוב, מתקרב, מתגברות מדיניות הדיכוי והמצור שהממשלה הישראלית נוקטת כלפי העם הפלסטיני, בניסיון ברור לחזק את מעמדה הבחירתי ולשוב ולהשיב את אמון המצביע הישראלי, ובמיוחד ציבור הימין הקיצוני. ללא קשר להבדלים בין המפלגות הישראליות ובין תכניתן הפוליטיות, האינדיקציות הקיימות מעידות על כך שהתחרות הבחירתית תאלץ את הממשלה הנוכחית לאמץ מדיניות התחממות נוספת.

בהקשר זה, נראה שהגדה המערבית היא הזירה החשופה ביותר להחרפה זו, באמצעות שחרור הכוח לפעול של כנופיות המתנחלים, וסיפוק הגנה פוליטית וביטחונית להם, והטלת מגבלות נוספות על חיי האזרחים, במטרה לקבע מציאות חדשות בשטח שיתמכו בפרויקט ההתנחלות. ולא מדובר בהחמרה שמוגבלת רק להיבטים פיקודיים וביטחוניים, אלא היא נמשכת גם להעמקת מדיניות המצור הכלכלי הממוסדת המכוונת לערער את מאפייני עמידת הפלסטינים. ישראל החלה לעצור את הכנסות המענקים באופן מלא מזה (15) חודשים, לאחר שנים רבות של הפחתות חלקיות, ולפיכך, הכספים הפלסטיניים שנעצרו בידי ישראל חצבו (6) מיליארד דולר, סכום העולה על כלל התקציב הציבורי הפלסטיני לשנת 2026.

המצב הזה מלווה באיומים הולכים ומתרקמים לסיים את הקשר הבנקאי בין הבנקים הפלסטיניים לבנקים הישראליים המתקשרים, דבר שדחף את מחלקת הפיקוח הפלסטינית להזהיר מפני הגעה ל"נקודת האל חזור". כמו כן, המשבר של העודפים של השקל המכביד על הכלכלה הפלסטינית נמשך, והאבטלה ממשיכה למנוע מרוב העובדים הפלסטינים לחזור לעבודתם בתוך הקו הירוק, נוסף לכך שנמשך החיתוך של הגדה המערבית דרך המחסומים והסגירות, והתרחבות ההתנחלות הרעייתית כעת כלי לשלוט באדמות נוספות פלסטיניות.

מדיניות זו הביאו יחדיו למצב חסר תקדים של מצור כלכלי וחברתי, שנלקוחות את הלחצים הנפשיים והחברתיים שמטילים על הפלסטינים בכל צדדי חייהם היומיים, וליצירת משברים יומיים. הכינו והצעדים האלו כלל לא מתמקדים בניהול הסכסוך או במימוש לחצים פוליטיים, אלא החלו להוות מדיניות מוסדרת השואפת להחליש את מאפייני הקיום הפלסטיני ולהכין סביבה דוחה לחיים, בהתאם לדרישות ישראליות השואפות להטיל מציאות דמוגרפית וימית חדשה על האדמה.

אף על פי שהעובדות הללו הפכו להיות ידועות בכל מקום, מקור הדאגה האמיתי הוא שזמן זה המדיניות האלו נוטות לנהוג בהחרפה נוספת ככל שהחום לקראת הבחירות הישראליות עולה, כאשר התחרות על גיוס קולות הימין הקיצוני הופכת למרוץ לאמץ צעדים נחרצים נוספים כלפי הפלסטינים. ועל כן, השלב הבא עשוי לחזות בהגברת לחצים כלכליים פוליטיים וביטחוניים, אשר מחייבים לעבור מהמדיניות של ניהול מצבים לאימוץ אסטרטגיה פוליטית לאומית כוללת שנשענת על תכנון מקדים וחיזוק היכולת לעמידה.

בעקבות כך, עולה הצורך להקים אסטרטגיה לאומית מקיפה לחיזוק עמידת העם הפלסטיני, המתבססת על שותפות אמיתית בין כל מרכיבי הקשת הפלסטינית, במטרה להבטיח גיוס מאמצים והשלמה של התפקידים במאבק נגד האתגרים המתרקמים. כמו כן, יש להדגיש את חשיבות השקת קמפיין בינלאומי רחב על מנת לגייס תמיכה וסולידריות עם העם הפלסטיני, ולחשוף את ההשפעות ההומניטריות והכלכליות של המדיניות הישראלית, במקביל לעבודה לשחרור קרן חירום בינלאומית לתמוך בתקציב הציבורי הפלסטיני, עם המשבר החורג את ממדיו הפיננסיים כדי לגעת בממדים קיומיים שדורשים פעילות דחופה.

אשר להיבט הפנימי, המצב הנוכחי מחייב חיזוק הקשיחות של החזית הפנימית, ותמיכה בעמידת האזרחים, וחיזוק הכלכלה הלאומית, והרחבת תרומת המגזר הפרטי אחריות חברתית, כמו כן מחייב השלב הזה להרחיב את טווחי הרשתות החברתיות, ולאפשר לגופים המקומיים שקרובים יותר לאזרחים וצרכיהם, ולהחזיר את הווקח הלאומית שהמפלגות הפוליטיות ומוסדות החברה האזרחית מבצעים בחיזוק ערכי הסולידריות וההדהוד החברתי של הקהילה הפלסטינית.

בסיום, הוכיחו הנסיון ההיסטורי כי ההשקעה על הישרדות אישית לא יכולה לספק עתיד לעם המתקשה בפרויקט מושבי שמכוון לקיומו ולזהותו. ועל כן, העמידה הקולקטיבית, המתבססת על אחדות העמדה, והשלמת התפקידים, נותרה האפשרות היעילה ביותר להגן על הזהות הפלסטינית ולחזק את יכולתה לעמוד מול המדיניות הישראלית המכוונת להפסיק את הפלסטיני מאדמתו ולערער את מאפייני קיומו.