בנקים ישראליים מתכוונים להפסיק שירותי תיווך עם הבנקים הפלסטיניים במהלך חודשים.. וההחלטה בידיו של נתניהו

תרגום סדה ניוז: גליונות העיתון "גלובס" חושף כי בנק דיסקונט ובנק הפועלים מתכוונים להפסיק שירותי תיווך והעברות בנקאיות עם הבנקים הפלסטיניים במהלך תקופה של בין חודשיים לשלושה חודשים, מהלך שהבנקים הישראליים מעמידים את הגורמים החוקיים המתרקמים סביב חוקי מלחמה בטרור והלבנת הון.

על פי העיתון, בנק דיסקונט קבע את חודש ספטמבר כמועד ראשוני לסיום הקשר, בעוד שהבנקים הישראליים דורשים מהממשלה לקחת על עצמה את האחריות המלאה על הסיכונים החוקיים על ידי הקמת בנק תיווך ממשלתי, פרויקט שהממשלה הבטיחה לבצע לפני כמה שנים אך טרם יצא אל הפועל.

העיתון ציין כי היקף הסחר בין ישראל לרש"פ עבר את ה-21 מיליארד שקל במהלך שנת 2025, והדבר תלוי בעיקר בהמשך פעולתם של ערוצי הסליקה וההעברות הכספיות שמספקים הבנקים הישראליים לבנקים הפלסטיניים.

ומוסיף כי הבנקים הישראליים כבר רואים כי מכתבי הפיצוי שמנפיקת הממשלה הישראלית כדי לספק הגנה חוקית כבר אינם מספיקים, לאור עליית החששות מהתמודדות עם תביעות משפטיות או סנקציות מצד מוסדות פיננסיים בינלאומיים אשר מספקים להם שירותי תיווך ביורו ובדולר.

העיתון ציטט ממקורות בנקאיים כי ההערכות האחרונות לגבי סיכוני ההסמכה ומלחמה בטרור דחפו את מנהלי הבנקים לשקול מחדש את המשך השירותים הללו, ולדעתם גודל הסיכונים החוקיים כבר לא מצדד בהמשך מתן השירותים ללא שהמדינה תיקח את האחריות המוכרת.

בהקשר זה, העיתון הסביר כי הממשלה הישראלית אישרה בשנת 2022 הקמת חברה ממשלתית מתמחה לנהל את שירותי התיווך הבנקאיים עם הבנקים הפלסטיניים, במטרה לפטור את הבנקים המסחריים מהאחריות החוקית, אך הפרויקט נתקל בקשיים ולא יושם.

"גלובס" צוטט על ידי שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' שאישר שהוא מתנגד לכך שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות הזו, כאשר הסביר כי הפרויקט לא הצליח להמריא משום שלא היו גופים מוכנים לנהל אותו, בעוד שבנק ישראל הביע את חששו מהפסקת שירותי התיווך, והזהיר מהשלכות כלכליות רחבות על שני הכלכלות הפלסטינית והישראלית.

העיתון הסביר כי משרד האוצר הישראלי הביע גם הוא דאגה מהמהלך, בעוד שהבנקים לוחצים על הממשלה להאיץ במציאת פתרון קבוע, על ידי העברת האחריות לגורם ממשלתי, במקום להמשיך לשאת את הסיכונים החוקיים.

"גלובס" מעריך כי הסוגיה עשויה לעבור למשרד ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, מכיוון שהיא חורגת מסמכויות משרד האוצר ודורשת החלטה ממשלתית לגבי עתיד הקשרים הבנקאיים עם הבנקים הפלסטיניים ומה שעשוי להגיב על כך השלכות כלכליות ופוליטיות.

כמו כן העיתון העביר ציטוטים ממומחים במלחמה בטרור שאמרו כי הפסקת שירותי התיווך עשויה להוביל להגדלת התלות במזומן ובמטבעות זרים או באמצעים חלופיים להמרה, דבר שעשוי להגביל את היכולת לעקוב אחרי עסקאות פיננסיות, בעוד שכלכלנים ישראליים סבורים כי הפעילות הכלכלית תמצא ערוצים חלופיים להמשך, אך יחד עם עליית העלויות ושחיקת ההשפעה הכלכלית הישראלית.

ובתגובה, בנק דיסקונט אישר כי במהלך השנים האחרונות המשיך להעניק שירותי תיווך בתגובה לבקשות הממשלה הישראלית בצורה זמנית, עד שנמצא פתרון קבוע, והדגיש כי המשך מתן שירותים הללו כאשר הסיכונים החוקיים גוברים כבר אינו אפשרי אלא אם כן המדינה תיקח את האחריות המלאה, תוך שהוא מציע את נכונותו להעניק תמיכה תפעולית במהלך כל שלב מעבר על אודותיו יוסכם.