האם קל לקיים את הבחירות הפלסטיניות? ומה נדרש?

מה קורה לאחר שהנשיא מחמוד עבאס, ביום חמישי שעבר, הוציא צו נשיאותי שמציין את יום שבת ה-28 בנובמבר  כמועד לקיום הבחירות המחוקקות? האם זו כל הסיפור? האם באמת קל לקיים בחירות מחוקקות בזמן שבו האזור הפלסטיני חווה מצבים דומים לכאוס בכל הכיוונים, ובמיוחד הכאוס המחוקק, במיוחד כאשר השגרה המחוקקת נפסקה מאז הפיצול הפוליטי והגיאוגרפי בין הגדה המערבית ורצועת עזה בשנת 2007, ומאז אז לא התכנס המועצה بحجة אי-שלמות החוקית, עד שהנשיא מחمود עבאס הוציא החלטה על לסיים את המועצה באופן רשמי ב-22 בדצמבר 2018, בהתבסס על החלטה שהוציאה המועצה החוקתית העליונה, עם קריאה לקיום בחירות מחוקקות חדשות, וכי הצווים הנשיאותיים יחליפו את המועצה. 

בחירות מכל סוג, הן זכויות חוקתיות, וכלי בסיסי לשינוי וחידוש הלגיטימציות, אך במקרה הפלסטיני יש המון מגבלות, חלקן התפרסו על ידי כוחות הכיבוש מהמציאות שהנחיתו בכוח, וחלקן נגרמו על ידי הפוליטיקה הפלסטינית שעדיין מסתמכת על קהילה בינלאומית שמבקשת ממנה לחול שינוי וחידוש הלגיטימציות, ובמקביל אינה יכולה ללחוץ על כוחות הכיבוש לעמוד בהסכמים הרלוונטיים, ובמיוחד ירושלים, שבה כוחות הכיבוש מונעים קיום כל פעילות פלסטינית, ודוחים בתוקף כל נוכחות פלסטינית רשמית בה, במיוחד לאחר שגזלו הכרה אמריקאית במהלך כהונת הנשיא טראמפ הראשונה בשנת 2017 שהיא בירת ישראל, ולאחר מכן העיר חברון שבה כופים כוחות הכיבוש חוקים חדשים שמתקנים את סמכויות התכנון והבנייה של עיריית חברון ומעבירים את הסמכות למה שנקרא הממשל האזרחי, וזהו היישום המעשי הראשון של הכיבוש לסיום עבודת הסכם חברון משנת 1997, והקמת יישות עירונית נפרדת לניהול העניינים של המתנחלים ואתרים ההיסטוריים והדתיים, כולל סביבתו של מערת המכפלה, וצעדים מתנחלים נוספים המהווים ביטול של פרוטוקול חברון שחילק את העיר לשתי אזורים H1: הנתונים לשליטה פלסטינית, ו-H2 תחת שליטה ביטחונית ישראלית, והמגבלות האלו חד צדדיות כמובן נועדו לשלול לגמרי את הכיסוי המנהלי הפלסטיני על האזורים שנותרו בעיר, ולזה מצטרפת שליטה ישראלית בשטח, במהלכים שבהם מנסים כוחות הכיבוש להקדים את הזמן לצרף חלקים רחבים כש