סילוק منظمة التحرير الفلسطينية

אנחנו מדברים כאן על منظمة التحرير (PLO) לא כחפץ ניהולי בלבד או כמפלגה מן המפלגות הפלסטיניות, אלא כ"הבית המנטלי והחוקי" שמאחד את הפלסטינים מהשטחים והגולה תחת מסגרת אחת. אנחנו גם לא מתכוונים כאן לניסיונות הישראליים להפסיק את קיומה של הארגון ולהסתיר את סמלה בשיח של עם ותנועת שחרור לאומית, וגם לא לסילוק הפוליטי והמנטלי לטובת הרשות הפלסטינית ומדינת פלסטין, דבר שמתרחש מאז הקמת הרשות בשנת 1994, ושהקדשנו לו הרבה כתיבה, אלא אנחנו מדברים גם על הסילוק הפיזי של מוסדותיה ומשרדיה ונכסיה בחוץ לארץ; כפי שמתרחש בלבנון, שם נמכר המשרד המרכזי של הארגון בשנת 2009, ונכסים אחרים נמכרו לפני ואחרי כן.

לא נרחיב כאן על הגורם שמכר, ולאן הלכו הסכומים שנאספו המוערכים במאות מיליונים, ומה אם הם נכנסו לחשבון ולקרן "תנועת פת" - מבחינת נכסי התנועה - או ל"הקרן הלאומית" - מבחינת נכסי הארגון - תוך ידיעה ששתי הקרנות כמעט פושטות רגל ותלויות במה שהרשות הפושטת רגל גם כן מקצה להם? כמו כן, נעקוף את השערוריות שהועלו לאחרונה סביב מכירת נכסי תנועת פת והארגון בלבנון.

כל צורות הסילוק של הארגון פוליטית ופיזית לפני הקמת מדינת פלסטין העצמאית נחשבות לסכנה הגדולה ביותר על עתיד הסוגיה הלאומית ולמאבק שלנו עם האויב שלא נראה כי יפסיק בתחנה של הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית.

למרות שאנו מאחלים שהמדינה הפלסטינית תוקם בקרוב, מדינה זו תישאר לפרק זמן מסוים תחת כיבוש צבאי וכלכלי, כמו שהיא תהיה בעיקר לפלסטינים של הגדה והרצועה; ובמקרה הזה יישאר יותר מחצי מהעם מחוץ למשוואה, וזה מה שמסביר את החשיבות של קיום منظمة التحرير שמייצגת את כל העם הפלסטיני. מצד שני, במקרה של אישור כישלון פתרון שתי המדינות בגלל העקשנות הישראלית והאמריקאית, ומה שמתרחש בשטח עם מכשולים על הרשות וניסיון לסלק אותה או לרוקן אותה מתפקידה ותפקידה הלאומי, מי ינהיג את המצב הלאומי אז?

קיומו של منظمة التحرיר הפלסטינית הוא צורך לאומי אסטרטגי והוא התוכנית האלטרנטיבית במקרה של כישלון הרשות ופתרון שתי המדינות, וסילוקה לפני הקמת המדינה פירושו לחתוך את הדרך בפני העם הפלסטיני להמשיך את מאבקו הלאומי, ולערער את המשך נוכחותו בנוף הפוליטי האזורי והבינלאומי.