כאשר השור חוגג את התלייה

במופע (מרשים) על חורבות הכפר בית דראס המגורש והההרוס בצפון עיר עזה, סמוך לאשדוד, העבירה (איאלה) אשת מה שמכונה שר הביטחון הפנימי איתמר בן גביר מתנה ליום הולדתו החמישים. לכאורה, זה נשמע רגיל, אך עוגת יום ההולדת שנשאה עמה התקשורת הישראלית, הציגה את הציור של התלייה והמילים (החלומות מתממשים) ברמז לתחילת יישום חוק הוצאת להורג של אסירים, אשר עלה להצבעה ונכנס לתוקף ב-4 במרץ שעבר ברוב של 62 קולות בכנסת של הכיבוש.

החגיגה שהתקיימה בווילה מה שמכונה מושב אמונים שהוקם בשנת 1950 בדרום فلسطين הכבושה, ומושב הוא מילה עברית שמשמעה מושבה חקלאית או קואופרטיבית, בעוד אמונים משמעת "המאמין". נכחו בחגיגה בכירים ממקדמות מערכת הכיבוש הביטחונית והמשטרתית וקבוצה של מוזמנים. הולדתו של בן גביר, שהיה במוצא עיראקי, ב-6 במאי (סימן חשוב) הוא זה ש(הפך לכוכב) בתוך ההקשר של מלחמתו הנמרצת על האסירים ועל העם הפלסטיני. זה היה ברור במהלך מלחמת השמדה הקיימת ומעמדו בה, כשהוא מתנגד לכל מאמצים להגיע להקלה או לסיים את הטבח, ואחר כך מאיים על נסיגה של מפלגתו (העצמאות היהודית) 6 מושבים בכנסת אם נתניהו יפסיק את המלחמה בעזה. מה שמצביע על מה שהוא נושא בתודעתו, גזענות ושנאה, הוא רואה את עצמו המשך בדרך הרב המתלהם מאיר כהנא ובית הספר למחשבה הקורא לגרש את הערבים מפלסטין ולהעביר אותם ולקבוע את המושבות הישראליות במה שמכונה "יהודה ושומרון", כלומר, הגדה الغربية. בעוד הוא רואה במקרה של האסירות והאסירים תיק אישי שהוא אחראי עליו, והוא הישג להתגאות בו בעקבות משרתו וכלפי ביטחון פנימי, מה שמאפשר לו לדרוש החלטות שנועדו לשבור את רצון התנועה של האסירים ולהשפיל אותם ולצמיד להם את התואר "טרור". עדות חיה למה שמתרחש היא מה שראה העולם על המסכים כשהוא פועל לחדור למחלקות ובתי הכלא של האסירים, ובפרט לתא של האסיר מרואן ברגותי, שנמצא בבידוד, והעברת מנות מתמשכות של תקיפות אכזריות ומעשים השואבים בושה לאנושות, מה שמעיד על המנטליות שיש לאחד החשובים בצמרת ממשלת הכיבוש כלפי האסירות והאסירים והיחס שלו מה Represents a gross violation of the simplest human values.

בן גביר (למזלנו) הוא מזל שור, כך שכביכול הכוכבים והכוכבים אומרים כפי שאומר הפתגם الشعبي (שמו על גופו) או שם מעיד על המעשה. הוא אכן כזה גם בהתנהגויות ובתנהגות בבתי הסוהר ובמעצר, הוא מתנהג כך ורואה בהם מגרש משחקים נלחם ב korban שאין להם כוח, ומבצע עליהם את גבורה של דיכוי והתעללות בנסיבות רוויות קשות. מאז אוקטובר 2023 נהרגו 90 אסירים שהיו קורבנות של התעללות ורעב, והם מציינים את חגיגתו ה-50 ונאחזים בקיום מאבק האסירים עם עוגה שמקשטת את חבל התליה שעליה. מה שמדובר בו הוא דבר מעבר במתנה ועוד יותר מסמל המעידה על הכיונים, אלא נוסף לכך "משאלות" להשגת החזון "חוק העונש מוות", זה מה שהחמישים שרוצה כל כך מסיבה שהקדיש שני שליש מחייו מינקותו ועד עכשיו מתוך דוגמאות של קיצוניות וגזענות. הוא אף היה נרדף בגלל פשעים הקשורים לטרור על ידי המשטרה הישראלית לפני שהפך לשר שלה, ונעצר על אותן האשמות בעבר רק כדי שתהליך זה יהיה היום וכך נחשב לנוכחות אמיתית בדיון התקשורתי המקוון, אינו דורש אישור נוסף כי הוא תמצג מדבר מדבר על עצמו כחמישה!איזה טירוף זה ואיזה عقل אנושי יכול להאמין בכך! היכן האחריות הבינלאומית! לא זו עדות ישירה בצלמים ובשמע למה שקורה נגד האסירים והפרת הנכונות המתמשכות כלפי האסירים! אם היה חצי סנטימנט של אנושיות אצל (איאלה), האישה שראתה את העולם בעבר בזמן ביקור חברתי עם אשתו של נתניהו, שרה, אילו הייתה ישות אמיצה, הייתה מביאה פרח בראש השנה או מתנה אחרת כמו בגדים או משהו אחר, אבל מה שמתחיל פנימה באכזבה עם בעלה ועם המשפחה והחברה הישראלית הוא שנאה והכחשה של קיום אחר, ההשקפה שלהם היא עלוב בהרבה מעבר מבזמן כזה של פרחים או להביא זר!

איך יכול האביב לפרוח במדבר של רוע, שנאה וסדיזם?

חגי המולד הם הזדמנויות בהן מתאספים חברים, אהובים וקרובים מתחלפים מתנות ומזכרים, אבל מה יש לבן גביר לזכור מלבד רצח ומעשים מגעילים? וכיצד הוא יכול לראות את העתיד במדינת ישראל בעיני האוייב - על קרח הלבבות השחורים, לא צומחים שם רק רעות, טרגדיות ואסונות, אין מים במדבר הצמא המדמם, ואין תקווה שמתפתחת משור הטרף שרק שואף למוות וביזה!