הרשות הפלסטינית בין עמידה מתישה לקריסה אפשרית?!

האיחוד האירופי ומדינות תורמות סירבו לספק סיוע חירום בגובה 300 מיליון יורו לרשות הפלסטינית, על רקע משבר כלכלי חמור ומעצר כספי המיסים על ידי שלטונות הכיבוש הישראלי, מה שמביא לפתיחת דלתות לתוצאות קשות עבור הרשות הפלסטינית. בין התוצאות הבולטות: משבר שכר חמור: הרשות הפלסטינית מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדיה במשך קרוב לארבע שנים, מה שמוביל להמשך תשלום חלקי של שכר או השעייתו לחלוטין, דבר שמסכן קריסה כלכלית חברתית בגדה המערבית, וכן חוסר היכולת לשלם הוצאות תפעוליות, וחוסר יכולת לממן הוצאות תפעוליות הכרחיות להמשך פעילות המוסדות הציבוריים והשירותים הבסיסיים, מה שמעמיס לחץ נוסף על הרשות הפלסטינית.

ברקע זה, מתברר כי הרשות הפלסטינית ניצבת בפני איום של קריסה, עם עלייה באזהרות שהמשך המעצר והחסימה של הכספים וסיוע עלולים להוביל לקריסה כלכלית מוחלטת של הרשות הפלסטינית, דבר המסכן את היציבות הביטחונית, הכלכלית והחברתית. זה מחייב את הצורך לפנות למתווכים (אולי אירופיים) כדי לפתור את המשבר הכלכלי על ידי קבלת כספי המיסים מהכיבוש, או לנסות לפנות לרשת ביטחון ערבית או אירופית. הדבר המסוכן יותר הוא, שאם ההסגר הכלכלי ימשיך, בין אם ישראלי, ואם יימשך גם על ידי אירופה ובני ערב, זה עשוי להעמיק את התלות הכלכלית, כלומר, בתוך המשבר, ייתכן שהרשות הפלסטינית תיאלץ לקבל תיווך אירופי לקבלת כספי המיסים ממדינת הכיבוש, תחת תנאי רפורמה ושקיפות, וחיבור הסיוע להבטחות של ממשלה או רפורמות מהותיות, שהיא דרישה מוצדקת אך הכוונה שלה לא טובה. האירופאים רואים שסייעתיהם לרשות הפלסטינית לעיתים מזינות את מה שכונתה "סיוע לטרור", ובמוזר הדבר, הלחצים האירופיים והערביים, להערכת מה, מתלווים למדיניות הכיבוש הישראלי בשמירה על הכנסות המיסים, מה שמוביל להמשך הידוק הכלכלה של הרשות והחלשת יכולתה לנהל את הגדה המערבית, הוא מה שנשיב בגישה של שלטונות הכיבוש להכין את הקרקע לסיפוח הגדה המערבית. ישנו גם עניין נוסף אולי שהאירופיים מסתירים אותו באמת, מאחרי סירובם לתמוך ברשות פלסטינית והיית מסכמת ירון מוסלמי שלאורו, הוא חיזוק ההתכנסות הביטחונית והפוליטית והכניעה לדרישות הישראליות, ולעלים כל כיוון או רעיון של התנגדות לכיבוש או על שם הדומיה לדרישה לעצמאות ולהקמת המדינה העצמאית.

הרשות הפלסטינית נמצאת על סף הקריסה, שכן לאחר הסירוב האירופי הרשות עלולה לפנות לשלב "צנע הרבה יותר קשה", כחלק מהסדר מחדש של המסמכים, או לחפש חלופות למימון ערבי, או להסכים לתנאי התיווך האירופי-ישראלי מראש, לקבלת הכספים ששוחררו מישראל.

ראש ממשלת פלסטין ד"ר מוחמד מוסטפא ציין בהצהרות קודמות, כי ששת החודשים הקרובים יהיו קשים מאוד עבור הרשות הפלסטינית, בשל כמה משברים מורכבים, כאשר המשבר הכלכלי, חוסמת המסים המצב הכלכלי המתדרדר, עלולה להוביל לאיום על קריסת השירותים הבסיסיים, ומעשי הכיבוש והרציחות בגדה המערבית וכן הכשלות המתספות, בנוסף למצב הקטסטרופלי ברצועת עזה.

ראש הממשלה ציין גם שהעיסוק של העולם במשברים אחרים באזור, מפחית את הלחץ הבינלאומי על ישראל. הוא קרא לעולם לקחת על עצמו את אחריותו, והדגיש כי הרשות בטוחה שהיא תעבור את השלב הזה. הוא התרשם כי המהות של קידום הרשות משמשת את הכיבוש, והצביב את העובדה שנסיבותיהם, למרות קשיותן, טובות יותר ממדינות אחרות.

וזה מה שציין גם שר האוצר של הרשות ד"ר אסתיופנא סלמה, בהצהרות קודמות בחודש שעבר, שהמאבק על המיסים עם הישראלים הפך למאבק הישרדות, וכי ממשלת ד"ר מוחמד מוסתפא הכינה תוכנית צנע מקיפה ל сектор הציבורי עם צעדים כלכליים קשים מאוד, מבוססת על משאבים עצמאיים והורדת הוצאות והפסקת כל פרויקטים ממומנים מהכספים הציבוריים, מתן ניסיון לאבטח את הפרויקטים האלה דרך הקהילה העולמית, במקום להסתמך על כספים ציבוריים, וניסיון להחזיק את המינימום בעיקבות הכלכלה.

השר סלמה שיבח את עמידת עובדי הסקטור הציבורי, גם אזרחיים וגם צבאיים, במעין פלא שסייע גם עד כה למנוע את קריסת הרשות, והזמין את העובדים למאמצים נוספים בגב. באותו הזמן הוא קרא להם לא להימלט מתפקידם להבטיח את המשך השירותים!! אך ההצהרות האלה היו לפני שפגשו הרשות הפלסטינית את הסירוב האירופי לתמיכה חירום!!
האחראים הרבים בארגון פונים אל הרבים להמשיך לעמוד ולהתייצב, אבל עד מתי? צעקת עובד, שנשלחה על ידי חבר הוועד הקודם, חבר המועצה המהפכנית של תנועת פת"ח, בסאם זקרנה, שבו אמר: "במציאות הזו, עמידה לא נחשבת יותר לסיסמה אלא לאחריות כבדה שאנו משלמים עליה בעצבינו ובבתינו ובכבודנו. אנחנו, כעובדים וכעם, עומדים עם עמידתנו הלאומית ומבינים את גודל ההסגר והלחצים שהרשות הפלסטינית נתונה להם, זו עמדה עקרונית שאין חזרה ממנה, אך עמידה נתמכת לא אומרת לשתוק על הכאב, ולא אומרת כי העובד יישא לבד את המחיר של המשבר, העובד היום לא מקבל שכר אלא חי על פירורים שאינם מספיקים לימים, אלפיים שק לא בונים בית, לא מתחילים חובות ואינם שמורים על כבוד האדם, מאחורי המספר הזה יש כאב אמיתי!! אב חסר אונים מול ילדיו, אם חוסכת אפילו באסדות, וצעירים הרודפים אחר חלומותיהם התמוהים ורודפים אחרי חובותיהם לפני שהם מתחילים את חייהם. איזו עמידה נדרשת מאדם שנסדק? ואיזו יציבות תבנה על הלחץ הזה? אנחנו לא מפלטים רק על מנת לבקר! אנחנו מתמודדים משום שהשקט הפך לשותפות בקריסה, הממשלה היום חייבת להציג את קיומה ולהתמודד עם אחריותה, העם רוצה לראות מעשים ולא סיסמאות, וביקש תוכנית חירום כוללת ונראית למעבר מסמכים ולהפסיק את ההתמחות המשפטית בעניינים של שקים מוחזרים כנגד העובדים, והלוואות בנק שצוברות ריביות שגם העובד לא היה לוקח לולא היה סוגל על שכרו שכבר צועד בזהירות זעירה, ונגררו עם תוספות וריביות "אז עד מתי?

הרשות הלאומית ניצבת בפני אתגר גדול ומסוכן, אם אין ברשותה מה להושיע אותה מהקריסה, היא תיפול לא מעזרתית, שזה מצריך צעדים מיידים שאמורים להיות מבוססים על ההסתמכות על עצמה. נכון שהכיבוש עובד כל מה שביכולתו ומונע כל תנועה להעמיד את הציבור, אך יש דברים שהרשות יכולה לעשות בלי הפנייה על ידי כיבוש. אך לפני כל פעולה חייבת להיות רצון פוליטי אמיתי מצד ההנהגה הפלסטינית, והעדפת האינטרס הלאומי על פני אינטרסים אישיים או מפלגתיים, והנחת היסוד היא להחזיר את האמון של האזרחים ולחבר את הפערים בין האזרחים להנהגה דרך אמינות ושקיפות בניהול המשאבים המוגבלים, ولذلك יש צורך להפסיק את כל המינויים מפלגתיים שהוקמו ויוזמה להקים ועדה מקצועית עם מומחים, אנשי מקצוע ותקנונים לאומיים, ולבחון את עבודת וכדאיות כל המשרדים, המוסדות, המגייסות מהם, ועדות והדפי המגייסת במקובות ברמאללה ובארגון השחרור, ולהגיע לממצאים כאשר בין הנוגעים יש לשלב מוסדות רבים יחד ולהפחית את מספר העובדים - הכוונה היא האם הרשות צריכה כמות זו של משרדים ומוסדות, הוראות וסמכויות מעל 3 עמותות??? מה שלא יקרה זה חוסך הרבה הוצאות ומממן את הקופה של הרשות במיליוני מכספים, כיוון שמגביר את העמידה והפקטיביות.

ובבסיס גם כן, ועדת העבודה הזו תגיע לממצאים אחרים שיצליחו לרצף הונית ממשלתית ולצמצם הוצאות רבות שאינן מצריכות, והצדק בסולם השכר והפוקוס על העובדים הקטנים כדי להבטיח את יכולת המחיה, והפעלת קופות סוציאליות בשיתוף המגזר הפרטי בכל שקיפות ואחריות לאומית, ולמנוע הברחות מס וכן בפוקוס על חיזוק הכלכלה המוּתֶּקֶת ע"י תמיכה במגזר החקלאי, ולעודד את המוצרים הלאומיים והעלאת המיסים על המוצרים המיובאים, ולהנחות את הבנקים להציע הקלות בגדר ערבויות ממשלתיות לפרויקטים יצרניים וביתיים.

ולאחרון ולא פחות חשוב, להמשיך את המאמץ הדיפלומטי והפוליטי המקורי בכל הרמות הערביות והבינלאומיות, ולעבוד להקטנת התלות של הכלכלה הפלסטינית על פי ההסכם הכלכלי של פריז והפטרות מהלחצים הישראליים.