הכנס השמיני של פת"ח.. בין הלגיטימיות של המינויים לבין הלגיטימיות של בחירות שמאוחר בעניין ניקיונן

במצב הנורמלי, ההשענות על העם באמצעות בחירות היא הדרך הטובה ביותר לבטא את רצונו האמיתי. ובמקרה של פת"ח, ההשענות על בחירות בתוך הכנס הכללי היא האמצעי הטוב ביותר להחיות את התנועה ולחדש את הנהגתה.

אך, מאחר וכל המצב הפלסטיני הפנימי הוא איננו נורמלי ואינו בריא, ובצל המצב של בלבול וספק שמקיף את חברי התנועה לגבי כינון הכנס השמיני, במיוחד מצד מאבק מרכזי הכוח הפת"חי ולפיתוי חברות הכנס ומאמצי רוב חברי הוועדה המרכזית והמליאה להבטיח את שובם למשרותיהם בכל מחיר, וניסיון הדחיקה הרכה לחלק מהדמויות במרכזי ובמליאה, דבר שיפסיד את הכנס ואת תוצאותיו את האמינות, אז אמינות הנשיא בבחירת חברי הכנס, ואפילו במינויים של חברי הוועדה המרכזית, או הרחבת השטח של המינויים, מהדור הוותיק של בני התנועה הנאמנים ולא מאלה שרוצים להיכנס לתנועת פת"ח בחיפוש אחר משרה ופופולריות - כמו חלק מאלו שמונו בוועדה המבצעת של הארגון - נחשבת לחזקה יותר מאמינות של בחירות שאינן נקיות שמתנהלות ומבוקרות על ידי ועדות בחירות חלשות ונשלטות. שכן, בסיסים עממיים שמאמינים בנשיא להנהיג את העם, לא יכולים לפקפק באמינותו בבחירת חברי הוועדה המרכזית של פת"ח.

אנו אומרים זאת כהעדפה בין שתי פחדים או שני רעות: בחירות שאינן אמינות, ומינוי שסותר את הדמוקרטיה. כאשר אנו מודעים לכך שהמינוי יגרום לחבר הוועדה המרכזית הממונה להתנשא על הבסיסים העממיים, מכיוון שהוא לא חייב להם טובה על הגעתו למעמדו, אך באותו הזמן, זה שמגיע דרך בחירות מזויפות גם יבזה את הבסיסים העממיים ויתנשא עליהם, אפילו יגלה אותן באשמת ה ignorance והקיד.

הערה: לוחש לי אחד כי הנשיא רוצה לערוך בחירות כדי להעביר (בדרך
דמוקרטית) כמה אנשים מבחוץ (הפת"חים החדשים) לחברות הוועדה המרכזית; לקראת הגעתם לוועדה המבצעת!