הכנס השמיני ... כאשר הרגע הארגוני הופך לפרויקט הצלה לאומי

הודעה מס' "1"

לא כל כנס הוא רק מועד ארגוני ולא כל מפגש פוליטי יכול לגעת בנפש של עם שמתחו השנים ועייפו אותו הגיאוגרפיה.
אבל ישנם רגעים נדירים החורגים במשמעותם מגבולות האולם, שמות המשתתפים וסדר היום, והופכים למועד עם ההיסטוריה עצמה. רגע שבו המודעות פוגשת באחריות ונפגשות בו הרצון הלאומי עם הצורך של האנשים בתקווה והפוליטיקה הופכת מניהול יומיומי של משברים לפרויקט הצלה לאומי כולל.

כאן בדיוק מתעצם הכנס הזה, כשאינו רק זכאות ארגונית לתנועה ששמה פלסטין ברגעים הקשים ביותר, אלא יותר מאשר תחנה פנימית לסדר את הבית הפתחי.
במהותו העמוקה, מדובר בהזדמנות לאומית גדולה לשדרג את המצב הפלסטיני ולחבר מחדש את מה שניתק בין הרעיון ומוסדותיו ובין ההמונים להנהגתם ובין החלום הלאומי לדרישות השלב החדש.

כלומר, פלסטין היום לא זקוקה רק לخطاب פוליטי מגובש, אלא למבנה של מערכת פוליטית חזקה ומשולבת שתהיה יכולה להגן על הפרויקט הלאומי ותספוג את השינויים הגדולים המתרחשים באזור ובעולם ואשר יש לה את הכישורים לתרגם את ההקרבות של עמנו למוסדות יותר יעילים, הוגנים ונוכחים בחיי היום-יום של האנשים תחת ממלכת הארגון לשחרור הפלסטיני.
ומכאן, הכנס צריך להיקרא כמפתח לשוב ולבנות את האמון: אמון האזרח בתנועתו ואמון הקדר בתפקידו ואמון העולם בכך שהעם הפלסטיני לאור כל התנאים הקשים השאיר ביכולתו ליצור מודל פוליטי מודרני מגובש ודורש חיים.

עֹצמת הרגע הזה לא טמונה רק בהחלטות שעשויות להתקבל, אלא במסר המוסרי והפוליטי שהכנס שולח לכל בית פלסטיני:
שנוער פת״ח, כפי שהיא מייצגת היסטוריה, הקרבות ועומק ציבורי רוצה להיות בחזית המאמץ המכוון לבניית שלב חדש שבו החוק חזק יותר והמוסד נוכח יותר והחשבון ברור יותר והיעילות היא הקובע והשיתוף הלאומי הוא אופק פתוח שלא נסגר.

העם שלנו שסבל זמן רב ראוי לראות באירוע הגדול הזה התחלה של גישה שונה, גישה המחזירה כבוד לאדם הפלסטיני ולכבודו ולזכויותיו ולביטחונו בכך שמערכת הפוליטית שלו יכולה לצמוח לא משנה כמה הסערות יתחזקו.
אם נתפוס את המסר שלו בכנס, הוא יכול להיות לרגע של מעבר מניהול העייפות ליצור תקווה ומתגובה לפעולה ומבזבוז הזמן ליצירת העתיד.

וכימה לעולם, יוצאת מהשנייה הזאת הודעה ברורה שאין בה אף ספק:
שהעם הפלסטיני לא מגדיר את עצמו רק בכאב שלו אלא ביכולתו המתמשכת לבנות.
אנחנו עם שרוצה מדינה, מוסדות ומערכת פוליטית שלמה וחזקה המתאימה להקרבותיו ומשיבה לאתגרי עידן שלו ומאשרת שהרצון לחיים פוליטיים בריאים לא מתמוטט תחת נטל הכיבוש ולא תחת משקל המשברים.

לכן, הכנס אינו אירוע חולף אלא צעד לאומי שיש להשקיע בו בכל הכלים של החשיבה, התקשורת, הארגון והפוליטיקה, עד שיתחיל להיות נקודת משען אמתית בניסיון לשדרג את הפרויקט הפלסטיני, לשוב ולעורר את האמון ולשחרר את כוחות החברה לכיוון עתיד יותר יציב וחזק.

זהו רגע שאנו צריכים לכתוב אותו במודעות ולשמור עליו בתקווה ולבנות עליו את מה שהעם הגדול הזה ראוי לו:
מערכת פוליטית חזקה תחת ממלכת הארגון לשחרור הפלסטיני ומוסדות מבוססים ופת״ח קרובה יותר לפולם האנשים ופלסטין más צעירה יכולה לחדש את עצמה מתוך ההריסות.

הכנס השמיני ... כאשר הפעולה חוזרת לבעליה

הודעה מס' "2"

ברגעים הדרמטיים של חיי העמים, אין די להישאר אסירים לתגובות ולא להתמקד רק בניתוח המיקום כשהוא משתנה סביבנו.
ישנם זמנים שבהם הבחירה היא חובה לאומית והיוזמה עצמה הופכת למוקד השלב, כי היא בלבד יכולה להעביר את המצב הפלסטיני מהמקום של קבלת מידע למקום של פעולה והשפעה.

התנועה שעשתה את המודעות הלאומית המודרנית ונשאה את זהות העם הפלסטיני לעולם עדיין מחזיקה בהיסטוריה, בעומק ובניסיון המאפשרים לה להיות הראויה ביותר להנהיג את הרגע של הנפת מחדש, אך בתנאי שהרגע הזה יהפוך לפעולה מאורגנת, חזון ברור ותכנית פעולה המורגשת על ידי האנשים.

שוב את המושך לא אומר שיש רק נוכחות במהדורה, אלא ישירות לעבוד על יצירת המעדורה עצמה ושפת פת״ח תהיה בעלת הרעיון, בעלת תוכנית ובעלת הצעד הראשון לקראת שיווי המשקל של סדרי העדיפויות הלאומיים בדרכים שמתאימות לכבוד האנשים וציפיותיהם ושמספקות לפרויקט הלאומי את שיווי המשקל שלו אל מול הסערות.

העם שלנו היום צריך למי שפותח את הדלתות לפני התקווה ומחזיר את האמון שזה עדיין יכול לפול אי, ולא עם מניעי הסיסמאות אלא עם מניעי פעולת פוליטית אחראית והתקדמות או אנשים לאור האתגרים שהופכים להזדמנויות לפרידה.

לכן הכנס בהקשר הזה חייב להיות במה לשוב את רוח היוזמה דרך חידוש הכלים, האשפתות, והכשרת הכישרונות והפקת שפה פוליטית מודרנית שמתאימה לשינויים הגדולים מבלי לנטוש את הקביעות הלאומיות.
יוזמה זו אינה יכולה להיות החלטה חולפת, אלא תרבות עבודה ורצון לקדם ואומץ למעבר מהתחום לאנרכיות לפתרון.

כמו כן, שוב את האחיזה של המושך אומרת שפת פת״ח תהיה נוכחת יותר בפרטי חיי היום יום של האנשים:
בכלכלה, בשירותים, בהגנה על כבוד הלאום ובשמירה על המוסד ובנין הקשרים בין המערכת הפוליטית והחברה.
לכי האנשים מחפשים לא רק דיסקורס יפה אלא אפקט הנוגע לחייהם וכוח פוליטי המרגיש שיש מישהו שחושב על העתיד ברצינות ובאחריות.

שהתנועה הלאומית הפלסטינית לא מחכה למה שמסוות עליה, אלא יש לה את היכולת לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלה מתוך הרצון העצמי שלה ולאגם מסלול פוליטי מבוסס לשיח להבעת היפות של העם הפלסטיני לחיים מדינה ובניין המוסדות.

שהכנס אינו רק מקום לדון אולם התחליף האמיתי להחזרת הפעולה לבעליה והחזרת תנועת פת״ח למקומה הטבעי בהנהגת היוזמה ושיפור האמון ופתיחת הדרך לפני פלסטין יותר חזקה ומאורגנת ויכולה להתמודד עם הקרוב.