עזה: כאשר המלחמה הופכת לכלי לבליעת הגיאוגרפיה

מה שמתרחש בעזה אינו עוד סכסוך צבאי המסוכן רק על פי תוצאותיו הצבאיות או מספר הקורבנות וההרס שהוא מותיר. עם הזמן, החלו מתהווים בשטח סממנים של מציאות חדשה, מציאות החורגת מהמחשבה על פעולות צבאיות זמניות והולכת לכיוון של רישום מחדש של הגיאוגרפיה עצמה. בהקשר זה, ההתפתחויות האחרונות נראות חמורות יותר מאשר סתם הסלמה צבאית, שכן הן מצביעות על שינויים עמוקים המגעים בצורת הרצועה, בממדיה ובאפשרות לחיות בה.

בעשורים האחרונים, הרעיון של שליטה על האדמה בתודעה הפלסטינית נקשר במושג ההתנחלויות: הקמת התנחלויות חדשות, החרמת אדמות בהדרגה, וחיוב מציאות דמוגרפית וגיאוגרפית במהלך הזמן. אך מה שמתרחש היום בעזה נראה שונה במהותו ובמהירותו. במקום ההתרחבות האיטית שהייתה מאפיינת את ההתנחלויות ביו"ש, מצטמצם השטח שניתן למחיה בעזה בעזרת הכלים של המלחמה עצמה: אזורי חיץ רחבים, הרס כולל של שכונות, ומניעת חזרת האוכלוסייה לאזורים נרחבים של אדמה.

במשמעות זו, העניין אינו רק בהרס התשתיות או החלשת היכולות הצבאיות, אלא בשינוי הסביבה הגיאוגרפית והאנושית של הרצועה. כאשר שטחים רחבים של אדמה מומרצים לאזורים שאינם ניתנים למגורים או שימוש, התוצאה המעשית היא צמצום התחום החיוני לחיים עבור קהילה שכבר חיה באחת מהאזורים הצפופים ביותר בעולם.

הסכנה כאן אינה טמונה רק בגובה ההרס, אלא באורח הקיימות שלו והפיכתו למציאות קבועה. ככל שעולה משך הזמן של המלחמה והולכות להתרחב אזורי האיסור וההרס, קשה יותר להחיות את אותם אזורים, בין אם בשל ההרס החומרי העצום ובין אם בשל המגבלות האבטחתיות המוטלות עליהם. עם הזמן, מציאות זו עלולה להפוך לעובדה מוגמרת חדשה, שבה מפת הרצועה מעוצבת מחדש בצורה בלתי מופיעה.

נוכח נתונים אלה, מתגלה שאלה מהותית: האם מתנהלים במלחמה ככוח לניהול סכסוך זמני, או ככלי לשינוי הגיאוגרפיה? תשובה לשאלה זו אינה נוגעת רק לניתוח פוליטי, אלא לעתיד של יותר משני מיליון בני אדם החיים כבר היום בשטח מוגבל, ונתקלים במציאות הצרה יום אחרי יום.

המסוכן ביותר ברגע ההיסטורי הזה הוא שהשינוי מתרחש בשקט יחסי, תחת מעטפת המלחמה וסיבוכיה. העולם מתעסק בנתונים היומיים של הקורבנות וההרס, כאשר ברקע מתרחש שינוי עמוק יותר הנוגע לאדמה עצמה. ואם נתיב זה יימשך, ייתכן שהתוצאה לא תהיה רק סיום מלחמה, אלא לידתה של גיאוגרפיה שונה לחלוטין ממה שהפלסטינים הכירו בעזה במהלך העשורים הקודמים.

העתיד של עזה לא ניתן למדידה רק לפי הפסקת הלחימה או שיקום, אלא לפי יכולת הקהילה הבינלאומית למנוע המרה של המלחמה לכלי לשינוי קבוע בגיאוגרפיה. כי האדמה שאבדה ברגע מלחמה עשויה שלא להיות קלה לשחזור בתקופת שלום.