בחירות המועצות המקומיות 2026: הזדמנות לרפורמה אמיתית ולשינוי מהותי או הכפלת המשברים?

עם התקרבות מועד הבחירות המקומיות שנקבע ל-25 באפריל 2026, מתחדשות השאלות ברחוב הפלסטיני: האם תשתתפו בבחירות? במי תצביעו?
למר despite חשיבות השאלות הללו, הן איבדו את ערכן מול שאלות מהותיות יותר ועמוקות יותר: כיצד נלך לבחירות אלה? ובאיזו תודעה? ובאיזו מידת אחריות?

ניסיון העבר במגוון המועצות המקומיות לא היה חף מתופעות של סכסוכים ופילוגים פנימיים, סילוק חשבונות, תחרות על משרות ועמדות, והיעדר הסכמה ועבודה קבוצתית, לצד ריבוי נשיאים במהלך מחזור בחירות אחד. תופעות אלה לא רק שגרמו לעיכוב בסדרי העבודה ולהחלשת הביצועים המנהליים, אלא גם השפיעו על יציבות המועצות ויכולתם ליישם את תוכניותיהם לפיתוח, והוציאו את האנרגיות ופגעו באמון האזרחים במי שהופקדו על ניהול העניינים הציבוריים. אנו היום בפני שלב שדורש ביקורת מקיפה והערכה אובייקטיבית של מה שקרה בעבר, לפני שנמשיך קדימה לקראת מועד בחירות חדש.

המועצות המקומיות אינן אתרים לכבוד ויוקרה, ולא להוכחת עוצמה, ולא להטבות אישיות, ולא לסילוק חשבונות ולא לעימותים ופילוגים. זהו חוב ואחריות מוסרית, חברתית ולאומית. המוסדות המקומיים הם מוסדות שירותיים ופיתוחיים שמוטלת עליהם האחריות לנהל את הערים והכפרים, והשפעתם על חיי האנשים היא ישירה ויומיומית, מתכנון ורישיונות בנייה ומים וחשמל ועד ארגון השווקים הציבוריים, המלאכות והחלוקות, הניקיון ובריאות הציבור, עד לארגון של סוחרים נודדים, סבלים, דוכנים ומפרשים ועוד רבות אחרות. בנוסף, הם תחנה חשובה בהליכי קבלת החלטות המקומיות בזכות הסמכויות שיש להם, מה שמחייב את כינון טובת הציבור מעל לכל שיקול שהוא.

שינוי ורפורמה אמיתית אינם מתרחשים רק על ידי שינוי שמות ופנים ודמויות, אלא על ידי שינוי תרבות. תרבות שמחזקת את ערכי העבודה הקבוצתית והשותפות, מכבדת את ההתמחות, מיישמת חוקים ותקנות, ומציבה את טובת הציבור מעל לכל שיקול אחר.

בהקשר זה, מה שעשתה עיריית רמלה בהסכמה על יצירת רשימה אחידה להשתתפות בבחירות, מהווה צעד שמצביע על התודעה לגבי החשיבות של קיבוץ כוחות ואיחוד שלהם והצגת מודל שעוסק בשיתוף פעולה ועבודה קבוצתית, הרחק מהתחרות שעשויה להפוך לעימות או לפילוג שישפיע לרעה על ביצועי המוסדות הללו ואיכות השירותים המוצעים לאזרח הפלסטיני, כאשר התחרות הדמוקרטית היא זכות, אך היא מאבדת מערכה כאשר היא הופכת לסכסוך פנימי.

עם השלמת יצירת הרשימות לבחירות, נשארת היום האחריות להצביע ולבחור כראוי בידי הבוחרים, שכן קולותיהם יקבעו מי ייצג אותם במועצות המקומיות במשך השנים הבאות.

לכן כולנו מקווים להיתרם מניסיון הבחירות המקומיות הקודמות, שההצבעה תהיה הצבעה מודעת והוגנת, שתיקח בחשבון את הניסיונות, הכישורים והיכולת לשאת באחריות חברתית, מוסרית ופרטית הרחק מהשפעת קשרי קרבה, ידידות, יחסים אישיים וחסד, באופן שיבטיח הקמת מועצות שיכולות ליישם פרויקטים לפיתוח המשרתים את התשתיות ומגיבים לצרכים של האזרחים ותורמים להשגת פיתוח בר קיימא הנדרש על ידי החברה הפלסטינית. הקול בבחירות הוא אמון ולא מחמאה ותוצאותיו ישפיעו ישירות על איכות השירותים ועל עתיד הפיתוח בערים ובכפרים הפלסטיניים.

בהקשר זה עולה החשיבות של חיזוק המודעות והחינוך לבחירות דרך כלי התקשורת על ידי הצגת המועמדים, תוכניותיהם, רעיונותיהם, ניסיונם וכישורי היחידה, מה שהעניקו בעבר ומה שהציעו בתקופת כהונתם, תוך לקיחה בחשבון את החשיבות של עמידה באתיקה המקצועית על ידי בדיקת נכונות ומדויקות המידע כדי להבטיח את מהימנותה, כך ששמרו על נייטרליות ומאוזנת שמגינה על יושרה של תהליך הבחירות. כל זה יוכל לעזור לבוחרים להצביע ולבחור את נציגיהם באחריות וביסודיות אובייקטיבית המבוססת על כישורים ויכולות, תוך שירות הטוב הציבורי למולדת ולאזרח.

החברה הפלסטינית כיום ובתקופת חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית זקוקה למועצות יעילות, חזקות, אמיצות ונועזות ביישום החוקים והתקנות, בעלות היכולת לקבל החלטות וליישם אותן על פני השטח, ולעבוד גם ביושר, מהימנות, שקיפות, אחריות ורוח של צוות אחד המעמיד את טובת הציבור מעל כל שיקול אחר.

זהו מבחן אמיתי, האם נעלה את הניסיון הקודם, או שנשחזר את אותם תסריטים בשמות ובפנים ודמויות חדשות. די בהבטחות שאינן ניתנות ליישום.